בנט נמנע, שקד התנגדה: הממשלה אישרה את הקמת ועדת החקירה לעניין הצוללות

הממשלה אישרה היום (ראשון) את הקמת ועדת החקירה הממלכתית לעניין הצוללות וכלי השיט. זאת, יותר מחמש שנים אחרי שנחשפו לראשונה החשדות לשחיתות ברכש הצוללות מגרמניה. שרת הפנים איילת שקד התנגדה להצבעה וראש הממשלה נפתלי בנט נמנע. השרים יועז הנדל וזאב אלקין מתקווה חדשה ששקלו להימנע או להתנגד תמכו בסופו של דבר.

ראש הממשלה נפתלי בנט נימק בישיבה את החלטתו להימנע. "כמי שפיקד על מבצעים ולחם, חלילה לכל אדם לחשוב שהוא נושא בנשק הלא נכון בגלל שחיתות או דבר מהסוג הזה. להבנתי, ביארנו את זה. מה שחשוב הוא שהנושא לא ישמש לניגוח פוליטי וחלילה להגברת המחלוקות והשנאה".

שרת הפנים איילת שקד התנגדה להצעה והסבירה את החלטתה. "עד שנת 2020 ממשלות ישראל הקימו 14 ועדות חקירה, בדרך כלל לא הקימו ועדות חקירה למעשים של ממשלות קודמות. אנחנו מוצאים את עצמנו מקימים כבר שתי ועדות חקירה על דברים שקרו בממשלות קודמות. הצבעתי בעד ועדת החקירה של מירון כי חשבתי שבמקום שבו נהרגו כל כך הרבה אנשים בוודאי צריך לבדוק, וזה היה ממש בסמוך להקמת הממשלה. לכן חשבתי שזה דבר נכון. אני מרגישה שהממשלה הזו מתחילה לעשות 'אביוז' לכלי הזה, שצריך להשתמש בו במשורה".

שר החוץ יאיר לפיד אמר לאחר אישור הממשלה כי "קומבינת הצוללות" היא כתם על ביטחון המדינה ועל הנהגת המדינה. "לפני חמש שנים הבטחנו ועדת חקירה ממלכתית לחקירת הפרשה, ולמרות כל הלחצים וההתנגדויות היום זה קורה. למען חיילי צה"ל, למען מפקדי צה"ל, למען ביטחון מדינת ישראל אנחנו נחקור את הפרשה הזאת עד תום".

שר הביטחון שקידם את ההצעה בירך: "‏הבטחנו וקיימנו. הממשלה אישרה את הצעתי להקמת ועדת החקירה הממלכתית לרכש הצוללות וכלי השיט. הקמת הוועדה היא צורך ביטחוני מהמעלה הראשונה, ומסר ברור שאי אפשר לשחק בביטחון ישראל".

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין שהחליט לתמוך בהחלטה, אומר כי עשה זאת לאחר שקיבל הבהרה משר הביטחון לפיה הוועדה לא תפגע בנושאי יסוד ביטחוניים שפרסומן בוועדה ציבורית עלולה לפגוע בביטחון המדינה. "אמרתי שאני לא חסיד גדול של ועדות חקירה, אבל במקרה הספציפי הזה שיש עננה גדולה כבר כמה שנים ואובדן אמון הציבור, החלטתי בסוף לתמוך כדי להסיר את העננה ולהחזיר את אמון הציבור לדרג המדיני", אמר.

מהליכוד נמסר כי הדבר הראשון שהוועדה צריכה לבדוק זה "איך כל מי שהתנגדו כל השנים לקניית שלוש צוללות נוספות - פתאום מאשרים את הרכישה, ובתוספת של מיליארדי שקלים על חשבון הציבור, שהיו נחסכים לו הצוללות היו נרכשות בזמן. רכש הצוללות חיוני לשמירה על ביטחון ישראל, וזאת שערוריה שהוא התעכב עד עכשיו בגלל פוליטיקאים כושלים שפגעו בביטחון המדינה כדי לשרת טענות סרק פוליטיות".

יו"ר ועדת חוץ וביטחון רם בן ברק (יש עתיד) אמר כי על הוועדה לחקור כל פרט בעסקה. "תהליכי הרכש של מערכת הביטחון צריכים להיות נקיים משיקולים זרים ולענות על צורכי הביטחון בלבד. הקמת ועדת חקירה הוא מאבק שאנחנו מובילים זה זמן רב והיום עוד הבטחת בחירות מתקיימת. ביטחון המדינה הוא מעל לכל שיקול פוליטי".

שר המשפטים גדעון סער שתמך בהצעה נימק את החלטתו. "במקרה זה אין מנוס מהקמת ועדת חקירה ממלכתית הן כדי להגיע לבירור האמת והן כדי להפיק לקחים ותובנות בנושא הקריטי של הרכש הביטחוני. הקמת ועדת חקירה במקרה זה משרתת את אינטרס השמירה על ביטחון המדינה". בנוסף, סער הציע לממשלה בדיון, שמספר חברי הוועדה יהיה 5 ולא 3. זאת, לאחר שהתייעץ בנושא עם נשיאת בית המשפט העליון, בהתאם לאמור בסעיף 3 לחוק ועדות חקירה.

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג אמרה במהלך הדיון כי "גם פרשת NSO היא נושא שראוי לוועדת חקירה ממלכתית. לא ייתכן שמדינה דמוקרטית תנהג כאחרונת המשטרים הרודניים שרודפים אחרי אזרחים ואישי ציבור".

שר הביטחון לשעבר משה בוגי יעלון צייץ בחשבון הטוויטר שלו: ‏"חבל שלא פה אחד, אבל סוף סוף! אני מקווה ומאמין שהאמת תצא לאור - "והיה מחננו טהור". מבקש להודות להמוני ישראלים שנקטו עמדה והצטרפו במעלה הדרך לדרישתי לחקור כבר מסוף 2016. יצאו לגשרים, לצמתים ולרחובות, לא הרפו, והביאו במאמץ אזרחי עיקש וראוי לשבח, לקבלת ההחלטה הנכונה. יש תקווה!".

בתנועה לאיכות השלטון בירכו את הממשלה ואמרו כי מדובר בניצחון ענק למלחמה בשחיתות, לביטחון הלאומי ולתנועה. "אירוע היסטורי. מאחלים הצלחה רבה לוועדת החקירה במשימתה החשובה להפיק את כל הלקחים מהפרשיות הללו, שפגעו קשות בביטחון הלאומי ובקודש הקודשים של מדינת ישראל", אמר יו"ר התנועה עו"ד אליעד שרגא.

עו"ד ז'ק חן, פרקליטו של אבריאל בר יוסף, סגן ראש המל"ל לשעבר שמואשם בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים בפרשת הצוללות אמר: "אנחנו מברכים על ההחלטה להקים ועדת חקירה ממלכתית לעניין רכש כלי השייט והצוללות. היוזמים מבקשים לעשות זאת, במיוחד בעיתוי שקוף זה, מטעמים פוליטיים וציניים".

"מובטח להם שכפי שבאו לקלל הם יצאו מברכים את אלה אותם הם מבקשים לחסל: בוועדת חקירה כזו תצוף דווקא מעורבותם של בכירים בכל המערכות שאינם נאשמים ושלא את ראשם רוקחי הועדה מבקשים - בכירים בצבא, במלל, גורמים בכירים ביותר המכהנים גם היום בממשלה, עוזריהם ובחשנים אחרים", הוסיף חן. "כל אלה שיכלו לשקר בחסות הערפל, שהגישו תצהירים שסותרים את עדותם במשטרה, ואלה שגררו רגליים עד כה מסיבות מובנות כשהחמאה מרוחה על ראשם, דווקא הם יידרשו לתת הסברים על מעשיהם. נקרע את המסכה מעל פרצופם הציני של מגלגלי עיניים רבים. האמת כשתצא תרעיד את אמות הסיפים".

גנץ מנסה לקדם מהשבוע הראשון להקמת הממשלה את הקמת ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות, שנחשפה לראשונה על ידי רביב דרוקר בנובמבר 2016. במשך חודשים ארוכים המהלך התעכב לאור ההתנגדות העקרונית של סיעת ימינה. במהלך תקופה זו אנשי התנועה לאיכות השלטון, מלווים בקבוצת בכירים ביטחוניים לשעבר, קיימו פגישות רבות עם בכירים בממשלה, בהן גם שר המשפטים גדעון סער וראש הממשלה בנט, והפעילו לחץ להקים את ועדת החקירה ולמוסס את ההתנגדויות. הקבוצה נפגשה גם עם ראש הממשלה, שהתנה את העלאת ההחלטה לדיון בממשלה בהשלמת עסקת הצוללות עם גרמניה. ביום חמישי העסקה נחתמה ובנט הסיר את התנגדותו לקידום ההחלטה על ועדת החקירה.

לקראת ההצבעה, גנץ קיים אמש מפגש בזום עם הפורום הביטחוני של התנועה לאיכות השלטון, שמורכב מבכירים לשעבר במערכת הביטחון כגון ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, ראש שב"כ לשעבר כרמי גילון, שהב"ט והרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון, הרמטכ"ל לשעבר רא"ל (במיל') דן חלוץ ואלופים נוספים במיל', שדחפו להקמת ועדת החקירה. "המטרה שלי זה שמירה על הביטחון הלאומי ומבחינתי, עבודה של ועדה כזו תביא את האמת ואת הממצאים, ויהיה ברור כתוצאה מכך שלא משחקים בביטחון", פירט והוסיף כי הוועדה "תוכיח שאנחנו מדינה דמוקרטית שמפקחת על הנעשה בה". בנוסף, ביקש להדגיש כי הוא "לא פועל ממניעים אישיים אלא כשר ביטחון מתוך צורך לאומי קריטי".

ההחלטה מפרטת את הליכי הרכש הספציפיים שהוועדה מתבקשת לבחון: רכש ספינות מגן סער; רכש צוללות; רכש ספינות נגד צוללות; הפרטת מספנות חיל הים והסכמה למכר צוללות צד ג' (מצרים). "הוועדה תקבע ממצאים ומסקנות לגבי מכלול ההיבטים הנוגעים להתנהלות מקבלי ההחלטות בדרג המדיני בתהליכים האמורים לרבות ממשקי העבודה ושיתוף הפעולה בינם ובין מערכת הביטחון, לרבות החלטות מדיניות שונות שנלוו לתהליכים אלו והתנהלות אל מול גורמי חוץ", כך נכתב בהחלטה. מאחר ונגד חלק מהמעורבים בפרשת הצוללות עומדים כתבי אישום, ההחלטה מבהירה שהוועדה לא תחקור את התנהלותם של נאשמים בהליכים פליליים ולא תקבע ממצאים מסקנות או המלצות בעניינם, וכי בכל מקרה שהעדים בהליכים הפליליים יזומנו להופיע בפני הוועדה יהיה תיאום עם היועץ המשפטי לממשלה.

מההחלטה עולה שככלל, הוועדה אמורה לקיים את דיוניה בדלתיים סגורות, ולא לפרסם את הפרוטוקולים שלה - אלא אם "נושאי הדיון לא כוללים ידיעות סודיות או מידע שיש בו סיווג ביטחוני בכל רמת סיווג". גם הדוח הסופי שתגבש הוועדה יהיה נתון ברובו לאותם כללי סיווג וסודיות, שייקבעו בתיאום עם משרד הביטחון; הדו"ח יוגש לחברי הממשלה ולחברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. יחד עם זאת, ההחלטה לא קובעת דד ליין ורק מבקשת שהדוח יוגש "בהקדם האפשרי".

העלות התקציבית של הוועדה, כך לפי הצעת המחליטים, היא תשעה מיליון שקלים - שבעה מתקציב משרד הביטחון ושני מיליון שקלים ממשרד המשפטים. לטובת פעילות הוועדה יוקצו להנהלת בתי המשפט שמונה תקני כוח אדם.