מליאת הכנסת אישרה את חוק האזרחות בקריאה שנייה ושלישית

מליאת הכנסת אישרה הערב (חמישי) בקריאה שנייה ושלישית את חוק האזרחות. החוק נועד לאסור איחוד משפחות של פלסטינים ואיים על שלמות הקואליציה - ואכן נתקל בהתנגדות של סיעות מרצ ורע"מ - אולם לבסוף עבר בשיתוף סיעת הציונות הדתית ברוב של 45 מול 15.

בציוץ לאחר ההצבעה כתבה שקד "מדינה יהודית ודמוקרטית - 1, מדינת כלל אזרחיה - 0". בהודעה שפרסמה הרחיבה: "כמו שהתחייבתי, חוק האזרחות אושר הערב בשעה טובה ומוצלחת במליאת הכנסת", אמרה שרת הפנים איילת שקד. "מדובר בחוק ציוני, לאומי ובטחוני מהמעלה הראשונה, שלא ניתן היה להפקיר אותו אך ורק בשל פוליטיקה קטנה. שילוב הכוחות בין הקואליציה והאופוזיציה הביא לתוצאה חשובה עבור ביטחון המדינה וביצורה כמדינה יהודית. אני מודה לכל חברי הכנסת שגילו אחריות והצביעו בעד החוק". ח"כ מוסי רז ממרצ אמר כי מדובר בחוק "מביש", וח"כ מיכל רוזין ממפלגתו אמרה מוקדם יותר כי מדובר ב"יום עצוב".

יו"ר מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ הצהיר מוקדם יותר כי סיעתו תצביע בעד החוק. סיעות רע"ם ומרצ אמרו כי יצביעו נגדו, וכך גם ח"כ איבתסאם מרעאנה מהעבודה שהייתה הראשונה לנאום במליאה ואמרה כי מדובר ב"יום עצוב".

אחת האפשרויות שהקואליציה נערכה אליהן היא שהרשימה המשותפת תכריז על ההצבעה כאי אמון, וכך לכפות על רע"ם ומרצ להצביע נגד הממשלה ולגרום לקואליציה למשוך את החוק ברגע האחרון. ברע"ם אמרו כי אם כך יקרה יצביעו נגד החוק אף שמדובר באי אמון ובמרצ הבהירו כי ימנעו.

סיעת הציונות הדתית התכנסה הערב לדיון דחוף כדי לשקול מחדש את תמיכתה בחוק האזרחות. במפלגה אמרו כי הם כינסו דיון על רקע מה שהגדירו "התשלום הכבד והמסוכן שמשלמת הקואליציה לרע"מ בעד העברת החוק בהפקרת הנגב".

סמוטריץ' מתח ביקורת על הוצאת פרק האכיפה מהתוכנית, ולפני כינוס מפלגתו על אופן ההצבעה בחוק האזרחות, הוא כתב בטוויטר: ‏"אז בתמורה להעברת חוק האזרחות בנט מוכר את הציונות והנגב ממקום אחר. ההפקרות שתיווצר ללא אכיפה מאסיבית תהיה אסון של ממש לנגב ולמדינת ישראל. ככה נראית הפקרות של מי ששוב ושוב מעדיפים את השרידות הפוליטית על פני האינטרסים החיוניים של המדינה היהודית".

מימינה נמסר בתגובה כי "אם הציונות הדתית תחזור בה מתמיכתה בחוק האזרחות, מדובר בהחלטה שעשויה לעורר קושי לקואליציה לאשר את החוק גם בשל התנגדותן של סיעות מרצ ורע"מ".

יו"ר רע"ם מנסור עבאס אמר בדיון במליאה על חוק האזרחות כי "אנו בכל מקרה נצביע נגד החוק הזה אפילו אם ההצעה תהפוך לאי אמון. זה לא אומר שהממשלה תיפול. יש מערכת שיקולים שלמה שאנו שמים בפתחנו. החוק הזה אין ספק שראוי שבגללו יפילו ממשלות".

לפי נוסח החוק שאושר בוועדה, מטרתו לקבוע הגבלות על אזרחות וישיבה בישראל על אזרחים או תושבים של מדינות עוינות או של האזור "והכל בשים לב להיותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית ובאופן שיבטיח את השמירה על אינטרסים החיוניים לביטחון הלאומי של המדינה". החוק יעמוד בתוקפו למשך 12 חודשים מיום תחילתו. המכסה השנתית המרבית של רישיונות או היתרים מטעמים הומניטריים יהיו זהים למספר הבקשות שאושרו בשנת 2018 ורישיון ישיבה ארעי יינתן לתקופה של שנתיים, לעומת שנה כיום.

לאישורו של חוק האזרחות קדמו משברים בקואליציה, ולאחר אישורו בקריאה ראשונה, רע"מ ומרצ גבו "תג מחיר" ובחלק מההצבעות בתקופה האחרונה סירבו ליישר קו עם הקואליציה וגרמו לה למבוכה רבה. ייתכן כי גם לאחר ההצבעה הערב, הסיעות ינקטו בצעדי מחאה נגד הקואליציה. יו"ר סיעת רע"מ, ח"כ ווליד טאהא אמר לוואלה! כי במפלגה ישקלו את כל האופציות ולא הכחיש גם אפשרות של פרישה מהקואליציה. עם זאת, למרות שהייתה לסיעות את האפשרות להטיל וטו על קידום החוק - הם נמנעו מכך.

החוק השנוי במחלוקת מתקיים מכוח הוראת שעה המוארכת מדי שנה מאז שנת 2003, עת נחקקה ברקע האינתיפאדה השנייה. מטרתה להטיל מגבלות על מתן אזרחות או היתרי שהייה בישראל לפלסטינים שנישאו לישראלים, כמו גם לאזרחי איראן, לבנון, סוריה ועיראק המבקשים לקבל מעמד על רקע איחוד משפחות. הוראת השעה נולדה בהנחיה של שר הפנים דאז, אלי ישי, בסוף מרץ 2002. הגרסה שהובאה היום לכנסת נחשבת מחמירה יותר זאת לאור דרישת סיעות הימין באופוזיציה, ובראשן, ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית שביקש להוסיף מכסות ושקיפות להיתרים ואישורים שניתנים על ידי המדינה מידי שנה.

אישור החוק הערב הוא גם הישג של שרת הפנים איילת שקד שהובילה את החוק הממשלתי למרות ההתנגדות הנחרצת של מרצ ורע"מ. שקד חברה יחד לח"כ רוטמן והשיגה עמו הסכמות על קידום מקביל של החוק הממשלתי והחוק הפרטי שיזם זאת במטרה להשיג רוב להצעה שטענה כי היא "צורך ביטחוני".