השופט ערן קוטון מחק אמש (ראשון) את הערר שהגיש סניגורה של דוקטורנטית הטכניון, סומיה פלאח, החשודה במגע עם סוכן זר. הערר התייחס לתנאים המגבילים המחמירים שהוטלו עליה כחלופה למעצר ממשי מאחורי סורג ובריח. מחיקת הערר על ידי השופט בבית המשפט המחוזי בחיפה, נעשתה לאחר שהסניגור, עו"ד ראסלן מחאג'נה, המייצג את הדוקטורנטית בת ה-40 יחד עם עו"ד חאלד מחאג'נה, משך את הערר בהמלצתו של השופט.
מהדיון אמש עולה כי ההסתבכות של פלאח החלה כשהשתתפה בוועידה לאומית-פלסטינית שהתקיימה במדריד בסוף אוקטובר אשתקד. "נכון שהוועידה הזו דנה בעניין זכות השיבה לפליטים ונכון שזה יכול להראות כלא מתאים או שזה מפריע לחלק מן הציבור הישראלי", טען הסניגור בפתח הדיון. "גם אם זה מפריע למקבלי ההחלטות במדינת ישראל או למשטרת ישראל, זה לא נוגד את החוק. זו לא עבירה פלילית להגיד שאני בעד זכות השיבה לפליטים הפלסטינים", הוסיף.
פלאח, שבעברה עבדה עבור בתי הזיקוק ושימשה קודם לכן כממונה על היתרי הפליטה למפעלים רגישים במפרץ חיפה במשרד להגנת הסביבה, מכחישה את החשד המיוחס לה.
עוד בוואלה!
אחד ממארגני הוועידה במדריד הוא חאלד ברכאת, תושב מדינות ערב. לדברי הסניגור, פלאח לא הכירה לפני כן את ברכאת והקשר ביניהם היה בפייסבוק. "הם דיברו על דברים כלליים, על תנועות סטודנטיאליות באוניברסיטאות ישראליות, שהיו מוכרות לרשויות החקירה ולמדינת ישראל", אמר. עוד ציין כי בוועידה לא היה איסור השתתפות, וכלל המשתתפים אינם נמנים כחברים בהתאגדויות בלתי מותרות.
ברם, השם חאלד ברכאת, "סדין אדום" בישראל, מזוהה עם החזית העממית לשחרור פלסטין ועם "סמידון", ארגון סולידריות עם האסיר הפלסטיני - שניהם מחוץ לחוק בישראל. כמו כן, נטען לא אחת שבמסווה של פעילות אידיאולוגית, ברכאת עוסק בגיוס סוכנים לפעילות טרור.
בפברואר 2021 חתם שר הביטחון, בני גנץ, על צו המכריז על הארגון שברכאת עומד בראשו כארגון טרור וזאת בהמלצת המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (מט"ל) והשב"כ.
ע"פ המט"ל הארגון ששמו SAMIDOUN שהוקם ב-2012 הינו חלק מארגון החזית העממית והוקם על ידי פעיליו נציגיו של הארגון פועלים במדינות רבות באירופה ובצפון אמריקה ובראשו עומד חאלד ברכאת, מבכירי ארגון החזית העממית בחו"ל, המעורב בהקמת חוליות צבאיות והנעת פעילות טרור באיו"ש ובחו"ל. "מטרתו הפורמאלית היא לסייע לאסירים פלסטינים במאבקם להשתחרר מהכלא, אך בפועל משמש כ'גוף חסות' הפועל בכיסוי עבור ארגון החזית העממית בחו"ל".
בידי שב"כ והמשטרה, האחראים על החקירה במשותף, חומרים שטרם הופקו מהם תוצרים. ביום מעצרה של הדוקטורנטית, ב-11 לינואר, נערך בביתה חיפוש על פי צו ונתפסו מספר מחשבים, טלפונים סלולריים וחומרים נוספים. "בעוד אנו מדברים, יש עדיין מעבר של אנשי שירות הביטחון הכללי על חומרים שטרם הסתיימה פריקתם ומעבר על תוכנם", אמר רפ"ק ליאור הררי מהיחידה המרכזית של מחוז חוף. פלאח שוחררה לאחר שעוכבה ונחקרה, ולא נעצרה אפילו ליממה אחת.
הסניגור, עו"ד רסלאן מחאג'נה, עתר להשיבה לחיפה ולשגרת יומה בטכניון ואף היה נכון כי תשהה במעצר בית לילי לצורך כך. "המשך היעדרותה עלול לגרום לאסון מבחינתה", ציין.
אולם, השופט קוטון הבהיר כי לטעמו ההחלטה של בית משפט השלום "נכונה ומאוזנת". לדבריו, לא ראה הרבה תיקים כדוגמת זה שחוקרים - ומשחררים. "האיזון שהושג הוא איזון נכון ואין כרגע שום בסיס לטענה שהפגיעה אינה מידתית", אמר. הוא הציע לחזור מהטענות והדגיש כי "לפעמים עדיף שבית משפט מחוזי לא יאמר את דעתו". לאחר שהסניגור חזר בו, השופט הורה על מחיקת הערר. ביום שלישי, לקראת פקיעת תנאי מעצר הבית, צפויים הצדדים לשוב לבית המשפט.
"זו רדיפה פוליטית באופן מובהק", אומר פרקליטה עו"ד חאלד מחאג'נה, "ההר יוליד עכבר בסופו של יום". אחד ממכריה שליווה אותה חזר ואמר כי מדובר בהתנכלות.
פעילים לאומנים פלסטינים בעיר אומרים כי אלה "ניסיונות הפחדה" אשר רק יהפכו אותם "לעקשנים יותר". לדבריהם, במהלך השבועיים האחרונים, שב"כ והמשטרה ברחבי הארץ מזמנים בעיקר נשים פעילות פוליטיות ל"שיחות הסברה" שנועדו לאיים עליהן. כמו כן, לדבריהם קיימים שבעה מקרים בחיפה, נצרת ויפו במהלכם נעשה ניסיון להפחיד גם את הוריהן כדי להרחיק אותן מהשתתפות בפעילות.
מקבוצת בזן נמסר בתגובה: "סומיה פלאח שימשה כיועצת בנושא איכות הסביבה לבזן החל מחודש אוגוסט 2019 ועד חודש יוני 2020. בטרם החלה את עבודת הייעוץ עברה סיווג בטחוני, ובזן קיבלה את האישורים מכל הגורמים הרלוונטיים שאמונים על הנושא מטעם המדינה".
מהטכניון נמסר: "הנושא לא מוכר לנו".