רוסיה האשימה היום (שני) את המערב ב"ליבוי המתיחות" סביב אוקראינה, במהלך עימות סוער במועצת הביטחון של האו"ם על רקע החשש ממלחמה חדשה במזרח אירופה.
שגריר רוסיה, ואסילי נבנזיה, אמר כי וושינגטון העלתה לשלטון בקייב "נאצים טהורים", בעוד ששגרירת ארצות הברית, לינדה תומאס-גרינפילד, אמרה כי פריסת הכוחות של רוסיה לאורך גבולותיה של אוקראינה - יותר ממאה אלף חיילים - היא הגדולה ביותר ביבשת בעשרות השנים האחרונות. היא הוסיפה כי חלה עלייה במתקפות הסייבר של רוסיה ובדיסאינפורמציה שהיא מפיצה.
"הם מנסים, ללא שום בסיס עובדתי, לצייר את אוקראינה ואת מדינות המערב כתוקפניות על מנת להמציאי תירוץ למתקפה", אמרה שגרירת ארצות הברית.
חילופי הדברים הקשים באו"ם התנהלו אחרי שמוסקבה נכשלה בניסיון לבלום את הדיון הפומבי והם משקפים את המשבר יבן שתי המעצמות. זאת הפעם הראשונה שבה כל המעורבים במשבר באוקראינה דנו בו בפומבי, אולם מועצת הביטחון לא נקטה שום צעד ממשי.
הגוף החזק ביותר של האו"ם משותק למעשה בשל זכות הווטו של המעצמות, שאינן מצליחות להגיע להסכמות בכמעט שום סוגייה שהיא. בצל הרטוריקה התקיפה, שרי החוץ של ארצות הברית ושל רוסיה ישוחחו מחר פעם נוספת, אחרי שסדרת מפגשים בשבועות האחרונים בין נציגים אמריקנים, רוסים, אירופים ואוקראינים לא הניבה פריצת דרך.
רוסיה מכחישה שהיא נערכת לפלישה לאוקראינה, שלפי המערב עשויה לצאת לדרך בכל רגע. היא דורשת שאוקראינה לא תצורך לעולם לנאט"ו, ושהברית הצבאית תסיג את כוחותיה ממדינות מזרח אירופה. נאט"ו וארצות הברית דחו על הסף את הדרישות הללו, וההכרעה לגבי הצעד הבא נמצאת אצל נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
אל תפספס
במהלך הדיון במועצת הביטחון, שגריר רוסיה האשים את ממשל ביידן ב"הלהטת הרוחות והרטוריקה וביצירת הסלמה". "נראה שאתם כמעט מקווים לזה", אמר לעברה של תומאס-גרינפילד. "אתם רוצים שזה יקרה. אתם מחכים שזה יקרה, כאילו שאתם רוצים שהמילים שלכם יהפכו למציאות".
נבנזיה אמר כי ארצות הברית אשמה בהפלתו של הנשיא הפרו-רוסי בקייב ב-2014, שבמקומה העלתה לשלטון "לאומנים, קיצוניים, רוסופובים ונאצים טהורים" שיצרו את העוינות הנוכחית בין אוקראינה לרוסיה. "אילו זה לא היה קורה, היינו חיים כיום ברוח של שכנות טובה ובשיתוף פעולה. עם זאת, יש כאלו במערב שבבירור לא אוהבים את התרחיש החיובי הזה. מה שקורה היום הוא ניסיון נוסף לפלג בין רוסיה לאוקראינה".
השגריר של רוסיה עזב את אולם המועצה כשגריר אוקראינה, סרגיי קיסליטסיה, התחיל לנאום. "עד מתי רוסיה תמשיך ללחוץ ולקדם ניסיון ברור לדחוף את אוקראינה ואת שותפיה למלכודת קפקאית?".
ההצבעה על קיום הדיון הפתוח עברה ברוב של עשרה תומכים מול שני מתנגדים - רוסיה וסין. הודו, גבון וקניה נמנעו. תשעה קולות "בעד" נדרשו בשביל לקיים את הדיון. שגריר סין, ז'אנג ז'ון, הצביע נגד הדיון הפומבי משום "שיש צורך דחוף בדיפלומטיה שקטה, לא בדיפלומטיית מגפונים".
ארצות הברית ובעלות בריתה לחצו על קיום הדיון היום, לפני שהנשיאות הזמנית של המועצה תעבור מנורבגיה לרוסיה למשך חודש פברואר. כל הצהרה או החלטה של מועצת הביטחון בנושא אינה סבירה לחלוטין, בשל זכות הווטו של רוסיה ושל סין.
לאחר שכל 15 נציגי חברות המועצה נשאו דברים, ארצות הברית ורוסיה שבו להתכתש. תומאס-גרינפילד אמרה כי "מאוכזבת" מדבריו של שגריר רוסיה, והדגישה כי האיומים של מוסקבה הם "פרובוקטיביים. אני אגיד לרוסיה בפשטות: הפעולות שלכם ידברו בעד עצמן".
נבנזיה תקף בחזרה: "כל מה שאנחנו רוצים לומר נמצא בהצהרה שלנו היום. עם זאת, אנחנו באמת לא מבינים על איזה איומים ופרובוקציות והסלמה מצד רוסיה אנחנו מדברים".
נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן מסר בהצהרה כי הדיון במועצת הביטחון היה "צעד קריטי בגיוס העולם לדבר בגלוי בקול אחד" נגד השימוש בכוח, במניעת ההסלמה, בתמיכה בדיפלומטיה ובדרישה לדין וחשבון מכל חברה "כדי להימנע מתוקפנות צבאית נגד שכנותיה".
ביידן הזהיר את נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ביום חמישי כי שי "היתכנות ברורה" שרוסיה תפלוש לארצו בפברואר, אך זלנסקי ניסה להמעיט באיום ואמר כי האזהרות של המערב מפני מלחמה מבריחות את המשקיעים מהמדינה. זלנסקי טען כי בניין הכוח הרוסי בגבולות אוקראינה לא שונה מהסלמות קודמות, והעריך כי ייתכן שמדובר בניסיון של מוסקבה להפעיל "לחץ פסיכולוגי" ולזרוע פאניקה.
ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון יגיע מחר באוקראינה לשיחות עם זלנסקי, וישוחח גם עם פוטין כדי להאיץ בו "לסגת", לפי לשכתו. ג'ונסון שוקל לשלוח מאות חיילים בריטיים לחברות נאט"ו באזור הבלטי כמפגן כוח.
"האימא של כל הסנקציות"
במערב מגבשים סנקציות נרחבות על רוסיה אם תבחר לתקוף את אוקראינה. יו"ר ועדת החוץ של הסנאט בארצות הברית, בוב מננדז, אמר אתמול כי במקרה של פלישה, חברי הקונגרס רוצים שרוסיה תעמוד בפני "האימא של כל הסנקציות". הן כוללות עיצומים על בנקים רוסיים שעלוליים לפגוע קשות בכלכלה הרוסית ולהגדיל את הסיוע הקטלני לצבא אוקראינה.
הסנקציות המתגבשות צפויות להיות נוקשות יותר מאלה שהוטלו לאחר שרוסיה סיפחה את קרים מאוקראינה ב-2014. עיצומים אלו נתפסו כלא יעילים. מננדז לא שלל גם את האפשרות לסנקציות מקדימות, ללא קשר אם הפלישה תצא לדרך.
דוברת הבית הלבן, ג'ן סאקי, אמרה היום כי הממשל מעודד מהמאמץ הדו-מפלגתי בקונגרס "לגבות מרוסיה דין וחשבון". הממשל הביע לאחרונה דאגה שסנקציות מנע עלולות לפגוע במנופי הלחץ על מוסקבה, אבל הבית הלבן נשמע פתוח יותר לאפשרות זו.