מומחי ביטחון בישראל טוענים כי אמצעי הלחימה והטקטיקה של הצבא האוקראיני שיבשו את התכניות לצבא רוסיה, שציפה לכיבוש מהיר של המדינה.
קשיים רבים נוגעים לתפקוד של חיל האוויר של רוסיה. בעוד משרד ההגנה הרוסי דיווח כי פגע כבר ביומיים הראשונים בלא פחות מ-900 אתרים אסטרטגיים של הצבא האוקראיני, שכללו סוללות הגנה אוויריות, מרכזי פיקוד ושליטה, מחסני חירום ותחמושת, מטוסים, טנקים ונגמ"שים - צבא רוסיה מתקדם יחסית באיטיות. בחלק מהמקרים נטען, למשל, כי רוסיה הופתעה מרמת המיומנות הצבאית של האוקראינים בהפעלת כלי טיס מאוישים מרחוק (כטמ"מים).
עוד בוואלה!
המלחמה בתמונות
כדי להימנע מפגיעה באזרחים, צבא רוסיה לא משתמש במפציצים בשטחים בנויים או במטוסי קרב, אלא בעיקר במסוקי קרב. ואולם, אין לצבא הרוסי מספיק טילים מדויקים כדי לפגוע במטרות רבות, בטח מטרות ניידות. יתרה מכך: השימוש בכלי טיס נתקל בהתנגדות אוקראינית מפתיעה שכללה טילי פנטסיר, בוק וטילי כתף כמו סטרלה וסטינגר שיוצרו מארצות הברית. לכן, הרוסים נאלצו למהר עם פלישה קרקעית - אך גם זו נתקלה בהתנגדות נחושה מצד האוקראינים, שהפגינו מיומנות גבוהה בשימוש בטילי כתף מסוג הג'אוולין וה-NLA, בין היתר.
מאחר ומדובר במערכות לחימה ניידות, האוקראינים עשו מאמצים גדולים בשבועות האחרונים לנייד אותן למקומות מסתור כדי לחמוק מהמודיעין הרוסי. כרגע לא ידוע כמה מהן שרדו, וההערכה היא שהן יישלפו כשקבוצת מטוסים רוסיים גדולה תטוס בשמי אוקראינה. הנה כמה מהן.
טיל הסטינגר האמריקני
הסטינגר, אימת מסוקי הקרב, הוא טיל כתף אמריקני נגד מטוסים. הטיל מונחה אינפרה אדום ואולטרה סגול, ויכול לפעול נגד מטרה מתקרבת ומתרחקת בטווח של כשמונה קילומטרים. מאז שנות ה-90 הטיל שודרג באופן מהותי, והיה לאחד האיומים על חיל האוויר הרוסי באפגניסטן.
הטיל קל להפעלה ומספיק חייל אחד כדי לשגר אותו. כיום, מדובר בטיל מאוד פופולרי בקרב צבאות מערביים ובמזרח התיכון.
בשמונה השנים האחרונות רכב הצבא האוקראיני מיומנות גבוהה בשימוש בטיל, בסיוע ארצות הברית. במלחמה הנוכחית חוליות הסטינגר האוקראיניות רשמו הצלחות בהפלת כלי טיס רוסיים, עם מספר דו ספרתי של כלי טיס שהופצצו - בהם גם מטוסי תובלה ומסוקי קרב. בימים האחרונים הודיע משרד ההגנה ההולנדי כי הוא שולח 200 טילי סטינגר לצבא האוקראיני. זאת, לצד הסיוע האמריקני בטילי נ"מ.
ה"בוק", סוללות משגרים נגד מטוסים
לפי מומחים זרים, הצבא האוקראיני - שהיה בעבר אחראי על ההגנה משטחו על ברית המועצות באמצעות מגוון רחב מאוד של מכ"מים וסוללות הגנה אוויריות מגוונות - מכר אותן בהדרגה בשנים האחרונות בעיקר בגלל התיישנות המערכות ועלויות האחזקה.
אולם, לפי הערכות, עדיין יש ברשות האוקראינים סוללות הגנה אווירית ניידות מסוג "בוק" תוצרת רוסיה, שהצבא האוקראיני הצליח להסתיר. מדובר ברכב קרבי משוריין שכולל מכ"ם ושישה משגרי טילים, שמשגרים שלושה טילים במקביל לעבר המטרה. "בוק" מתקדם יותר נושא 13 טילים, וטווח הגילוי שלו הוא 85 ק"מ.
"פנציר"
המומחים טוענים כי מאחר והצבא הרוסי מתקשה להתקדם קרקעית במזרח אוקראינה, ניתן להעריך בסבירות גבוהה הוא מזהה שם מערכות הגנה אוויריות של אוקראינה וככל הנראה גם "פנציר". מדובר במשאית נושאת מכ"ם חיפוש ועקיבה, שישה משגרי טילים ותותחים.
טיל הפנציר-1 מסוגל להגיע למהירות 1,100 מטר לשנייה לטווח של 12 ק"מ. התותחים שלו בקוטר 30 מ"מ, מצוידים ב-700 פגזים מסוגים שונים, ומגיעים לקצב אש של 2,500 פגזים לדקה לטווח של עד ארבעה קילומטרים. התותחים, בשילוב הטילים, יכולים ליירט מטרות בגובה נמוך - גם כטמ"מים.
לפי הערכות מומחים, לאוקראינים היו לפני הפלישה מערכות פנציר-1 רבות תוצרת רוסיה, אך לא ברור האם הן הושמדו או שרדו בזכות הונאה שביצעו האוקראינים.