יעילות חוק המצלמות במעונות מוטלת בספק, וההורים זועמים: "הנושא לא מטופל כראוי"

חובת התקנת מצלמות במעונות היום נכנסה לתוקף כבר לפני שנה וחצי. אולם, דוח חדש של מחלקת המחקר בכנסת חושף בעיות שורשיות, בעוד ההורים מספרים על סחבת באכיפה, ואחרים כלל לא מכירים את החוק. "זה נורא לדעת שהילדים עברו משהו ולא לדעת מה. צריך גישה לפני שנהיה מאוחר"

21/02/2022
בווידאו: תיעוד התעללות בגן ילדים בראש העין (צילום ממצלמות אבטחה)

חובת התקנת מצלמות האבטחה במעונות היום לפעוטות נכנסה לתוקף כבר לפני כשנה וחצי בעקבות מקרי התעללות שונים, אך מידת יעילות החוק עדיין עומדת בסימן שאלה. מדוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אותו הפיקו לקראת דיון בנושא היום (שני) בוועדה לזכויות הילד בכנסת, עולות בעיות שורשיות הכוללות מידע חסר ודיווח עצמי של המעונות, בעוד הורים מספרים על סחבת באכיפה.

לפי נוסח החוק, על המצלמות לתעד את כל הנעשה במעון, בכיתות, בחצר ובכל שאר המקומות בהם מתקיימת פעילות לפעוטות, למעט חדרי רחצה ושירותים, בהקלטת וידאו ללא קול. בחוק מפורטות דרישות נוספות הנוגעות לסוג הצילום, מיקום המצלמות, שמירת החומרים המצולמים ועוד, ועל מפעיל המעון להציב שלטים במעון וליידע את העובדים וההורים בדבר קיומן של המצלמות. משרד החינוך הוא האחראי הנוכחי על יישום החוק, לאחר שהסמכות הועברה אליו ממשרד הכלכלה והתעשייה בתחילת השנה.

חלק מהמעונות פטורים מחובת התקנת המצלמות, כמו מעון המשמש גם כמקום מגורים, או מעון ש-70% מהורי הילדים בו התנגדו להפעלת מצלמות. לפי הדוח של מרכז המחקר והמידע, ב-750 מתוך 5,323 מעונות הפועלים בישראל לא מותקנת מצלמה או לא ידוע אם מותקנת מצלמה, ורק 532 מהם פטורים מהחובה הנדרשת בחוק. לא ברור מדוע שאר המעונות לא התקינו או דיווחו על התקנת מצלמה. עם זאת, מאחר שהנתונים מבוססים כמעט במלואם על דיווח של המסגרות, כנראה שהמספרים אינם משקפים את חומרת המצב האמיתית.

ב-750 מעונות הפועלים בישראל לא מותקנת מצלמה. הפגנת הורים(צילום: אתר רשמי, אבשלום ששוני, מעריב)

עוד עולה מהדוח כי התקציב שהועבר ליישום החוק אינו ממוצה - מעט יותר משישה מיליון שקלים מתוך שמונה מיליון שהוקצו לסיוע למעונות ברכישת והתקנת המצלמות נוצלו. למרות העודף, 29% מהמעונות הציבוריים שהגישו בקשה לסיוע נדחו, ובמסגרות הפרטיות המספר מגיע ל-86%.

כלל הגורמים הרלוונטיים הודו כי אין ברשותם נתונים על היקף השימוש בחומרים המצולמים. במשרד הכלכלה והתעשייה גלגלו אחריות אל משרד החינוך, למרות שהתבקשו להעביר נתונים חודשיים לפני העברת הסמכויות. במשטרה אמרו כי המערכת הממוחשבת לא מסוגלת להראות אם נעשה שימוש בתיעוד מצולם במסגרת תיקים שנפתחו בחשד לאלימות נגד ילדים, וכך גם בבתי המשפט, שהשיבו כי אינם יודעים את התשובה לשאלה בכמה מקרים נחתמו צווים לשימוש בחומרים.

"נשאלת השאלה האם כל המידע הרלוונטי על התקנת מצלמות הועבר באופן מסודר ממשרד הכלכלה והתעשייה למשרד החינוך במסגרת העברת סמכויות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, ואם כן - מדוע בידי משרד החינוך אין עדיין נתונים מפורטים על המסגרות בהן דווח על התקנת המצלמות?", נכתב בדוח.

עוד בוואלה!

"צדק לילדים": הורים מחו מחוץ לדיון הארכת המעצר לחשודות בהתעללות בגן בפתח תקווה

לכתבה המלאה

"במשטרה אמרו שאין סרטונים. ידענו שיש תיעוד"

בנה של אור מבת ים היה בן שנתיים כשהחל לקום בבכי משנתו. באותה תקופה התפוצצה פרשת כרמל מעודה, מה שהוביל את אור לבדוק ברשת על סימנים שיכולים להצביע על התעללות. היא לא תיארה לעצמה שכך ייראה ההמשך. "אחרי שהיינו במשטרה הלכנו לגננת בגן וביקשנו ממנה לצפות במצלמות. יש 14 יום צילום. אמרנו שנקבע יום ונצפה בהכול והיא אמרה שאין בעיה. מרחה אותנו ככה ארבעה חמישה ימים, אמרה שתעביר לדיסק און קי. כשהיינו אמורים להיפגש איתה, היא אמרה שעברו רק שני סרטים ושאי אפשר אחרת", היא סיפרה.

"שאלנו מה היא עשתה לסרטים, והיא טענה שהמכשיר נפל לה מהידיים ונשבר, ונמחק הכול. הגענו לגן וראינו שהכול שלם, ורק בפנים היה חבול, נראה כמו חבלה מכוונת של חתכים. בהתחלה אמרו במשטרה שיש סרטונים, ואז חוקר אחר אמר שאין קבצים, ושיש רק חלקית, ושפתאום יש הפסקת חשמל. משם אמרו שזה עבר למחלקת סייבר, ובסוף אמרו שאין קבצים בכלל, כשלנו יש תיעוד אחר. זה נורא כשאתה יודע שהילדים שלך עברו משהו ואתה לא יודע מה באמת עברו".

מתוך החוויה שעברה, היא הבהירה כי היא "חושבת שחובת המצלמות היא מאוד חשובה, גננת לא צריכה להיות אחראית על הוצאת החומרים וצריך פיקוח חיצוני". לדבריה, "הרבה הורים לא מודעים לחובה הזאת, אין על זה יותר מדי דיבור. עכשיו הורים כבר מתחילים לשים בעצמם מכשירי הקלטה".

"זה נורא כשאתה יודע שהילד שלך עבר משהו ולא יודע מה באמת עבר"(צילום: ShutterStock)

יואל פרי, תושב יבנה ואב לילדה במעון יום מספר שלא ידע כלל שקיימת חובה כזו. "יש במעון שלנו מצלמות אך אין לנו גישה אליהן. כמובן שלאור המקרים האחרונים אני חושב שזה חשוב ושחייבים לפקח על המעונות שזה קיים ולוודא שזה גם תקין".

ק', תושבת השרון, מתחה ביקורת על האופן בו מיושם החוק. "זה נושא רגיש לי. אני מכירה את החובה וחושבת שהנושא לא מטופל כראוי ולא תואם את המציאות, מקווה שגם הורים אחרים מכירים. לדעתי צריכה להיות להורים גישה למצלמות ולא רק דרך הגשת תלונה במשטרה כשכבר מאוחר מידי", אמרה, והוסיפה כי הענישה צריכה להיות חמורה יותר.

בדומה ל-ק', גם במטה המאבק נגד התעללות בגיל הרך, שהיו מיוזמי הדיון בכנסת, סבורים שהחוק לא מיושם כהלכה. הם סיפרו כי הבעיות עלו עוד בדיונים לקראת החקיקה. לפי נוסח החוק, הגוף היחיד שיכול לפתוח את המצלמות הוא המשטרה. החוקרים נדרשים לשבת מול מסך שעות וימים אם ברצונם לצפות בכלל החומרים המוקלטים. מעבר לכך, לעתים קרובות החומרים מגיעים אליהם עם מחיקות, שנועדו לטשטש עקבות, בשל הזמן שחולף מהגשת הבקשה לבית המשפט ועד שנחתם צו החיפוש. נציגי המשטרה אמרו בדיונים שהם אינם יכולים לעמוד בעומס האכיפה, ובתגובה הבטיחו להם תוספת תקציב וכוח אדם - שלא הגיעו.

במטה מבקשים שהגנים יוכלו להשתמש בתוכנת אונליין ולא רק במצלמות, מה שלא אפשרי היום, וכן שפקחים ידגמו מצלמות אקראיות כחלק משגרת הפיקוח כדי להגביר את הרתיעה מפני התעללות בפעוטות.

"קיימים בחוק ליקויים לא מעטים"(צילום: TPS, שלו שלום)
ח"כ מיכל שיר(צילום: אלעד גוטמן)

יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ מיכל שיר מתקווה חדשה, שיזמה את הכנת הדוח, מסרה כי "חוק המצלמות הוא חוק חשוב ומבורך, אני שמחה לראות את ההיענות הרבה של המעונות והגנים להתקנת המצלמות. עם זאת, קיימים בחוק ליקויים לא מעטים. לכן, בכוונתי לפתוח מחדש את החוק בוועדה לזכויות הילד מיד בפתיחת מושב הקיץ".

"דוגמה לליקוי בחוק הוא היעדר הפיקוח וכוח האדם לאכיפה נכונה של החוק כפי שעולה מדוח זה - נכון לפברואר 2022, כל הנתונים מבוססים על דיווחים עצמאים של מנהלי המסגרות ולא על ידי פיקוח אקטיבי של המדינה בנושא", הוסיפה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully