ישראלים רבים שנמצאים בשדה הקרב באוקראינה אמרו היום (חמישי) לוואלה! כי הם מחפשים כל דרך כדי לצאת מהמדינה. "כרגע רק מחפשים דרך לצאת מפה", אמר לוואלה! ישראלי שממתין באוקראינה.
בתוך כך, טיסת אל על מקייב לישראל לא תצא היום, כיוון שהמטוס שהיה אמור לצאת הבוקר לבירה לא המריאה לאחר שהמרחב האווירי של אוקראינה נסגר בסביבות השעה 04:00 לפנות בוקר. כמאה נוסעים שהיו אמורים לעלות לטיסה בדרכם לקייב, נשארים בשלב זה בישראל. חלקם אוקראינים השבים הביתה, חלקם ישראלים שרצו לצאת לשם להיות עם קרובי משפחתם בשעות הקשות.
אל תפספס
"אנחנו עכשיו תקועים פה", אומרת לוואלה! חלא עבד אל חי בת 25, סטודנטית שנה חמישית לרפואה באוניברסיטת קראזין האוניברסיטה הלאומית של אוקראינה בעיר חרקוב, שם מצויים כעת 118 סטודנטים ישראלים. "כולם רוצים לצאת מפה למקום יותר בטוח, וגם הייתה לנו כוונה לצאת לפולניה, אבל הודיעו לנו עכשיו מהשגרירות שכל היציאות מהעיר סגורות ואין אפשרות עכשיו, אז חזרנו לבתים ומתארגנים לשהיה כאן. הבעיה הכי גדולה כעת זה כסף מקומי. אנשים רוצים להחליף מדולרים למטבע המקומי אבל הרבה מהצ'יינג'ים נסגרו ובאלה שפתוחים עדיין נגמר להם בשלב זה המטבע המקומי או שיש תור ארוך בחוץ".
"גם בבנק שעברתי לידו ראיתי עכשיו תור של 40-50 איש עומדים בחוץ בתור", המשיכה. "מחוץ לתחנות המטרו יש שוטרים שבודקים את האנשים. הרבה אנשים גם הולכים לסופרמרקטים להצטייד. עכשיו העיר שקטה. בחוץ יחסית רגוע כעת. התעוררתי בסביבות 05:00 לפנות בוקר לקול הפצצות שנשמעו ממרחק. ההפגזה הזו עם מטחים כל 10 דקות בערך זה ככה נמשכה בערך עד השעה 07:00. בבוקר הודיעו לנו מהאוניברסיטה שלא יתקיימו לימודים. בהתחלה אמרו עד סוף השבוע. עכשיו כבר אומרים שלא יתקיימו לימודים עד הודעה חדשה. גם לא בזום. אני מנסה להישאר רגועה וממוקדת בדברים שצריך לעשות. פאניקה לא תעזור לזה".
אלכסנדר טרוסטיאניצין, אזרח אוקראינה שחי בלבוב מספר לוואלה! "הגעתי לחנות לקנות מצרכים בסיסיים, מזון המדפים ריקים, יש תור כולנו חוששים באתי לקנות סוכר, כוסמת, מלח, לחם".
בד בבד, "פספורטכארד" קוראת לישראלים מנותקי קשר הנמצאים באוקראינה לפנות אל מוקדי החירום של החברה כדי לסייע בפינוי מידי. "פספורטכארד תממן ללקוחותיה 200 דולר שיטענו ישירות לכרטיס הביטוח לצורך המילוט. בנוסף, מאחר והנתיבים האווירים סגורים, פספורטכארד ונציגות איחוד וההצלה באוקראינה נערכות להעמדת אוטובוסים לפינוי".
"כ-180 ישראלים שהיו כאן עזבו לכיוון הגבולות, בעיקר לכיוון מולדובה", סיפר לוואלה! נתן בן נון, בן 61 מחיפה, נשוי ואב לשתי בנות, המכהן כנשיא איחוד ברסלב באומן ושוהה בה. בן נון מעריך כי בעיר נותרו כעת לא יותר מכ-40 ישראלים. "יש הוראה לא לצאת לרחובות ויוצאים רק אנשי צבא והגנה אזרחית. הייתה סירנה ב-04:00 והחלה הפגזה כי יש בסיס צבאי 15 קילומטר מפה אבל זה לא נכון שהרוסים מפגיזים רק נכסים אסטרטגיים צבאיים וחשוב לציין שפוטין מפגיז אזרחים כדי ליצור פחד. באומן כבר יש הרוג. המראות לא קלים. יש כאוס בכבישים. בתחנות דלק יש תורים ארוכים. בתוך העיר תחנות הדלק סגורות, אבל בתחנת הדלק מחוץ לאומן ממתינות כעת 500-700 מכוניות לתדלק".
בן נון אמר כי הוא עצמו מתכוון להישאר באומן. "אין לנו מה להתפנות. חייבים להישאר להחזיק את המקום. חוץ מזה אנחנו מאד אוהבים ומעריכים ומוקירים את האוקראינים, שהם אלה הראשונים שנתנו לנו בנפול הסובייטים. זה 'כבוד אכסנייה' וזה מקור החיים של כל חסידי ברסלב בעולם ואנחנו נשארים פה. אנחנו הכנו לנו מצבורים של דלק וגם של מים, סגרנו את קווי הגז, סגרנו את המקוואות. התארגנו עם מכשירי קשר כתחליף לסלולר. גם גנרטורים. אנחנו כישראלים למודי מלחמות. אנחנו בשיתוף פעולה מלא עם התושבים המקומים וגם הזמנו אותם אלינו כבר, כדי שבמקרה של הפגזה יהיה להם אוכל ונתחלק איתם בכל. והכלל והעיקר 'שלא יתפחד כלל' הכוונה היא שאנשים מפחידים את עצמם. אני מקווה שכל העולם החרדי יתגייס ויתפלל למען אומן, ושבמהרה יחזור השקט ושבראש השנה נוכל שוב לחגוג פה כרגיל".
"יושבים בדירה, מתעדכנים בטלוויזיה וברשתות, מדברים עם חברים ומחכים להוראות", מספר לוואלה! מוחמד מחאמיד בן 25 מכפר מועאוויה שברמות מנשה. גם הוא סטודנט לרפואה באוניברסיטת קראזין, האוניברסיטה הלאומית של אוקראינה בעיר חרקוב. "לא אשקר, בפעם הראשונה ששמעתי את הטילים על חרקוב זה הפחיד אותי. זו פעם ראשונה בחיים שלי שאני שומע טילים. בישראל היה בדרום, היה בצפון, אבל אני אישית לא שמעתי. חברים שיצאו מוקדם לשדה התעופה לטיסה של 07:00 עם החברה האוקראינית חזרו לעיר כי נפלו טילים באזור שדה תעופה, על תחנת גז ועל הגבול. אבל מה אפשר לעשות, אצלנו אומרים הכול 'מכתוב', אז הזכרתי לעצמי את זה וזה עודד אותי וניסיתי להרגיע את עצמי והרגעתי אחרים".
"האמת הכי קשה זה החשש שההורים מודאגים", המשיך, "אז אני אמרתי להם שהכול רחוק. יש רופא שמארגן אותנו. אנחנו בערך 170 ערבים מישראל פה. אמרו לנו תקנו מהסופרמרקט ותחזרו. בסופרמרקט היה עמוס מאד. אנשים קונים דברים בסיסיים כמו אורז, שמן, קמח, תירס. עגבניות. שימורים. גם מים. אסור עכשיו לשתות מהברז. ככה אמרו אחרי ההפגזה. זה לא כמו ישראל שמנקים את המים טוב".
יהודה שפסל, ישראלי המתגורר באודסה, סיפר לוואלה! כי "הרחובות די שוממים, אפשר לראות קצת אנשים בעיקר בכספומטים, שבהם יש תורים ארוכים, וכך גם בבנקים ובחנויות המזון - אוגרים מים ומוצרי יסוד. אין הרבה בשר". אולם, ברקע דבריו, נשמעת מנגינת כינור של כנר שמתעקש להמשיך ולנגן ברחוב.
"קשה למצוא דולרים, הבנקים בכלל לא נותנים. רק מטבע מקומי. בציינג'ים המחיר מופרז. יש קצת לחץ, יש פה אפילו נגמ"ש. זה לא משהו טריוויאלי. יש ריח של שרוף באוויר. יש חיילים בכל מקום. רואים שהמצב לא רגוע בכלל".
מישה קוזקו, שנמצא בחרקוב לביקור משפחה ולימודים, סיפר כי "כולם בסידורים, הולכים לקנות אוכל, מים ותרופות. יש תורים משוגעים לכספומטים, יש בומים חזקים ברקע. כולם מתכוננים כי לא יודעים כמה זמן כל המצב הזה ייקח".