כולנו מכירים את המשחקים האלו, כששחקן מבולבל בועט ישירות לשער של הקבוצה שלו. זה מה שקרה לאופוזיציה בפרשת NSO.
תעקבו אחריי: מרגע שנחשפה הפרשה, השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב, משום מה החליט לתת גיבוי מוחלט למערכת. האופוזיציה קלטה את המסר והפנימה שהממשלה הזו מעדיפה לשמור על ממלכתיות, להגן על המערכת והחליטה לעלות למתקפה כמו שרק היא יודעת לעשות.
בין לבין, תומר גנון וכלכליסט המשיכו לחשוף עוד ועוד אזרחים מן השורה שחדרו אליהם לטלפון. ושוב, הכל כידוע קרה בתקופת הממשלה הקודמת, על זה אין חולק. באופוזיציה יצאו מנקודת הנחה שהממשלה הזו, לא משנה מה יקרה, תטייח או תשמור על המערכת - מה שאפשר להם להמשיך ולנעוץ שיניים בשרי הממשלה ולתקוף אותם בראש חוצות. לחבר בין החשיפות לבין חקירות נתניהו ועוד ועוד, כיד הדמיון הטובה על אנשי נתניהו.
הבוקר פשוט נמאס להם. שרי הממשלה קמו לבוקר עם כותרת ראשית אחת יותר מדי, ופשוט נמאס להם. לכל חברי הממשלה נשבר ברגע אחד מזה שהם צריכים להגן על מחדל שבכלל לא קרה במשמרת שלהם ולא קשור לאף אחד מהם.
ובום. בקונצנזוס מוחלט - כל חברי הממשלה החליטו לשבור את הכלים ולהתחרות מי יחקור טוב יותר את המחדל, מי יקים ועדה עם יותר סמכויות ועם יותר שיניים. וכך החל להתגלגל לו כדור השלג.
עוד על פרשת NSO
בניגוד למה שחושבים, הוועדה, מרגע שתקום, לא תסתפק בחקירה של אירוע הטלפונים של היועצים. היא תדרוש לקבל מידע על התערבות שרים קודמים בתיקי חקירות ראש ממשלה; היא תדרוש לקבל מידע על התערבות שרים קודמים בעבודות המשטרה; היא תדרוש לדעת האם בכירים בממשלה התערבו ודרשו משוטרים לעקוב אחרי מפגינים בבלפור; היא תדרוש לדעת מי בדיוק ביקש לעקוב אחרי מנכ"לים של משרדי ממשלה שונים.
וכל זה, בגלל צעד אחד יותר מדי, רק בגלל שנמאס להם. אם תרצו, הקש ששבר את גב השרים. חישוב מוטעה של האופוזיציה, שחשבה שהקואליציה תגן על המערכת בכל מחיר. היא בהחלט הגנה - עד שנשבר לה.
כשהכל יצוף וייחשף - המבוכה לא תהיה שלהם, היא תהיה של השרים לשעבר, של הממשלה הקודמת. זו הסיבה שנתניהו נמנע מלהצטרף לחגיגה ולדרוש הקמת ועדת חקירה. הם פשוט גררו אותו בכוח למסיבה שהוא פשוט לא רצה להיות בה. איך אמר נתניהו בזמנו לרגב? לפעמים את עוזרת לי יותר מדי. וזה מה שנקרא "גול עצמי" בפוליטיקה.
איציק אלרוב הוא יועץ תקשורת ומנהל קמפיינים.