רוסיה וארצות הברית נותרו הערב (שני) מבוצרות בעמדותיהן בנוגע לאוקראינה ולאירופה בתום שיחות בין נציגיהן בז'נבה שנועדו למנוע עימות במזרח היבשת. במהלך הפגישה הממושכת בין סגני שרי החוץ, מוסקבה חזרה על דרישות שוושינגטון מדגישה שהיא אינה יכולה לקבל, בראש ובראשונה ביחס לצירופה של קייב לנאט"ו. החשש מתקיפת אוקראינה הוביל למשבר החמור ביותר ביחסים בין המעצמות מאז תום המלחמה הקרה. למרות העדר ההתקדמות, האווירה בין הצדדים נראתה חיובית.
"לצערי יש ביניו פערים גדולים בגישות העקרוניות שלנו לכך. לארצות הברית ולרוסיה יש במובנים מסוימים דעות הפוכות לגבי מה שצריך לעשות", אמר סגן שר החוץ של רוסיה, סרגיי ריאבקוב, בשיחה עם כתבים. ריאבקוב חזר על שורת הדרישות הנרחבות של רוסיה, הכוללות איסור על התרחבות נאט"ו והפסקת פעילות הברית במדינות מרכז ומזרח אירופה שהצטרפו אליה לאחר 1997.
"אנחנו מדגישים שעבורנו זה חובה מוחלטת לוודא שאוקראינה לעולם, אבל לעולם לא תהפוך לחברה בנאט"ו", אמר. "אנחנו לא סומכים על הצד השני, אם לומר זאת כך. אנחנו צריכים ערבויות יצוקות מברזל, אטומות למים, חסינות כדורים, מחייבות מבחינה משפטית. לא הבטחות, לא ביטחונות, אלא ערבויות מחייבות שאוקראינה לעולם לא תהיה חברה בנאט"ו. זה עניין של הביטחון הלאומי של רוסיה".
סגנית שר החוץ של ארצות הברית, וונדי שרמן, אמרה מצדה כי "היינו נחושים לדחות הצעות ביטחוניות שהן פשוט נון-סטרטר עבור ארצות הברית". לדבריה, "לא נאפשר לאף אחד לסגור את מדיניות הדלת הפתוחה של נאט"ו, שתמיד הייתה עקרון מרכזי בברית נאט"ו. לא נוותר על שיתוף פעולה בילטרלי עם מדינות ריבוניות שרוצות לעבוד עם ארצות הברית, ולא נקבל החלטות לגבי אוקראינה בלי אוקראינה, לגבי אירופה בלי אירופה, או לגבי נאט"ו בלי נאט"ו".
עם זאת, שרמן הצביעה על האפשרות לפשרות, ואמרה כי וושינגטון פתוחה לדיונים על פריסת הטילים באירופה כמו גם על הגבלת גודל והיקף התרגילים הצבאיים. היא הוסיפה כי השיחות היו כנות וענייניות.
רוסיה ריכזה בחודשים האחרונים כוחות רבים - כמאה אלף חיילים - סמוך לגבול אוקראינה, תוך שהיא דורשת מהברית הצבאית שבהובלת ארצות הברית לשלול את צירופה של הרפובליקה הסובייטית לשעבר או התרחבות נוספת במזרח אירופה, אזור שבו רואה מוסקבה את החצר האחורית שלה.
וושינגטון וקייב מזהירות כי מוסקבה עשויה להיערך לפלישה חדשה לאוקראינה, שמונה שנים לאחר שכבשה את חצי האי קרים. רוסיה מכחישה שיש לה תכניות כאלו ומתארת את ריכוז הכוחות כתגובה ל"התנהגות תוקפנית" של נאט"ו ושל אוקראינה, השואפת להצטרף לברית.
שני הצדדים אמרו לאחר השיחות, שאורגנו בשיחת טלפון בין נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין בחודש שעבר, כי רוסיה הדגישה שאין לה כוונות לפלוש לאוקראינה, משהו שריאבקוב אמר ש"לעולם לא יקרה". עם זאת, שרמן ציינה כי היא לא יודעת אם רוסיה מוכנה לנקוט צעדים שיעצרו את ההסלמה - חזרת הכוחות הרוסיים שנפרסו בגבול אוקראינה אל בסיסיהם.
לדברי סגן שר החוץ של רוסיה, המשלחת האמריקנית לשיחות לא הראתה הבנה לחומרת המצב. הוא אמר כי בעוד שמוסקבה לא הציבה אולטימטום, היא לא מוכנה להמתין שבועות או חודשים. הוא הוסיף כי רוסיה צריכה לראות את נאט"ו מתחילה לזוז, ואם היא לא תעשה זאת, תהיה זאת "טעות" שעשויה לפגוע בביטחונה של הברית.
ריאבקוב אמר כי רוסיה תגיב באופן "צבאי-טכני" אם השיחות יקרסו. הוא ככל הנראה התייחס לפריסה מחודשת של טילים גרעיניים לטווח בינוני באירופה, שאותה העלה בחודש שעבר כתרחיש אפשרי אם המערב לא יענה על דרישותיה של מוסקבה. הוא הוסיף כי רוסיה תכריע לגבי ההתקדמות בשיחות אחרי פגישות עם נציגי נאט"ו בבריסל ביום רביעי ועם הארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה בווינה ביום חמישי. בשיחות הללו ישתתפו גם נציגים מאוקראינה, החוששת מהעובדה שהיא לא יושבת לשולחן המשא ומתן יחד עם ארצות הברית ורוסיה.
שרמן הדגישה כי אם רוסיה תנטוש את השיחות, יהיה ברור שלא היו לה שום כוונות רציניות לגבי פתרון דיפלומטי למשבר. היא הוסיפה שוושינגטון פתוחה לדיונים על הסכם אפשרי על הגבלת פריסת הטילים הגרעיניים לטווח בינוני, על בסיס האמנה שממנה פרשה ארצות הברית ב-2019 אחרי שקבעה כי מוסקבה מפרה אותה. האמנה נחתמה בשלהי המלחמה הקרה והיא אסרה על פריסת טילים יבשתיים עם טווח של 500 עד 5,500 ק"מ.