דוח המבקר: חריגות ברכש מטוס רה"מ, דרישה ל"בדק בית" בטיפול בנכי צה"ל

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מצא ליקויים בתהליך הרכש והפיתוח של המטוס היעודי להטסת ראשי המדינה המכונה "כנף ציון". בדוח שפרסם היום (רביעי) המבקר נמצאו ליקויים בעבודות המטה שנעשו לצורך תמיכה בקבלת ההחלטות משנת 2010 ועד אישור הקבינט, בעיקר בכל הנוגע להערכת עלויות וכן בנוגע לקביעת מאפייני המטוס ודרישות מרכזיות בפרויקט, באפיון הדרישות הביטחוניות ובתיאום הביטחוני בין הגופים המעורבים בשלביו הראשונים של מימוש הפרויקט.

כמו כן, לאחר סיום המכרז נעשו בפרויקט שינויים שהשפיעו על תקציב הפרויקט והביאו לחוסר יעילות שהיה כרוך בין היתר בתכנון מחדש ובתהליכי משא ומתן, ולעיכוב בלוח הזמנים. נכון למרץ 2021, יותר מעשור לאחר שיזם משרד ראש הממשלה את רכש המטוס, הוא טרם נמסר למשרד ראש הממשלה וראשי המדינה טרם החלו לטוס בו.

בין היתר, נמצא כי עלות הטיסה הממוצעת במטוס ראשי המדינה (ובכלל זה עלות ההקמה, ההסבה, ההפעלה ועלות ההון) צפויה להיות גבוהה בכ-108% מהעלות של טיסה ממוצעת במצב הקיים של חכירת מטוס אזרחי כ-5.2 מיליון שקל לעומת כ-2.5 מיליון שקל.

נכון ליולי 2020, עוד לפני סיום שלב ההסבה, נותר בפרויקט, בהתחשב בהערכות של מנהל הרכש להוצאות צפויות נוספות, תקציב של כ-2.4 מיליון שקל בלבד עבור הוצאות בלתי צפויות להפעלת המטוס במשך חמש שנים. נוסף על כך, בהתחשב בהערכות ובאומדנים של הוצאות נוספות מתקציב חיצוני לפרויקט, מסתמן כי עלות הפרויקט תהיה גבוהה בכ-7.7 מיליון שקל מהתקציב שאישרה הממשלה - 590 מיליון שקל, וכן קיים פוטנציאל לעלות נוספת עקב תביעה כספית של התעשייה האווירית בעקבות הקפאת הפרויקט בשל מגפת הקורונה מאמצע מרץ 2020 ועד סוף אוגוסט 2020.

בחודשים אוקטובר 2020 עד יולי 2021 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב בנושא פעולותיו של משרד הביטחון לתיקון הליקויים העיקריים שצוינו בדוחות הקודמים בתחום ההיבטים המינהליים בעבודת הוועדות הרפואיות ובתחום השירותים הרפואיים לנכי צה"ל.

סקר שביצע משרד מבקר המדינה בביקורת הקודמת שיקף חוסר שביעות רצון של נכי צה"ל מהתהליך המתקיים בוועדות הרפואיות ותחושות וחוויות מטרידות (כגון חוסר אכפתיות, חוסר כבוד, זלזול, בדיקות כואבות, חוסר רגישות, חוסר סבלנות, אמירות מזלזלות) וחוסר בקיאות של רופאי הוועדה בתיק הרפואי המונח לפניהם.

לדברי המבקר, מומלץ שאגף השיקום יבצע בדק בית משמעותי בכל הנוגע ליחסם של רופאי הוועדות הרפואיות כלפי הזכאים, לבקיאותם בתיק הרפואי המונח לפניהם ולנכונותם לאפשר לנכים להציג את ענייניהם בוועדה באופן מלא. עוד מומלץ כי אגף השיקום יבחן את הפערים בין שביעות הרצון של בעלי נכות נפשית לזו של בעלי נכות פיזית מהטיפול בהם.

בביקורת הקודמת נמצא כי אגף השיקום לא ביצע מעקב ובקרה בתחומים האלה: זמני המתנה לתורים לרופאים מומחים במרפאות עצמאיות; זמני המתנה לתורים לבדיקות ולטיפולים במכונים; וזמני ההמתנה והיחס לנכי צה"ל במרפאות העצמאיות.

בביקורת המעקב עלה כי הליקוי לא תוקן: אגף השיקום לא מבצע מעקב ובקרה בנוגע לזמני ההמתנה לתורים לרופאים מומחים ובנוגע ליחס לנכי צה"ל במרפאות אלה. כמו כן , במדדי השירות שהאגף מפרסם באתר שלו במרשתת (אינטרנט) לא הובאה בחשבון רמת השירות שמקבלים זכאים מרופאים מקצועיים. גם בסקרי שביעות הרצון שהאגף ביצע בשנים 2011, 2015 ו-2018 ופרסם באתר המרשתת שלו לא נבחנו שירותים של גורמים רפואיים חיצוניים אלא רק שירותיהם של גורמים המשתייכים לאגף השיקום.

משרד מבקר המדינה בדק את אופן העמידה של צה"ל בחלק מיעדי התוכנית הרב שנתית של צה"ל 'גדעון' לשנים 2020-2016 בהיבטים הנוגעים לתקציב, לניהול ולבקרה שכללה גם את מצב המלאים של חלפים ותחמושת בצה"ל, תחום שסבל מגניבות גדולות מאוד בשנים האחרונות.

בהתאם לדוח המבקר עולה כי בשעה ששיעור הביצוע הממוצע של התקציב ברוטו בשנים 2017 עד 2019 של תחום הוצאות הביטחון נטו (דהיינו ללא תקציב מט"ח סיוע, שמועד מימושו מתבצע לעתים לאחר אספקת תכולות הרכש) - היה 92.4%, כלומר כ-1.9 מיליארד שקל בממוצע שנתי לא מומשו בתחום זה.

עוד עולה, כי בתחומים מסוימים של חלפים ושל תחמושת נמצאו פערים בין רמות המלאי בסוף שנת 2020 ובין היעדים שנקבעו. בנוסף, שרי הביטחון לא דיווחו לקבינט המדיני-ביטחוני על יישום תר"ש גדעון בכל אחת משנותיה, למעט בשנת 2018 - כשלוש שנים מאז החלה התר"ש. התוכנית הרב-שנתית גדעון, הייתה תוכנית החומש הקודמת של צה"ל שהסתיימה ב-2019.

בנוסף, גילה מבקר המדינה, כי מערכת מידע ממוחשבת לתמיכה בבקרה המטכ"לית על תוכניות העבודה: מאפריל 2018 ועד מועד סיום הביקורת (יוני 2021) לא נעשה שימוש במערכת מידע ממוחשבת בדיוני הבקרה של המטכ"ל בצה"ל על מימוש תוכניות העבודה, זאת על אף ההוראות שמחייבות שימוש בה. בכך נפגעה אפקטיביות הבקרה המטכ"לית. בדוח נכתב כי מומלץ שצה"ל יפיק לקחים ויפעל להשלמת פערי מלאי בתחומים מסוימים של חלפים ושל תחמושת בהתאם ליעדיו.

בדוח מפורסם גם מעקב ביניים בעניין "היבטים בפעילות המשטרה הצבאית החוקרת" (מצ"ח). מפילוח החקירות עולה כי שיעור החקירות בנושא סמים הינו גבוה משמעותית מחקירות בנושאים אחרים. זאת, למרות שבנושא אמל"ח ונשק, לדוגמה, עולה מסיכום שנת העבודה 2020 של מצ"ח כי קיימת מגמת עליה בהיקף אירועי גניבות כלי נשק וחלקיו.

המבקר הדגיש כי בביקורת הקודמת עלו ליקויים בחניכת רכזי המודיעין. הביקורת עולה ברקע פרשת התאבדותו של לוחם גבעתי ניב לובטון, ששם קץ לחייו בשנה שעברה, לאחר שנעשה ניסיון לגייסו כמקור על ידי שני רכזי מודיעין של מצ"ח.

לפי הדוח, הרכזים חסרו מושגים מקצועיים ולכן לא פעלו על פיהם, ורבים מהם כשלו בתפקידם. בביקורת המעקב עלה כי בעוד שמרחב דרום במצ"ח קבע לכל רכז חדש במרחב חונך אישי, מרחב צפון במצ"ח לא הכין מבעוד מועד תוכנית חניכה מסודרת הכוללת פירוט שמי של החונכים המיועדים לחנוך כל אחד מן הרכזים החדשים במרחב, וגם כשבוע לאחר תחילת תקופת החניכה לא הייתה תוכנית כזאת. גם בתחום הליך גיוס מקורות בוצע בדיקה ממנה עלה, כי שלא בהתאם להמלצת צוות בדיקת גיוס מקורות, שלפיה גיוס מקור יתבצע לאחר שתי פגישות לפחות, הנחיה חדשה של מצ"ח מאפשרת לגייס חייל כמקור במסגרת פגישה אחת בלבד אם הוא נחקר בעבר כחשוד (במצ"ח או במשטרת ישראל), וזאת ללא קשר עם תוצאות החקירה או עם חומרת העבירה שנחשד בה. גם חייל שאי פעם נחשד מכוח ידיעה מודיעינית - בין אם חשד זה אומת ובין אם לא - מותר לגייסו כמקור למצ"ח במסגרת פגישה אחת.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה לדוח כי "דוח מבקר המדינה שפורסם בימים אלו, הנו דוח מעקב לדוח מבקר המדינה שנערך בשנים 2018-2017 ביחידת מצ"ח. ממצאי הדוחות נבחנו ונלמדו לעומק בצה"ל, ובעקבותיהם נערכו מגוון רחב של עבודות מטה ושינויים על מנת ליישם את המלצות הדוח. מרבית המלצות המבקר יושמו ביחידת מצ"ח, ומיעוטן עודן בטיפול.

"כך, בין היתר, נערכה עבודת מטה מקיפה ומשמעותית במערך המודיעין במצ"ח. עבודה המטה כללה, בין היתר, בחינה מחודשת של תפיסת ההפעלה של רכזי המודיעין ובהתאם לכך - עדכון ההוראות המקצועיות של המערך, מעבר לאיוש של תפקיד זה ע"י אנשי קבע בלבד, עדכון של תכני ההכשרה המקצועית של הרכזים ושינוי מנגנוני הבקרה והפיקוח על תפקוד הרכזים. בנוסף, הוועדה לבחינת עצמאות מצ"ח הוקמה ופועלת בימים אלה. באשר למערכת המידע של מצ"ח, הוקצו משאבים לשדרוג המערכת במהלך שנת העבודה 2022 ,כך שהתהליך בנושא יחל בעת הקרובה".

בעניין מטוס ראשי המדינה נמסר בתגובה ממשרד ראש הממשלה והמל"ל: "דוח המבקר מאיר היבטים שונים בתהליכי קבלת ההחלטות בפרויקט מטוס ראשי המדינה, אשר מצריכים תיקון והתייעלות. הדברים יילמדו ביסודיות ויתבצע תהליך הפקת לקחים בהתאם. יצוין, כי כתיבת הדוח הושלמה בשנת 2021 והוא מתייחס לתהליכים ולהחלטות שהתקבלו ע"י ממשלות קודמות והחלו לפני עשר שנים ויותר, כמו גם ע"י נושאי משרות אשר רובם אינם מכהנים בתפקידם כיום.

"מטוס "כנף ציון" השלים בעת האחרונה את הליכי הרישוי, לאחר שהותקנו בו מערכות ייחודיות ברמות סיווג שונות שהותאמו לחפ"ק האווירי של ראשי הממשלות והנשיאים. לצד זה, מתבצעת במשרד ראש הממשלה עבודת מטה בנושא שבוחנת את כלל היבטי הפרויקט, וזו תביא בחשבון גם את הנאמר בדוח המבקר".