ארצות הברית הודיעה היום (שבת) על צמצום הסגל הדיפלומטי שלה בקייב, בצל ההערכות בוושינגטון שלפיהן רוסיה עלולה לפלוש לאוקראינה בכל עת. מוסקבה, שבעצמה הודיעה על דילול מסוים של נציגיה במדינה, מכחישה שיש בכוונתה לפתוח במלחמה והיא מאשימה את המערב בהפצת "שקרים".
נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, שאישר שליחה של 3,000 חיילים נוספים לפולין, ישוחח הערב עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בטלפון פעם נוספת, אולי במאמץ אחרון למנוע עימות מזוין במזרח אירופה. במקביל, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי המשיך לנסות למנוע פאניקה ואמר כי הוא לא מכיר מידע מודיעיני שלפיו רוסיה עשויה לפלוש לארצו בימים הקרובים.
אתמול דווח בכמה כלי תקשורת כי ארצות הברית הגיעה למסקנה שפוטין קיבל החלטה לתקוף את אוקראינה אחרי שריכז יותר ממאה אלף חיילים בגבולות אוקראינה, חרף האיומים של המערב בהטלת סנקציות קשות על כלכלת רוסיה. עם זאת, שר החוץ של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, הדגיש היום כי וושינגטון טרם יודעת אם התקבלה החלטה שכזאת בקרמלין. הוא העביר את מסרי האזהרה למוסקבה בשיחה שקיים עם מקבילו סרגיי לברוב.
"אני מקווה שהוא (פוטין) לא יבחר בנתיב של תוקפנות מחודשת אלא בנתיב של דיפלומטיה ודיאלוג, אם לא, אנחנו ערוכים לכך", אמר בלינקן לכתבים אחרי פגישה שקיים בפיג'י עם מנהיגי מדינות באזור האוקיינוס שקט. לפי משרד החוץ של רוסיה, לברוב הטיח בבלינקן כי ארצות הברית ובעלות בריתה מנהלות "קמפיין תעמולה" נגד רוסיה.
רוסיה כבר סיפחה מאוקראינה את חצי האי קרים ב-2014, והיא תומכת בבדלנים שפתחו בהתקוממות באותה שנה נגד השלטון הפרו-מערבי בקייב, השואף להצטרף לנאט"ו. במוסקבה רואים בכך קו אדום, ודורשים מהמערב התחייבות לכך שהרפובליקה הסובייטית לשעבר לעולם לא תהיה חלק מהברית הצבאית. ארצות הברית, האיחוד האירופי ונאט"ו סירבו לדרישות הללו, אולם הם הביעו נכונות לדון בסוגיות ביטחוניות אחרות באירופה.
במהלך היום הצטרפו אוסטרליה, ניו זילנד, גרמניה והולנד לקריאות של ארצות הברית ושל מדינות מערביות אחרות לאזרחיהן לעזוב את אוקראינה בהקדם האפשרי. בוושינגטון, שהותירה צוות מצומצם של דיפלומטים במערב אוקראינה, ובבירות אחרות הבהירו כי הן לא יוכלו לפנות את אזרחיהן במקרה של מלחמה. גם בישראל נערכים לתרחיש שכזה, וראש הממשלה נפתלי בנט קיים בשבת דיון בנושא.
ממשלת אוקראינה העבירה היום מסרי הרגעה לאזרחיה, והנשיא אמר כי "יותר מדי מידע" על מתקפה אפשרית זורע פחד מיותר בקרב הציבור. בקייב חוששים שההערכות הקודרות ימוטטו את כלכלת המדינה ויובילו לדה-מורליזציה של האזרחים. ארצות הברית ואירופה מסרבות לשלוח כוחות לאוקראינה, והן הסתפקו במשלוחי נשק הגנתי ובפריסת כוחות במדינות מזרח אירופה החברות בנאט"ו.
"אנחנו מודעים לכל הסיכונים, אנחנו מבינים את כל הסיכונים שיש", אמר זלנסקי לכתבים והוסיף כי "האויב הגדול ביותר של הציבור כעת הוא הפאניקה, וכל המידע הזה רק יוצר פאניקה ולא עוזר לנו". נשיא אוקראינה הוסיף כי "אם יש לכם או לכל אחד אחר מידע על 100% לפלישה, תנו לנו אותו". היועץ לביטחון לאומי של ביידן, ג'ייק סליבאן, הזהיר אתמול כי מכת הפתיחה של רוסיה עשויה להגיע מהאוויר לפני פתיחה של שעיטה מהירה לעבר הבירה קייב.
עד אתמול, ההערכה הרווחת בארצות הברית הייתה שרוסיה תמתין לכל הפחות לסיום המשחקים האולימפיים בבייג'ינג, על מנת שלא להביך את נשיא סין שי ג'ינפינג, בעל ברית חשוב של פוטין. עם זאת, אתמול אמרו בכירים בממשל כי המלחמה עלולה להיפתח כבר בימים הקרובים. מידע מודיעיני אף הצביע על יום רביעי כעל תאריך היעד, אף שבוושינגטון מודעים לכך שייתכן שהם הוזנו במידע כוזב כחלק מקמפיין הדיסאינפורמציה של רוסיה.
לפי דיווח בגרדיאן, ביידן אמר אתמול בשיחת טלפון עם מנהיגים מנאט"ו כי ארצות הברית מאמינה שפוטין קיבל החלטה לתקוף את אוקראינה. גורם בבית הלבן אמר כי מוסקבה ביקשה לקיים שיחת טלפון בין פוטין לביידן ביום שני, אך בוושינגטון ביקשו להקדימה להערב בשל ההסלמה במתיחות.
אל תפספס
ביידן, הרוצה להימנע ממראות כאוטיים באוקראינה כמו אלו שנראו באפגניסטן במהלך הנסיגה האמריקנית והשתלטות טליבאן בקיץ האחרון, מאמין שהסיכוי הגבוה ביותר לפתרון המשבר הוא בשיחות ישירות עם פוטין. השניים שוחחו בפעם האחרונה בדצמבר, ולאחר מכן התקיימו שורה ארוכה של מפגשים בין נציגים אמריקנים ואירופים לנציגים רוסים, אולם אלו לא הניבו פריצת דרך.
לפני השיחה עם ביידן, פוטין ישוחח שוב עם נשיא צרפת עמנואל מקרון, שעמו נפגש במוסקבה בתחילת השבוע. מקרון מנסה לקדם פתרון למשבר דרך הסדר העימות במזרח אוקראינה, אך שיחות ממושכות בין נציגים מרוסיה, אוקראינה, צרפת וגרמניה ביום חמישי הסתיימו ללא תוצאות. מוסקבה וקייב חתמו במינסק על הסכמים ב-2014 ו-2015 שאמורים היו להביא לסיום הסכסוך, אך הוא נמשך בעצימות נמוכה עד היום ויותר מ-14 אלף איש נהרגו.
מוסקבה, מצדה, הודיעה היום על "התאמות" שהיא עושה בנציגויות שלה באוקראינה. היא לא פירטה אם מדובר בצמצום הסגל הדיפלומטי שלה, אבל טענה שהשגרירות בקייב והקונסוליות במדינה ממשיכות במילוי תפקידיהן העיקריים. כוחות רוסיים מכתרים את אוקראינה משלושה כיוונים - מרוסיה במזרח, מבלארוס בצפון ומחצי האי קרים בדרום. היום התחילו יותר מ-30 ספינות מהצי של הים השחור של רוסיה בתרגילים בסמוך לקרים, במסגרת תרגילים נרחבים יותר של הצי.