הסדקים בקואליציה: הצעד של מרצ לבלימת חוק האזרחות

מרצ הגישה ערר במטרה לבלום את הגעת הצעת החוק למליאה ללא הסכמה עם סיעות מרצ ורע"ם, לאחר שלא יושם המתווה עליו הוסכם עמן. לטענתם, השרה שקד התחייבה לסיכומים לגבי איחוד משפחת פלסטיניות אך לא עמדה במחויבות

19/01/2022
שר הבריאות ניצן הורוביץ בישיבת סיעת מרצ, 3 בינואר 2022. ערוץ כנסת, צילום מסך
שר הבריאות ניצן הורוביץ בישיבת סיעת מרצ, 3 בינואר 2022(צילום: צילום מסך, ערוץ כנסת)

מפלגת מרצ הגישה הערב (רביעי) ערר למזכירות הממשלה על הצעת חוק האזרחות, זאת במטרה לבלום הגעת הצעת החוק למליאה ללא הסכמה עם סיעות מרצ ורע"ם, לאחר שלא יושם המתווה עליו הוסכם עמן.

מדובר בערר שהוגש על החוק הממשלתי של שרת הפנים איילת שקד. במפלגה הסבירו בימים האחרונים כי שקד התחייבה לשורה של סיכומים סביב איחוד משפחות פלסטיניות עוד קודם אישור החוק אך לא עמדה בהם, ולכן הם מסרבים לתמוך בהצעתה. מוקדם יותר השבוע, ראש הממשלה החליפי ויו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, הגיש ערר על החלטת ועדת שרים לחקיקה לתמוך בחוק האזרחות של ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית. מדובר בנוסח חוק מחמיר יותר מבחינת מרצ ורע"מ ולפיד טען כי הוא תומך עקרונית בחוק אך לא מעוניין שהוא יקודם כי מי שהגישה אותו היא מפלגה "אנטי ציונית" כשכוונתו למפלגתו של ח"כ בצלאל סמוטריץ'.

הוועדה, בראשות שר המשפטים גדעון סער, אישרה את ההצעה של רוטמן, כחלק ממהלך שנועד לגייס את תמיכת האופוזיציה בחוק שמקדמת שקד. במהלך הדיון שנערך ביום ראשון פרץ עימות בין סער, שקד והשרה תמר זנדברג (מרצ) לנוכח התנגדות מרצ לקידום החוק. אחרי ההצבעה לפיד הגיש ערר למזכירות הממשלה, שמשמעותו שההצעה לא תקודם בכנסת עד לדיון נוסף במליאת הממשלה.

עוד בוואלה!

העליון: המדינה לא יכולה להתנהל כאילו חוק האזרחות בתוקף

לכתבה המלאה

חוק האזרחות מתקיים מכוח הוראת שעה המוארכת מדי שנה מאז שנת 2003, עת נחקקה ברקע האינתיפאדה השנייה. מטרתה להטיל מגבלות על מתן אזרחות או היתרי שהייה בישראל לפלסטינים שנישאו לישראלים, כמו גם לאזרחי איראן, לבנון, סוריה ועיראק המבקשים לקבל מעמד על רקע איחוד משפחות. הוראת השעה נולדה בהנחיה של שר הפנים דאז, אלי ישי, בסוף מארס 2002.

החוק היה אמור לקבל את אישור הכנסת עד 6 ביולי, אך הוא פקע לאחר שלא הושג רוב שיתמוך בו. לאחרונה הוא עבר בוועדת שרים לחקיקה, אך גם עתה אין לו רוב בכנסת. לאחר שפקע החוק, טען מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, כי שרת הפנים שקד הנחתה את לטפל בבקשות לאיחוד משפחות בהתאם למצב המשפטי שנהג בתקופת תוקפו של חוק הוראת השעה.

בית המשפט העליון קבע בשבוע שעבר כי למדינה אין אפשרות להמשיך ולהתנהל כאילו חוק האזרחות בתוקף. זאת, בעקבות פניה של האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט ורופאים לזכויות אדם. משרד הפנים המשיך לטפל בפניות בנושא בהתאם לחוק, אף שכבר לא היה בתוקף.

גורמים בקואליציה מתחו השבוע ביקורת על ההחלטה של לפיד להגיש את הערר על החוק של רוטמן, אחרי שכבר אושר בוועדת שרים לחקיקה. "ברגע שלפיד פרץ את הסכר יש סכנה שזה יהפוך למנהג והרגל שיקשה מאוד על תפקוד הממשלה. עכשיו כל אחד שירצה להרוויח נקודות פוליטיות יגיש ערר ויהיה קשה מאוד להתקדם".

בנוסף, השבוע הגיש חבר הכנסת מוסי רז ממרצ הצעה משלו לתיקון חוק האזרחות שנוסחה ע"י מכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם. על פי ההצעה, כל בקשה לאיחוד משפחות תבחן באופן פרטני ויוחלט אם לאשרה. ח"כ רז אמר כי "חוק האזרחות כפי שהוצא על ידי שקד ורוטמן הוא חוק גזעני ומפלה. הפתרון פשוט - כל בקשה לאיחוד משפחות צריכה להבחן בצורה פרטנית. אין סיבה שייפגעו זכויותיהם של אזרחים ואזרחיות ובני זוגם, בעיקר אם אין בכך שום סכנה בטחונית".

  • חוק האזרחות
  • מרצ

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully