הפחד המיותר מהאומיקרון גרר את המדינה לסף קריסה. לא השתגענו?

לאחר שנתיים עם הקורונה ובשיאו של גל שהוכח כמשמעותית פחות מסוכן ומזיק, פרופ' עידית מטות, מנהלת האגף הכירורגי במרכז הרפואי איכילוב, קוראת למקבלי ההחלטות להיות אמיצים, זריזים וגמישים. אנחנו חייבים את זה, במיוחד כדי להציל את דור העתיד שלנו ולהשיב להם חיי שגרה

פרופ׳ עידית מטות
15/01/2022
בווידאו: פרויקטור הקורונה, פרופ' סלמן זרקא בדתרוך לתקשורת (צילום: לע"מ)

בימים אלה אנו מציינים שנתיים לפרוץ מגיפת הקורונה ולצערי, אם יש דבר שעדיין מנהל את מקבלי ההחלטות באירוע הזה, זו החרדה ותחושת הפחד, ולא "זמישות" - להיות זריז ביכולת שלנו להיות גמישים, להבין בכל זמן נתון מול מה אנחנו מתמודדים ולפעול בהתאם. האומיקרון שייך למשפחת הקורונה, אבל אין מה להשוות בינו לבין זנים קודמים כמו האלפא והדלתא שחווינו, שגרמו למחלה ממושכת וקשה שהובילה לפגיעה אנושה בריאות, עם צורך תדיר בהנשמה ולעיתים לשימוש באקמו. זה היה אז.

זה לא עכשיו - לא האומיקרון. למעשה, כבר חודש אנחנו רואים ומבינים שהאומיקרון מדבק מאוד אך בעל יכולת מזערית בלבד לנזק. ולראיה, אין לנו מונשמים באיכילוב עם אומיקרון. אפילו לא אחד! אין גם בעיית אקמו כפי שהיה בעבר, כי פשוט אין צורך.

מה כן יש? חולים עם שפעת שמונשמים. את החולים האלה לא סופרים ומפרסמים. אלה חולים שמדי שנה מאות מהם ממלאים את בתי החולים, ששוכבים בפנימית מוגברת, אחדים מתקבלים לטיפול נמרץ, ועליהם לא שומעים באותה תדירות, אם בכלל, מלבד הכתבה השנתית על "הזקנה מהמסדרון". שפעת זו מחלה ללא יחסי ציבור. אבל היא הורגת.

להתאים את ההנחיות. תורים לבדיקות קורונה(צילום: ראובן קסטרו)

חשוב לדעת: המספרים שמראים לנו של חולי קורונה בבתי החולים, קלים (ברובם הגדול) וקשים כאחד, יש להם קורונה, אבל ברובם הגדול אינם מאושפזים בגלל קורונה! לדוגמה: יולדות, צעיר אחרי נפילה מקורקינט, מטופל עם זיהום בדרכי השתן ועוד. מדווח לכם על שני מטופלים קשים אצלנו בטיפול נמרץ אבל האמת היא שהם לא בגלל קורונה. אחד אחרי תאונת דרכים קשה והשני בגלל דימום במוח. לכן, פרסום מספר החולים הקשים עם קורונה שמופיע כל יום בתקשורת הוא מטעה.

הגיוני שמי שאינו נמצא בבית חולים יחשוב כי הקורונה גרמה למחלה קשה, אך אין זה כך. אלה חולים מאומתי קורונה שאושפזו מסיבה אחרת. למעשה, חולים קשה בגלל הקורונה הם בודדים וגם עבור חלקם ההגדרה שהוחמרה של חולה קשה, כפי שדיברנו בעבר, יוצרת מצג שווא של תחלואה קשה שלא כדין, ובפועל יוצרת רק חרדה ומובילה להחלטות ניהוליות בעייתיות.

עוד בוואלה!

התאחדות הסטודנטים נגד המוסדות שמחייבים מבחנים פרונטליים: "או הבריאות או הציונים"

לכתבה המלאה
פרופ' עידית מטות(צילום: ראובן קסטרו)

לצערי, במקום להתייחס לזן הזה בהתאם, ב"זמישות", אנשים נאלצים להיות כלואים בבתיהם, אנחנו דה פקטו בסוג של סגר והמדינה על סף קריסה. תגידו, השתגענו? ועל מה? זה מזכיר לי שלפני כמה שבועות ירדו פה כמה טיפות אבל נתנו לזה שם ("כרמל") וכולנו חיכינו למבול. זה באמת עניין רק של מיתוג.

ובעיקר, טירוף הבידודים - כדאי שיעבור הערכה מחדש, בוודאי עבור האסימפטומטים, בוודאי עבור הילדים שחייבים חיים של שגרה - אנו גוזלים מהם ילדות, התפתחות, לימוד, ומעניקים להם פחדים, הפרעות נפשיות ורגרסיה. בבקשה, הצילו את דור העתיד שלנו - אבל הצילו גם את ההורים שמבודדים עם הילדים. מאות אלפי מבודדים, ועל מה? אוכלוסייה ענקית מסתובבת אסימפטומטית עם אומיקרון ואנו אפילו לא יודעים. רבים נדבקים ואינם ערים לכך. בתקופה זו ובזן האומיקרון הנוכחי, צריך להתאים את ההנחיות. מי שחש לא טוב שישהה בבית. כל השאר - שישתחררו לחופשי. ופשוט עשו דבר אחד - שימו מסיכות.

פרופ' עידית מטות היא מנהלת מערך הרדמה, כאב וטיפול נמרץ כללי, מנהלת האגף הכירורגי וחברה במטה קורונה במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully