רומן זדורוב, הנאשם ברצח תאיר ראדה, ידע כי שיערה ביום הרצח היה אסוף באופן מרושל. היום (רביעי), ביום החמישי לעדות הנאשם, החקירה התמקדה בפרטים שמסר זדורוב בחקירותיו ובהדגמות הרצח שהציג לחוקרים ומדובב בתא המעצר. "הפרטים שמסרת מוכיחים שאתה הרוצח", הטיחה בו הפרקליטה עו"ד מיטל חן רוזנפלד, וציינה כי תאיר ראדה אכן ענדה גומייה על שורש כף ידה. "זה פרט כל כך שולי, שרק מי שראה יכול לדעת ויזכיר את זה", טענה.
לטענת התביעה, פרט זה, שזדורוב ראה כשהלך אחריה במדרגות העולות לתאי השירותים, מצטרף לכך שזכר שלבשה מכנסי ג'ינס ונעלי ספורט בצבעי אפור ושחור. הוא טען כי "כמעט כל התלמידים" לבשו את הפריטים הללו ולכן אמר זאת, אך סרטון שהציגה התביעה, שצולם בבית הספר בימים שאחרי הרצח, הראה כי בגדי התלמידים היו מגוונים יותר.
משפט זדורוב
פרט נוסף שהתביעה מגדירה כנמצא בלב התיק, הוא שזדורוב ידע להדגים באיזו תנוחה נמצאה תאיר - כשגופה פונה לעבר הקיר החוצץ בין תא מספר אחת לשתיים, וכשהראש שלה פונה לרוצח, שעמד מימינה. פרט זה תואם את ממצאי התזת הדם בזירת הרצח; הדם ניתז על הקיר החוצץ בין התאים אחת ושתיים.
זדורוב העיד בפני המדובב כי על בגדיו לא נמצא כמעט דם; התובעת שאלה אותו מדוע גם כשהמדובב הדגים לו שהרוצח עמד מאחורי המנוחה הוא התעקש לשחזר כשהוא עומד לצד הנרצחת, ובתגובה אמר שענה כך משום ש"ממה שהבנתי לא היה דם על הרוצח, אם הוא היה עומד מקדימה היה עליו דם ואם היה עומד מאחורי הגב של הנרצחת, הוא היה מתלכלך בשרוול".
חן רוזנפלד אמרה שזה אכן תואם את מה שאמר למדובב. "אתה צודק שאם הרצח מבוצע מהצד אתה לא תתלכלך, הדם השפריץ על הקיר", הוסיפה. "לארתור אמרת שאולי היה קצת דם, ככה דאגת שהרצח יבוצע, גם לקחת שני צעדים אחורה, כדי שלא תתלכלך". זדורוב המשיך להכחיש. "זה לא נכון", טען, "אני לא רצחתי את הילדה".
זדורוב הכחיש מכל וכל את הטענות שהוטחו בו לאורך היום. הוא שב ואמר כי הודאותיו הן תולדה של פרטים שניתנו לו לאורך כל הדרך על ידי המדובב והחוקרים, לעיתים באופן ישיר ולעיתים תוך שהתבקש שוב ושוב לשנות את תשובותיו עד שהתאימו לחוקרים.
בהקשר זה יצחק אילן, סגן ראש השב"כ לשעבר, גם כתב בעבר חוות דעת שתומכת בטענות אלו. בחלק מהמקרים אמר זדורוב כי הפרטים שמסר נבעו מהגיון מתבקש, "לוגיקה", כדבריו. כך, לדוגמה, הסביר איך ידע לומר מהו סוג המכנסיים שלבשה תאיר ראדה ואת צבע הנעליים שנעלה.
תאיר ראדה נרצחה בתוך תא שירותים בבית הספר נופי גולן בקצרין ב-6 בדצמבר 2006. כמעט שלוש שנים אחר כך, הרשיע בית המשפט המחוזי בנצרת את רומן זדורוב, אזרח זר ותושב קצרין, ברצח הנערה. הכרעת הדין פרשה מארג ראיות צפוף שהביא להרשעתו.
אולם, מאז המשיכה הפרשה להעסיק את התקשורת ואת דעת הקהל, ולמרות הכרעת הדין הנחרצת - שבה מערכת המשפט לדון בה עוד מספר פעמים ולהשאיר את ההרשעה על כנה. זדורוב, שעבד בעבודות ריצוף בבית ספרה של ראדה, נעצר מספר ימים אחרי הרצח, הודה ברצח ואף שיחזר אותו. אחר כך חזר בו מהודאתו, ועם התמשכות המשפט הצליחה ההגנה לעורר ספקות בקרב הציבור כי זדורוב הוא אכן הרוצח. בקיץ האחרון קבע שופט העליון חנן מלצר כי יש לערוך לו משפט חוזר.