שיעורן של הנשים הבדואיות שאינן בכוח העבודה, כלומר אינן עובדות או מחפשות עבודה, גבוה באופן משמעותי מהשיעור בקרב הנשים היהודיות וגבוה גם מהשיעור בקרב הנשים הערביות - כך עולה מדוח מרכז המחקר של הכנסת שהגיע לידי וואלה!. מהנתונים עולה כי שלוש מתוך ארבע נשים בדואיות לא עובדות, ואילו הנשים שעובדות מרוויחות בממוצע 45% פחות מעובדת יהודיה.
הדוח, עליו תדון הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, מצביע על נתונים קשים ביחס להעסקת נשים בדואיות במשק הישראלי. בשנת 2019, 77% מהנשים הבדואיות בגילי העבודה העיקריים לא היו בכוח העבודה, לעומת 62% בקרב הנשים הערביות ו-14% בלבד בקרב היהודיות. מנגד, שיעור המועסקות בקרב הבדואיות בגילאי העבודה העיקריים עמד בשנת 2019 על 21% בלבד, לעומת שיעור תעסוקה של 36% בקרב הנשים הערביות ו-83% בקרב הנשים היהודיות.
בשנת 2010 קבעה הממשלה יעד, לפיו בשנת 2020 שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות בגילי 64-25 יעמוד על 41% ושיעור התעסוקה של נשים ערביות בגילי 24-20 יהיה 42%. שיעור התעסוקה של הנשים הערביות בגילי 64-25 אמנם עלה בעשר נקודות האחוז ב-2019-2010, אך הוא לא הגיע ליעד שנקבע בהחלטת הממשלה. גם שיעור התעסוקה של הנשים הערביות בגילי 24-20 לא הגיע ליעד שנקבע בהחלטת הממשלה. בשנת 2020, בשל משבר הקורונה, ירדו שיעורי התעסוקה של הנשים הערביות בשתי קבוצות הגיל.
עוד בוואלה!
הענפים העיקריים בהם הועסקו הנשים הערביות והבדואיות היו חינוך, בריאות, רווחה וסעד - ענפי כלכלה המאופיינים בשכר נמוך יחסית. כ-63% מהמועסקות הבדואיות ו-31% מהמועסקות הערביות עסקו בחינוך. גם בקרב הנשים היהודיות אלו היו ענפי התעסוקה העיקריים, אך שיעור הנשים שהועסקו בהם היה נמוך יותר - 19%. מנגד, בענפים בהם השכר גבוה מהשכר הממוצע, כמו בענפי מנהל מקומי, ציבורי, ביטחון, ביטוח לאומי וענף השירותים המקצועיים, שיעור המועסקות הערביות והבדואיות נמוך ביחס לשיעורן של היהודיות.
בשנת 2019, שיעור הבלתי מועסקים מתוך כוח העבודה מהחברה הבדואית, גברים ונשים גם יחד, היה גבוה משיעור הבלתי מועסקים בקרב שאר הקבוצות. בהתמקד בנשים, בשנת 2019 שיעור הבלתי מועסקות בקרב הבדואיות בגילאי העבודה היה 9.4% - גבוה פי 2.5 משיעור הבלתי מועסקות בקרב היהודיות שעמד על 3.4% ופי 1.7 משיעור הבלתי מועסקות הערביות שעמד באותה שנה על 5.4%. עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי בלתי מועסקים ערבים - גברים ונשים - מחפשים עבודה במשך זמן ארוך יותר ממקביליהם היהודים. בשנת 2019 - 24% מהנשים הערביות הבלתי מועסקות חיפשו עבודה במשך יותר מחצי שנה, לעומת 10% מהבלתי מועסקות היהודיות. 31% מהבלתי מועסקות הערביות דיווחו כי לא עבדו אף פעם.
גם רמת ההשכלה של המועסקות הערביות, ועוד יותר מכך - של המועסקות הבדואיות - נמוכה מזו של המועסקות היהודיות. כך למשל, 12% מהמועסקות הערביות ו-12% מהמועסקות הבדואיות הן בעלות תעודת סיום בית ספר יסודי או חטיבת ביניים בלבד, לעומת 4% מהמועסקות היהודיות. לעומת זאת, 44% מהמועסקות היהודיות הן בעלות תואר אקדמי כלשהו, לעומת שיעור של 38% בקרב המועסקות הערביות והבדואיות.
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ עאידה תומא-סלימאן, הסבירה כי המצב החריף עם משבר הקורונה. "הנשים הבדואיות סובלות מדיכוי כפול ומכופל - בהיותן נשים, בהיותן ערביות, בהיותן בדואיות, ולעיתים קרובות בהיותן תושבות בישובים שהמדינה לא מכירה בהם". לדבריה, הגברת התעסוקה האיכותית בקרב נשים בדואיות חייבת להיות משימה עליונה של המדינה. "השכלה כבר יש, עכשיו צריך משרות".