רוסיה רוצה שאוקראינה תוותר ותיכנע. אנחנו לא נעשה זאת

שמי אלכסיי, אני בן 31, נשוי ואב לשני ילדים. כרגע אני מאזור קייב, וגר כשני קילומטרים מהעיר. יש לי עסק קטן - מועדון שפה - ואני עובד גם כמתורגמן.

בהתייחס למצב בימים אלה, ובכן - הוא לא מאוד שונה ממה שזה היה לאורך כל השנים שעברו מאז 2014, כשרוסיה תקפה אותנו לראשונה, כבשה טריטוריות שלנו וכן הלאה.

מאז, אנחנו יודעים איזה מין שכן יש לנו. ואנחנו מבינים שבאנשים שלנו והערכים שאנחנו מנסים לקדם מהווים סכנה קיומית למשטר הקרמלין, לממשלת רוסיה - מפני שהם מקימים שם משטר אוטוריטארי, וכאן אנחנו מנסים ללכת בכיוון אחר: אנחנו מפתחים את המוסדות הדמוקרטיים שלנו.

אנשים לא נכנסים לפאניקה, כמובן שיש רמה מסוימת של מתח ודאגה בגלל מה שאנחנו רואים בטלוויזיה, אבל באופן כללי המצב היה ככה כבר הרבה שנים ורוסיה כבר תקפה אותנו. אז ב-2015-2014 כשהם עשו זאת [פלשו לקרים], הם לא הכריזו על כך, אז אנחנו חושבים שכרגע אולי זה סוג של בלוף - הם רוצים שניכנע, נוותר על הדרך שלנו, אבל אני לא חושב שנעשה זאת.

אין מקלטים במקום שבו אני גר, ואנחנו לא אוגרים מזון. מבחר המוצרים בסופרים הוא גדול. ממה שאני רואה סביבי - אנשים לא עוזבים, אנשים לא בורחים, הם נכנסים לסוגים שונים של כוחות הגנה - כדי להיות מוכנים. אז, באופן כללי, המצב כאן בפנים עשוי להיראות שונה ממה שעשוי להיות מוצג בטלוויזיה בימים אלה.