בשב"ס מבקשים להצטייד במערכת לספירת אסירים חדשנית, הסורקת את השוהים בתא ללא ידיעתם. זאת, ברקע מחדל בריחת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע והכשלים שהתגלו בספירת האסירים. מדובר בחלק מתוכנית "קברניט" שיצאה היום לדרך.
לפי מכרז חדש לספירת אסירים בתאי כליאה, נדרשים הזוכים לספק לשירות בתי הסוהר, מערכת טכנולוגית שתסייע לסוהרים לספירה שקטה של אסירים כשהם בתאים בכל שעות היממה ובכל מזג אוויר. זאת באמצעות מערכת שתותקן בתאי הכליאה או מחוצה להם או באמצעות מכשיר נישא שיימצא ברשות הסוהר.
לפי המכרז שתוכנו הגיע לידי וואלה!, "המערכת לא תגרום לכל הפרעה לאסירים, להסחת דעתם או להתעוררות אסירים שישנים. רמת הדיוק של המערכת בכל זמן ובכל מצב בו נמצאים האסירים בתאי הכליאה תהיה 100%. זמן הספירה של כל תא יהיה עד 30 שניות ותאפשר ספירה של אסירים בתא כליאה בו שוהים עד 10 אסירים".
אל תפספס
אחת מהדרישות המבוקשות במכשירי הסריקה של הסוהרים הינה הצגה של כל האסירים בתא, כולל בשעת חשיכה כשהם מתחת לשמיכה או לחלופין מכשיר סריקה שיותקן מחוץ לתא שיספק מידע ישירות למשל"ט על מספר האסירים בכל תא אך לא יפגע בפרטיות האסירים.
במסגרת דיוני ועדת החקירה הממלכתית לבריחת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע, בערב ראש השנה העידה בין השאר רב סוהר שיר משה, סוהרת ביטחון באגף האסירים הביטחוניים בבית סוהר גלבוע, בליל הבריחה. משה העידה על שורת אירועים והתנהלויות שהשתרשו בשב"ס שייתכן ואפשרו את הבריחה. "מציינים בפנינו שהם לא צפויים, כשאני נכנסת לביקורת בלילה, תמיד יש לי חשש. סוהרת בת 19 לבד.. מסתכלת שאני לא קרוב לדלת שלא יזרקו לעברי מים, אני מבחינה שאף אחד לא קרוב לדלת התא, כשאני מתקרבת עם הפנס הם בדרך כלל זזים לאחור ומאפשרים לי לזהות אותם. תמיד דובר שזה אגף שקט, שנוח לעבוד שם".
לפי הסוהרת, במהלך הסריקה הלילית קיים חשש להפריע לאסירים בשנתם וזאת שמא יתלוננו להנהלת הכלא. "לא רציתי לעשות בעיות, שאסיר ידווח עליי. אני עוברת מהר על המיטות, אם אנשים ישנים או לא ישנים".
לדבריה, היא לא זיהתה כל חריגה בתא ממנו נמלטו האסירים גם כשהם לא היו בתא. "גם אם הייתי מתעכבת הייתי רואה אותו דבר. אני נמצאת מול שישה אסירים מחבלים, חיילת בת 19, את לא יודעת מה הם יעשו לך, אם אני אדליק להם את האור".
עד נוסף, השר לביטחון פנים לשעבר אמיר אוחנה טען כי שב"ס הוא "ארגון לא טכנולוגי", ופירט כי "זה הכה אותי בתדהמה, יש להם יומן בכתב, וכשיש אירוע חריג כותבים אותו בעט אדום". לדבריו, "הם היו גאים באייפד שבו ספרו אסירים במקום הכרטיסיות, לא היו להם גלאי שטח או מצלמות תרמיות".