גורמים במשרד הביטחון תמהו על הכרזתו של ראש הממשלה נפתלי בנט אמש (שלישי), לפיה צה"ל יתחיל להפעיל בעוד כשנה מערכת יירוט באמצעות לייזר. "מדובר בשיבוש של האמת ואף גרימת נזק כלכלי", קבעו גורמים, שהגדירו את אמירתו של בנט כ"ניסיון נואש וחסר בסיס לגרוף אהדה ותשומת לב ציבורית".
לדברי גורמים במשרד הביטחון, לייזר יבשתי אמור להיכנס לפעילות מבצעית בעוד כמה שנים אם לא יהיו עיכובים מיוחדים, ולייזר אווירי - בעוד כעשור. זאת ועוד, לטענתם אנשי ראש הממשלה לא פנו למשרד הביטחון ערב ההצהרות כדי לוודא את לוחות הזמנים העדכניים של הפרויקטים השונים.
צה"ל, משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות הישראליות נמצאים בשנים האחרונות על סף מהפכה בתחום הלייזר המוצק, שיהווה משלים למערכות ההגנה האקטיביות שיש כיום לחיל האוויר. הלייזר רב העוצמה ישמש כנשק אפקטיבי מבוסס אנרגיה וחשמל, כתחליף לחומר כימי שמפיץ רעל במרחב, ויפעל בשלב הראשון נגד איומים בטווח הקצר והבינוני כמו פצצות מרגמה, רחפנים, טילים נגד טנקים, רקטות וכלי טיס לא מאוישים. בעתיד, צפוי לפעול גם נגד טילים בליסטיים. כדי לנטרל מטרה נדרש דיוק והצבעת לייזר במשך כמה שניות על ראש הביות, חומר הנפץ ברקטה או על מערך ההיגוי, ואז האפקט יכול לבוא לידי ביטוי בפיצוץ, בשריפה או בחורים.
לקריאה נוספת
עד 2005 היו ניסיונות במשרד הביטחון לרכוש יכולות זרות בתחום הלייזר אך הן היו יקרות מדי, לא יעילות במידה גבוהה, ומסכנות את הסביבה. לבסוף, הוחלט במשרד הביטחון לפתח ולייצר את מערכת כיפת ברזל. בנוסף לכך, הוחלט להאיץ פיתוח של לייזר מוצק (חשמלי) במקביל לפיתוחים במדינות ברחבי העולם ובראשן ארצות הברית, סין, גרמניה ורוסיה.
ב-2016 הכריזה ארצות הברית על פיתוח לייזר בעוצמה של 60 קילו וואט נגד מטרות איטיות ונוחות כמו רחפנים וסירות גומי בטווח של קילומטרים בודדים, אך כשמדובר בהתמודדות עם איומי תלול מסלול כמו רקטות או טילים בליסטים נדרשת שימוש בלייזר בעוצמה של 100 קילו וואט, בדומה לפיתוח הישראלי. המערכת נדרשת לפעולה בשני שלבים בגילוי וזיהוי של המטרה, ובהכוונה של כמה קרני לייזר לכדי אלומה, שתפגע באיום על בסיס אלגוריתמיקה. משרד הביטחון החליט לפצל את פיתוח הלייזר לשני צירים - לייזר אווירי בשיתוף חברת אלביט, ויבשתי בשיתוף חברת רפאל.
ביולי 2021 הודיע משרד הביטחון בחגיגיות כי השלים בהצלחה סדרת ניסויים חדשניים, בהם מטוס עליו הותקנה מערכת לייזר, שיירט והשמיד מל"טים בטווחים ובגבהי טיסה שונים. באותם ימים אמר גנץ כי הלייזר לא רק יוסיף יכולות הגנה בטווחים גדולים יותר ומול מגוון אמצעים, אלא גם יחסוך בעלות היירוט וההגנה (יירוט חד פעמי של איום בלייזר עולה אלפי דולרים, לעומת עשרות אלפי דולרים עד מיליוני דולרים שעולים מיירטים - א"ב).
אך למרות החגיגות, יש גורמים במערכת הביטחון שקוראים להנמיך ציפיות, והזהירו בחודשים האחרונים שייקח עוד כמה שנים של ניסויים והתאמות כדי שיתאפשר להציב מערכות הגנה בדרום הארץ מול איומי הרקטות של חמאס מעזה. כרגע עוד לא ניתן להציב את המערכות הללו על גבי משאיות כדי שיוכלו לאבטח כוחות מתמרנים בעומק שטח האויב מפני איומים שונים. בתחום הלייזר האווירי, לפי ההערכות, ייקח כעשור עד לגמר הפיתוח והייצור.
בימים אלו מנהל משרד הביטחון דיונים ומשא ומתן עם התעשיות הביטחוניות על המשך הפיתוח והפרויקטים, העלויות ולוחות הזמנים. לדברי גורמים במערכת הביטחון, ההתנהלות וההכרזות של בנט יוצרות ציפיות גבוהות, מגבירות את הלחץ על הגורמים המקצועיים ועשויות להעלות את סכומי הכסף שמשלם משרד הביטחון לתעשיות השונות.
ממשרד הביטחון נמסר כי "המשרד ביצע התקשרויות מחקר ופיתוח עם חברות 'אלביט מערכות' ו'רפאל', בהתאמה למערכות הלייזר האווירי והיבשתי. שני הפרויקטים מתקדמים במקביל על פי הבשלות שלהם, ולא ידוע לנו על עיכובים כאלו או אחרים".