פרקליטות מיסוי וכלכלה עדכנה היום (ראשון) את בית המשפט המחוזי בירושלים כי לא נרשמו חריגות בהאזנות הסתר למעורבים בתיקי האלפים, כי לא נעשו פעולות נגד גורמים שלא תחת צו של בית משפט, כי לא קיימים חומרי חקירה נוספים בתיק, וכי הרשות לניירות ערך עצמה לא עשתה כל שימוש ברוגלה במסגרת החקירה, "במישרין או בעקיפין". בהודעת הפרקליטות נאמר כי נבדקו 1,500 מספרי טלפון שהיו מעורבים בחקירה, וכי נעשתה בדיקה גם מול חברת NSO בנושא.
עם זאת, הפרקליטות מבקשת ארכה להשלמה סופית של הבדיקה, עד ליום רביעי הקרוב. משמעות בקשת הארכה היא ביטול הדיונים שנקבעו לשבוע הקרוב במסגרת משפטו של ראש הממשלה. התשובה של הפרקליטות נמנעת מלהתייחס מפורשות למעורבים ספציפיים כמו הנאשמת איריס אלוביץ' ועד המדינה שלמה פילבר, שנטען כי היו יעדים של השימוש ברוגלות - אלא מדגישה שכל הפעולות נעשו במסגרת צווי חיפוש.
פרקליטי נתניהו ואלוביץ' מסרו בתגובה כי "הפרקליטות מודה שריגלה אחרי אזרחים. אף צו לא הסמיך את המשטרה לעשות שימוש בתוכנות ריגול".
הודעת הפרקליטות מנוסחת בזהירות, ולמעשה משרטטת את גבולות הגזרה של השימוש ברוגלות בתיקי האלפים. מצד אחד הפרקליטות מדגישה כי "לא בוצעו פעולות לגבי גורמים שלא הוצא צו בעניינם" - כלומר, סביר להניח שנעשה שימוש בתוכנה נגד עדים או נאשמים, אך לפחות בית המשפט הוציא צו מטעמו, וייתכן שהחוקרים ביצעו פעולות מעבר למה שהצו התיר. מצד שני, הפרקליטות מייחסת את הדברים למשטרת ישראל, כך שייתכן ויתגלו דברים נוספים בימים הקרובים.
חלק מחומרי החקירה, הנוגעים לצווים שהוצאו על ידי בית המשפט והאמצעים שננקטו נגד מעורבים בתיק, נמצאים תחת תעודת חיסיון. הפרקליטות ביקשה ארכה כדי לצמצם או להסיר חלק מתעודות החסיון וכך תוכל לפרט בפני בית המשפט והסניגורים אלו פעולות נעשו באמצעות רוגלות, ואם נעשה שימוש בחומרים שהופקו.
אל תפספס
בשבוע שעבר פורסם בתחקיר כלכליסט כי המשטרה השתמשה בתוכנת פגסוס של חברת NSO נגד עד המדינה שלמה פילבר, איריס אלוביץ', רעייתו של בעל השליטה לשעבר בקבוצת בזק-וואלה שאול אלוביץ', הנאשמת במתן שוחד בתיק 4000, ומעורבים נוספים. בעקבות הפרסומים דרשו הסניגורים של הנאשמים להשהות את הדיונים בתיק עד שתתברר התמונה המלאה של השימוש ברוגלות.
הפרקליטות היתה אמורה לעדכן את בית המשפט כבר ביום שלישי שעבר בתוצאות הבדיקה, אך ביקשה דחייה מבית המשפט כדי להשלים בדיקה מקיפה, ושאר הדיונים שנקבעו להמשך השבוע בוטלו.
הסניגור של הזוג אלוביץ', עו"ד ז'ק חן, דרש מבית המשפט כי יורה לפרקליטות להעביר לידיו את כלל החומרים הרלוונטיים - אלה שנמצאים בידיה של הפרקליטות, אך גם אלה שנאספו ונמצאים בידי המשטרה.
צוות הבדיקה שמינה עוד היועמ"ש הקודם, אביחי מנדלבליט, בראשות המשנה ליועמ"ש עו"ד עמית מררי, עדיין עובד על בדיקה מערכתית רחבה של שימוש המשטרה בתוכנות רוגלה וצפוי להגיש את מסקנותיו בימים הקרובים.
במה נאשם נתניהו?
בתיק 1000 (פרשת המתנות) נתניהו נאשם כי קיבל מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר טובות הנאה בשווי של כ-700 אלף שקלים, בעת שכיהן כראש ממשלה. עיקר המתנות היו סיגרים, מארזי שמפניה ותכשיטים.
בנוסף לכך, נטען כי נתניהו פעל לטובת מילצ'ן בשלושה עניינים, שבהם ביקש איש העסקים את התערבותו: הוא פנה לשר החוץ האמריקני ג'ון קרי כדי להאריך את תוקף הוויזה של איש העסקים, הוא פנה לשר האוצר יאיר לפיד כדי להאריך את תוקף הפטור ממס לתושבים חוזרים, והוא פעל לקדם מיזוג של "קשת" ו"רשת" - לכאורה לבקשת מילצ'ן. על פי התביעה, מעשים אלו פגעו בדימוי השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.
תיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) עוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. באותן שיחות השניים דנו לכאורה בהטבת סיקורו של ראש הממשלה בקבוצת ידיעות, בתמורה להטלת מגבלות על המתחרה העיקרי של העיתון - "ישראל היום". התביעה השתכנעה כי מי שהציע את העסקה הוא מוזס, ולכן הוא נאשם בהצעת שוחד. מנגד, היועמ"ש גם השתכנע כי נתניהו לא התכוון להשלים את עסקת השוחד, אולם המשיך את השיחות עם מוזס כדי לשפר את סיקורו בקבוצת ידיעות, ואף קיים פעולות מסוימות לצורך כך. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.
תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה), התיק החמור ביותר מבחינת ראש הממשלה, עוסק בהטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים, שנתניהו העניק לכאורה לאלוביץ'. בתמורה, על פי האישום, פעל אלוביץ' להטות את הסיקור באתר וואלה!, שהיה בשליטתו. בתיק זה נתניהו נאשם בשוחד.