מכירת חיסול? היועמ"ש מאשר הסדרי טיעון מקלים, עם עבירות נידחות מספר החוקים

הסדר הטיעון שהוגש אתמול (שלישי) בעניינו של חיים רביבו, מצטרף לשורה של הסדרי טיעון מקלים שאושרו בחודשים האחרונים לקראת סוף כהונתו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט, שתסתיים בסוף החודש. על רקע המשא ומתן בין סנגוריו של ראש האופוזיציה בנימין נתניהו בנוגע להסדר טיעון, מספר הסדרי הטיעון המקלים בעבירות השוחד הולך ומצטבר.

ח"כ חיים כץ, יו"ר ש"ס אריה דרעי, סגן ראש עיריית ראש העין יגאל ינאי וכעת גם חיים רביבו - נגד ארבעתם כתבי אישום החלו בעבירות שוחד, ולאחר משא ומתן הצטמצמו לעבירות קלות באופן משמעותי - הפרת אמונים או עבירות נדירות שכמעט ולא נעשה בהן שימוש משפטי. בג"צ, שכמעט ואינו מתערב בהסדרי טיעון, דחה את העתירות נגד ההסדרים המקלים עם כץ ודרעי.

היועמ"ש מנדלבליט ספג ביקורת על הסדר הטיעון המקל שנחתם עם ח"כ חיים כץ בנובמבר 2021, במסגרתו כץ הודה בעבירה פעוטה, ללא קלון. חקירתו של כץ החלה בחשד לשוחד, לאחר שבתקופת כהונתו כיו"ר ועדת הרווחה, הוא זימן אליה כמומחה סוחר בשוק ההון בשם מוטי בן ארי, כדי לקדם הצעת חוק בנוגע לפירעון אגרות חוב לחברות שנמצאות בקשיים. כץ לא חשף בפני חברי הוועדה את קשריו האישיים והכלכליים עם בן ארי, ואת האינטרס הכלכלי של הסוחר.

נגד כץ כבר הוגש כתב אישום בעבירה של מרמה והפרת אמונים, והוא ניהל מאבק נגד הסרת החסינות שלו. בסופו של דבר, בחודש נובמבר האחרון הוגש הסדר טיעון לבית המשפט, במסגרתו כץ הודה בעבירה של קשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים פסולים - עבירה נדירה שכמעט ולא נעשה בה שימוש. ההישג המשמעותי של כץ, מלבד העבירה הקלה, היה סיכום עם היועמ"ש כי הפרקליטות לא תבקש להטיל עליו קלון, וכי ייגזר עליו עונש של שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי של 75,300 שקלים.

גם יו"ר ש"ס אריה דרעי ניהל קרב ארוך נגד הגשת כתב אישום חמור בעבירות שוחד. בסופו של דבר המשא ומתן עם עורך דינו נבות תל צור הוביל להגשת כתב אישום רזה במסגרת הסדר טיעון - במסגרתו דרעי יודה ויורשע בעבירות מיסים לפי פקודת מס הכנסה וחוק מיסוי מקרקעין, ייגזר עליו עונש מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 180 אלף שקלים. הפתרון היצירתי שהיועמ"ש ודרעי הגיעו בנושא הקלון, הוא שדרעי יתפטר מהכנסת לפני הדיון שייערך ביום שלישי הבא, וכך הפרקליטות לא תטען לקלון מאחר והוא לא נבחר ציבור.

הסדר טיעון מקל נוסף שהוגש לאחרונה לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד יגאל ינאי, לשעבר מנכ"ל עיריית ראש העין. במסגרת הסדר טיעון בו רוכך סעיף השוחד, וינאי הודה והורשע בעבירת הפרת אמונים בלבד. הצדדים הסכימו על עונש של 4 חודשי עבודות שירות; קנס בסך 70 אלף שקלים והתחייבות לתשלום סך של 230 אלף שקלים לטובת המדינה.

הסדר טיעון מקל בולט אחר שמנדלבליט חתום עליו הוא הסדר הטיעון שנחתם עם שרה נתניהו בפרשת המעונות - גם במקרה זה נשלפה עבירה נידחת מספר החוקים: ניצול מכוון של טעות הזולת שאין בהם מרמה. עוד סוכם כי נתניהו תשלם 55 אלף שקלים - סכום נמוך ביחס לעלויות הארוחות שלטענת המדינה הוזמנו במרמה- 175 אלף שקלים.

הסדרי טיעון הם תופעה רווחת ומטרתם לעודד נאשמים לקחת אחריות על מעשיהם ולחסוך זמן שיפוטי יקר לכל הצדדים. רביבו הוא נאשם זוטר בתיק ביטן והסדר הטיעון הוא צעד הגיוני, אך כמות התיקים שמתחילים בשוחד ונגמרים בעבירות פעוטות משפיעה על גורמי האכיפה.

עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון: "באופן כללי יש בעיה קשה עם החלת מוסד הסדר הטיעון על נבחרי ציבור, ובפרט כאלו שעשו שימוש בכוחם הציבורי ובמעמד שלהם על מנת לנהל את ההליך שלהם בתקשורת תוך הפרחת האשמות נגד התביעה. האינטרס הציבורי בעניין זה מחייב שהתיק יתברר עד תום, בצורה פומבית ולעיני הציבור כולו, וכי ייכתב פסק דין מנומק. האינטרס הזה, אגב, הוא גם של התביעה עצמה שסופגת האשמות קשות מאוד שחייבות להיות מופרכות.

הפרקטיקה המצערת שמוביל היועץ המשפטי בחודשים האחרונים - ושהגיעה לשיאה בתיקים של כץ ודרעי - של סגירת תיקים שהחלו בקול גדול בהסדרי טיעון מופרכים עם עבירות משונות וללא קלון, פוגעת בראש ובראשונה באמון הציבורי ברשויות התביעה, וכבר גורמת נזק אדיר ליכולת של רשויות אכיפת החוק לנהל תיקים עתידיים, החל מחוקרי המשטרה וכלה בפרקליטים שמובילים את התיק בהמשך - כל אלו יפעלו בעתיד תחת הצל הכבד של הסדרי הטיעון המבישים שנחתמו פה בחודשים האחרונים".