רוסיה העלתה היום (חמישי) את רף איומה כשסירבה לשלול פריסת כוחות צבא בקובה ובוונצואלה אם המתיחות עם ארצות הברית ונאט"ו סביב אוקראינה ומזרח אירופה תחריף. זאת בתום שבוע של שיחות בין הצדדים, שבהן נדמה שהפערים ביניהם רק התחדדו, כשפולין מזהירה כי אירופה נמצאת בנקודה הקרובה ביותר זה 30 שנה - מאז תום המלחמה הקרה - לפרוץ מלחמה.
סגן שר החוץ של רוסיה, סרגיי ריאבקוב, אמר שהוא "לא מאשר ולא שולל" את האפשרות שרוסיה תשלח נכסים צבאיים לאמריקה הלטינית אם המערב לא יצמצם את פעילותו הצבאית בסמוך לגבלותיה של רוסיה. "הכל תלוי בפעולה של מקבילינו בארצות הברית", אמר השר בריאיון לרשת הטלוויזיה הרוסית RTVI, תוך שהוא מזכיר את האזהרה של הנשיא ולדימיר פוטין מנקיטת "צעדים צבאיים-טכניים" לא מוגדרים אם ארצות הברית ובעלות בריתה לא יענו לדרישותיה של מוסקבה.
ריאבקוב הוביל את המשלחת של רוסיה לשיחות עם ארצות הברית ב'זנבה ביום שני. השיחות בין המערב לרוסיה התקיימו בתגובה לצבר משמעותי של כוחות רוסיים בגבולות אוקראינה, והחשש באירופה ובוושינגטון כי זאת עשויה להיות הקדמה לפלישה.
רוסיה, שסיפחה את חצי האי קרים מאוקראינה ב-2014, מכחישה שהיא מתכננת לתקוף את שכנתה. הקרמלין האשים בתגובה את נאט"ו באיומים על רוסיה ודרש מהברית הצבאית שתתחייב לא לצרף את אוקראינה או כל רפובליקה סובייטית אחרת לשעבר לשורותיה. וושינגטון ובעלות בריתה דחו בתוקף השבוע את הדרישה והבהירו כי היא אינה פתוחה למשא ומתן. ואולם, נציגי נאט"ו ורוסיה הסכימו להשאיר את הדלת פתוחה לשיחות נוספות על בקרת נשק ונושאים אחרים שנועדו לצמצם את הסיכוי למלחמה.
בכיר בממשל ביידן אמר כי הצהרתו של ריאבקוב על קובה וונצואלה לא שינתה את החישובים של וושינגטון. "אנחנו לא מתכוונים להגיב לאיומי סרק. אם רוסיה אכן תתחיל לנוע בכיוון זה, נתמודד עם זה בנחישות", אמר הבכיר, שדיבר בעילום שם כדי לדון במשא ומתן המתמשך.
עוד על המשבר
ריאבקוב השווה בחודש שעבר את המתיחות הנוכחית באוקראינה למשבר הטילים בקובה ב-1962, כשברית המועצות פרסה טילים באי וארצות הברית הטילה מצור ימי עליו. המשבר הסתיים כשנשיא ארצות הברית ג'ון קנדי ומנהיג ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב הסכימו שמוסקבה תוציא את הטילים בתמורה להתחייבות של וושינגטון לא לפלוש לקובה וסילוק טילים אמריקניים מטורקיה.
פוטין, השואף לצמצם את הפעילות הצבאית של נאט"ו במזרח אירופה, טוען כי הברית יכולה להשתמש בשטח אוקראינה כדי לפרוס טילים המסוגלים להגיע למוסקבה תוך חמש דקות בלבד. הוא הזהיר כי רוסיה תוכל להשיג יכולת דומה באמצעות פריסת ספינות מלחמה חמושות בטילי שיוט על-קולי במים בינלאומיים.
זמן קצר לאחר שנבחר לראשונה כנשיא בשנת 2000, הורה פוטין על סגירת מתקן ריגול סובייטי בקובה בתקווה לשפר את הקשרים עם וושינגטון. אך בשנים האחרונות, בעלות הברית המסורתיות מתקופת המלחמה הקרה הידקו את קשריהן על רקע המתיחות הגוברת בין רוסיה לארצות הברית. בדצמבר 2018, רוסיה שלחה מפציצים גרעיניים לוונצואלה במפגן תמיכה בנשיא הסוציאליסטי של ונצואלה ניקולס מדורו שהיה נתון ללחץ רב של המערב.
ריאבקוב אמר כי סירובן של ארצות הברית ובעלות בריתה לשקול את הדרישה המרכזית של רוסיה הביאה את השיחות למבוי סתום. "ארצות הברית רוצה לנהל דיאלוג על כמה היבטים של המצב הביטחוני על מנת להקל על המתיחות ולאחר מכן להמשיך בתהליך הפיתוח הגיאופוליטי והצבאי של השטחים החדשים, כשהם מתקרבים עוד יותר למוסקבה", אמר. "אין לנו לאן לסגת".
הוא תיאר את הנוכחות הצבאית והתרגילים של ארצות הברית ונאט"ו בסמוך לשטחה של רוסיה בתור גורמים מערערים ביותר על היציבות. לדבריו, מפציצים אסטרטגיים אמריקניים בעלי יכולת גרעינית טסו במרחק של 15 קילומטרים בלבד מגבול רוסיה.
"אנחנו כל הזמן מתמודדים עם לחץ צבאי פרובוקטיבי שנועד לבחון את כוחנו", אמר סגן שר החוץ של רוסיה. הוא תהה כיצד יגיבו האמריקנים "אם המפציצים שלנו יטוסו במרחק של 15 קילומטרים מכמה בסיסים אמריקניים בחוף המזרחי או המערבי".
במקביל, דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב דחה את הקריאות של המערב להסגת כוחות מאזורים ליד אוקראינה, ואמר כי נאט"ו לא יכולה להכתיב לרוסיה כיצד לפרוס את כוחותיה בשטחה שלה. פסקוב אמר כי השיחות השבוע יצרו "כמה אלמנטים וניואנסים חיוביים", אך הוא אמר שהן לא היו מוצלחות באופן כללי בשל העדר התשובות על דרישותיה הביטחוניות של מוסקבה.
הוא אף הזהיר מפני קרע מוחלט ביחסי ארצות הברית ורוסיה אם היא תטיל סנקציות על פוטין ובכירים אחרים ברוסיה. העיצומים הללו הם חלק מהתגובה שמכינה וושינגטון במקרה של פלישה רוסית חדשה לאוקראינה. יותר מ-14 אלף איש נהרגו בכמעט שמונה שנים של לחימה בין המורדים הפרו-רוסים לבין הכוחות האוקראיניים במזרח המדינה.
המתיחות סביב אוקראינה גם עמדה בראש סדר היום של פגישת שרי החוץ של האיחוד האירופי בברסט, צרפת. שר החוץ של דנמרק, ג'פה קופוד, אמר שחשוב "שפוטין יבין שהאיומים הצבאיים, המשחק שהוא משחק, הדרך שבה הוא מנסה להחזיר אותנו לימים האפלים ביותר של המלחמה הקרה, הם לחלוטין בלתי מתקבלים על הדעת".
שר החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזפ בורל, שב והדגיש כי "לכל תוקפנות נוספת נגד אוקראינה יהיו השלכות מאסיביות ומחיר כבד עבור רוסיה". בורל אמר שהגוש בן 27 המדינות מספק סיוע לוגיסטי בסך 31 מיליון אירו לצבא אוקראינה ונערך לשלוח כוח משימה שיעזור לקייב להתמודד עם מתקפות סייבר.