גברים אלימים ישוחררו מהכלא בגלל צפיפות: "למה אני צריכה להיות שוב מפוחדת?"

בימים האחרונים שוחררו כ-1,300 אסירים בשחרור מוקדם בשל צפיפות וחריגה מהתקנים המותרים לאכלוס בתאים ובמחלקות, בהם גברים שמהווים איום כלפי נשותיהן או המתלוננים נגדם. למוקד של עמותת ויצ"ו הגיעו כמה פניות של נשים המפוחדות מבעליהן, שיצאו מכלאם במסגרת השחרור המנהלתי.

אחת מהן היא ג' מהשרון, שבעודו בכלא, שלח לה בעלה מסרים מאיימים. "אני ארצח את הילדים אחד אחד מול העיניים שלך ואז אותך. אני מבטיח לך שביום שאני משתחרר שאת תשלמי על הכול ביוקר, אני ארדוף אחריך כל החיים ואקח לך את החיים" - אלו המסרים שקיבלה מבעלה, א', כשיצר איתה קשר מתא המאסר לאחר שנודע לו שהוא יזכה לשחרור מנהלתי מוקדם מהצפוי. הוא אמר היה לסיים את עונש המאסר שלו ביוני, אך בגלל שנותרה לו רק תקופה קצרה עד אז - הוא ייצא בשחרור מנהלתי.

ג' מתארת בכאב כי אם הייתה יכולה לחזור אחורה בזמן, אולי לא הייתה מזמינה משטרה ומתלוננת עליו. "כשאת פותחת את תיבת הפנדורה הזאת את בטוחה שאת משתחררת לחופשי, אבל בעצם את נכנסת לכלוב גדול יותר וקשה יותר", היא אומרת. "אני מבקשת רק את הביטחון שלי, זה הכול. לפני שהתלוננתי לפחות לא היה לי את העומס הכלכלי והנפשי אני נמצאת בו עכשיו".

א' לא הפסיק להתעלל בה ובילדיהם גם לאחר הכניסה לכלא. "חלק מהילדים שלי עדיין לא קיבלו טיפול כי הוא לא הסכים לאשר להם לקבל טיפול נפשי במשך עשרה חודשים, ואחרי שהוא אישר - לא היה מקום פנוי. אני בעצמי לא קיבלתי טיפול. למה אני צריכה להסתובב עם לחצן מצוקה ולהסתובב מפוחדת? אני מבקשת רק את הזכויות הכי מינימליות שלי. המקרה שלי הוא מקרה שלי הוא לא יחיד, יש כמוני מלא", הוסיפה.

"הוא לא יצר איתי קשר מאז השחרור, אבל הוא כבר ביקש לדחות את המשפט ולצמצם את צו ההרחקה", היא מספרת. "אני מרגישה שהמוסדות, כולל הרווחה, בתי המשפט ושב"ס שמים לי מקלות בגלגלים במקום לעזור לי. אני מרגישה שאני נלחמת מול הממסד ומרגישה כל כך לבד".

תאריך השחרורים המנהלתיים ידוע מראש, אולם נראה כי לא הופעל שיקול דעת של שב"ס או של ועדת שחרורים על שחרורם של אסירים ברמת מסוכנות גבוהה. בעקבות אילוצי הקורונה, תקנות הצפיפות הוחמרו אף יותר וכמות השחרורים המנהלתיים גדלה בהתאם. אמנם, ועדת השחרורים החליטה כי מחודש מרץ השנה, אסירים שהואשמו באלימות במשפחה לא יוכלו יותר להשתחרר בשחרור מוקדם - אך עד היום הם לא הוחרגו כלל, למרות חומרת מעשיהם.

רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בעמותת ויצ"ו מסבירה כי "זה משהו שאנחנו מכירים כבר המון שנים. כדי שגבר אלים יגיע למאחורי סורג ובריח צריך הרבה מאוד סבלנות ואומץ מצד האישה. הסיכויים בכל שלב שהתיק לא ימשיך לשלב הבא והתלונה לא תהפוך לתלונה, והתלונה לא תהפוך להרשעה ואז שגזר הדין יגיע לידי מאסר בפועל הוא לא קל. אלו שמגיעים למאסר אלו התמצית של הכי מסוכנים. הוא כבר שם, איך הוא זוכה לשחרור מוקדם? למה לא להגן עליה?".

"לפחות שימו עליו איזוק אלקטרוני או לדרוש ממנו לשהות במקום מרוחק מאשתו, אפילו את המינימום הזה לא עשו. ידעתם שהוא פצצה מתקתקת - נטרלו אותה!", מסכמת נוימן.