ישראלית הותקפה בטיול בברלין: "שמע אותי מדברת עברית"

אסנת, מנהלת תפעול בחברת מחשבים לתעשייה הביטחונית בת 54 מתל אביב, חזרה אמש מברלין פצועה וחבולה לאחר שהותקפה ברחוב בברוטליות, וזאת לטענתה על רקע אנטישמיות.

האירוע התרחש שלשום (שני), בצהרי היום, בסביבת גן החיות של ברלין, סמוך לתחנת הרכבת הנקראת על שמם, ובלב אזור חנויות, מתויר ושוקק חיים, גם בתקופת חורף זו.

"זה היה היום האחרון לטיול בן שמונה ימים, הטיסה שלנו הייתה רק בלילה, בחוץ היה מזג אויר טוב יחסית ויעקב בעלי ואני החלטנו שננצל את היום לשופינג", סיפרה לוואלה! אסנת. "אני חיפשתי חנות ספציפית והחלטנו שנקצר דרך רחוב צדדי. לרגע נעמדתי כדי להסתכל בגוגל מפות, ובעלי המשיך כמה צעדים קדימה. פתאום, כאילו משום מקום, הגיע בחור ממולי או מהצד, נתן לי אגרוף חזק בפנים בלי להגיד מילה. מצאתי את עצמי על הרצפה, אולי התעלפתי מעוצמת המכה, נעשה לי שחור, הפנים התמלאו לי בדם, נפתחה לי הרקה בצד הראש, ירד לי דם מהאף שהרגשתי מיד שנשבר לי".

"נבהלתי נורא", משחזרת אסנת, "וגם בעלי מאד נבהל כי הוא לא ראה בכלל מה שקרה ופתאום ראה אותי מוטלת ככה ומדממת. היה שם איזה עסק פתוח שיצאו ממנו שתי בחורות. הן הרימו אותי, נתנו לי מגבונים לנגב את הדם, עזרו לי לעצור את הדימום. ביקשנו מאחת שתזמין משטרה ואמבולנס. האמבולנס הגיע אחרי 20 דקות ורצה לפנות אותי לבית חולים אבל לא הסכימו שבעלי יתלווה לנסיעה ובגלל שהוא לא מדבר אנגלית או גרמנית אז ויתרנו והחלטנו לא להתפנות. חזרנו למלון שבאלכסנדר פלאץ, שם היו מאד נחמדים, שוב הזמינו משטרה והגיעו שוטרים ולקחו ממני תלונה אבל לא שמענו שום דבר מהם".

בלילה עלו בני הזוג לטיסה, חזרו אמש, אסנת הלכה להיבדק בבית החולים שיבא תל השומר ולדבריה אכן התברר כי האף נשבר ממכת האגרוף.

אסנת מספרת גם על הפציעה הנפשית שהיא חשה מאז האירוע. "אני פורצת בבכי פעם אחר פעם כשאני חושבת על מה שקרה. לא מצליחה לעצור את הדמעות. אמא שלי בעצמה הייתה ברלינאית שאת המלחמה עברה במקום מסתור. אבא שלי מהולנד, גם הוא ניצול שואה ששרד את מחנה בוכנוולד. הייתי בברלין כמה פעמים עם אמא כשהייתי ילדה, לבקר קרובים וחברים שעוד היו לה בעיר. הפעם נסעתי ככה להנות עם בעלי שלו זו הפעם הראשונה".

"אם אני משחזרת הוא צפה בנו וכנראה שמע אותנו מדברים בעברית וחיכה עד שבעלי יתרחק", טוענת אסנת, "זו הרגשתי. אחרת לא הייתה לו סיבה. היה לי אייפון 13 יקר ביד והוא לא חטף אותו. סתם הרביץ בחן את התוצאה בקור רוח והלך. זה לא היה שוד. הוא לא הוציא הגה, לא אמר מילה. אני זוכרת אותו עומד מסתכל עלי על הרצפה, גבר לבן עם מסיכת קורונה. נראה היה כבן 30-25. המוכרות היו בהלם. ניסו לעזור גם הן לא הבינו למה".

"זה היה חד משמעית פיגוע אנטישמי", מדגישה אסנת. "זה היה במטרה לפגוע בישראלים או יהודים. זה קלקל לנו את כל הטיול. הייתי בהלם ואני עדיין מרגישה בהלם. אני מרגישה מושפלת. עוד לא יצאתי מזה. אני רוצה לבכות כל הזמן. בוכה. זה לא ישבור אותי. אני לא יודעת אם אחזור לברלין אבל לחו"ל אצא גם אצא. אני לא מצפה לשום דבר מאף אחד, רק רוצה לספר את הסיפור כדי שאנשים ייזהרו. כנראה שצריך להיזהר מאלה שהכי לא נראים כאלה, אלה הכי מסוכנים בסוף".

"לא כל בריונות היא אנטישמיות", אומר לוואלה! ישראלי המתגורר בברלין זה כשלושים שנה. "ישראלים אוהבים להפוך על עניין כזה לאירוע אנטישמי אבל יש מספיק אנשים רעים בעולם, גם בברלין. היא לא שונה מכל עיר גדולה אחרת באירופה. אני בטוח שיחסית היא בטוחה יותר מערים כמו בריסל או אמסטרדם. אפשר ללכת ברחוב בברלין בערב והסיכוי שיקרה לך משהו הוא אפסי. כמו בכל עיר, הכול תלוי ברחוב ובעיתוי ולפעמים זה פשוט ביש מזל. לפעמים בנאדם נקלע למקום הלא נכון בזמן הלא נכון".

דברים דומים אומרת מי שמובילה טיולים לברלין: "נכון שפעם אירועים כאלה לא היו מוכרים בכלל, אבל יש כל מיני אירועי שנאה וזה יכול להיות בכלל על רקע אנטי-קפיטליזם ממישהו שלא מצאו חן בעיניו בגדיה היקרים של תיירת. תמיד יכול להיות שמדובר בחולה נפש. גם בתל אביב שמענו לאחרונה על כמה אירועים של אלימות אקראית כנגד נשים ברחוב".