ארצות הברית מאיימת כי היא תחמש התקוממות מזוינת נגד רוסיה אם היא תפלוש לאוקראינה - כך דווח אתמול (שבת) בניו יורק טיימס, ערב השיחות שיתקיימו השבוע בין נציגים אמריקנים, אירופים ורוסים על המשבר במזרח אירופה, מהחמורים שידעה היבשת מאז תום המלחמה הקרה.
גורמים בממשל ביידן חשפו בפעם הראשונה את חבילת הסנקציות שמגבשות וושינגטון ובעלות בריתה באירופה, שלדבריהם תופעל בתוך שעות אם רוסיה תבחר לתקוף פעם נוספת את שכנתה. ארצות הברית ואירופה מקוות שהעיצומים הפוטנציאליים הללו ירתיעו את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שמצדו דורש ערבויות לכך שאוקראינה לא תצורף לנאט"ו ושהברית תצמצם את נוכחותה במזרח אירופה.
בנוסף לחימוש הכוחות האוקראיניים, יועציו של נשיא ארצות הברית אמרו לניו יורק טיימס כי הסנקציות יכללו את ניתוק המוסדות הפיננסיים הגדולים ביותר ברוסיה מהכלכלה העולמית, אמברגו על טכנולוגיה אמריקנית ההכרחית עבור תעשיות ביטחוניות וצרכניות. הדלפת צעדי הענישה הפוטנציאליים לפני השתתם היא צעד נדיר, אולם בארצות הברית מקווים להבהיר לפוטין את המחיר שתגבה ממנו מתקפה נגד אוקראינה.
מוסקבה מכחישה שיש לה כוונה כזו, חרף פריסתם של עשרות אלפי חיילים בגבולותיה של הרפובליקה הסובייטית לשעבר בחודשים האחרונים. ואולם, הקרמלין טוען שנאט"ו מציבה איום הולך וגובר על רוסיה, וכי פריסת כוחות של הברית באוקראינה היא "קו אדום" מבחינתה של מוסקבה.
בעוד שממשל ביידן אמר כי הוא מוכן לדון בכל החששות הביטחוניים של רוסיה - וברשימה הארוכה שיש לו משלו - משמעות הדרישות של מוסקבה היא פירוק המערך הביטחוני שנבנה באירופה לאחר קריסת ברית המועצות לפני 30 שנה. בראש המשלחת לשיחות שייפתחו מחר בז'נבה תעמוד תת-שר החוץ, וונדי שרמן, דיפלומטית ותיקה שניהלה את המשא ומתן על הסכם הגרעין שנחתם עם איראן ב-2015.
ביום רביעי, השיחות עם רוסיה יתקיימו בבריסל, ויתרחבו ויכללו נציגים מכל חברות נאט"ו. למחרת, נציגים אוקראיניים יצטרפו אף הם לשיחות, בפעם הראשונה, במסגרת הארגון לביטחון לשיתוף פעולה באירופה. ואולם, משום שהארגון מונה 57 מדינות חברות, המשא ומתן במסגרת לא צפוי להיות משמעותי.
ארצות הברית חוששת שבתום השבוע הנוכחי, רוסיה עשויה להכריז כי דרישותיה הביטחונית לא ענו ולתרץ את כישלון השיחות כהצדקה לפעולה צבאית. מוסקבה אכן הזהירה היום כי השיחות עשויות להסתיים במהירות והביעה אכזבה מהעמדות האמריקנית.
"אף אחד לא צריך להיות מופתע אם רוסיה תיצור פרובוקציה או תקרית כדי להצדיק התערבות צבאית, בתקווה שעד שהעולם יבין את התרמית, יהיה זה מאוחר מדי", אמר ביום שישי שר החוץ של ארצות הברית אנתוני בלינקן. הוא הוסיף כי "היינו ברורים עם רוסיה מול מה היא תתמודד אם היא תמשיך בדרך הזאת, כולל צעדים כלכליים שלא ננקטו לפני כן, שיגרמו להשלכות חמורות".
האזהרה של בלינקן הייתה הכרה בכישלון התגובה של ממשל אובמה לסיפוח חצי האי קרים והתמיכה בבדלנים במזרח אוקראינה ב-2014, בפעולות שהפתיעו את המערב. בחינה פנימית שערך הבית הלבן בשבועות האחרונים העלתה כי אף שהסנקציות שהוטלו אז פגעו קשות בכלכלת רוסיה, הן לא היו תקיפות מספיק בשביל לגרום לפוטין לשקול מחדש את המהלך. רוסיה ממשיכה לבסס את אחיזתה בקרים, שמונה שנים אחרי, והיא מתעלמת מרוב התחייבויותיה שניתנו בהסכמי מינסק.
יועץ בכיר של ביידן הודה כי הסנקציות האחרונות שהוטלו על רוסיה, בתגובה למתקפת סייבר נרחבת אל משרדי ממשל וחברות אמריקניות, עשו מעט מאוד כדי להרתיע את פוטין. ואולם, גורם אירופי בכיר אמר כי עדיין מתנהל דיון אם הטלת עיצומים שישפיעו על אזרחי רוסיה מהשורה יובילו לזעם מקומי כלפי פוטין או כלפי ארצות הברית ובעלות בריתה.
לפי הדיווח, על מנת להדגיש את הנזק הפוטנציאלי שייגרם לרוסיה, יו"ר המטות המשולבים של ארצות הברית, גנרל מארק מילי, הזהיר את מקבילו הרוסי ואלרי גרסימוב לפני שבועיים בשיחת טלפון כי פלישה לאוקראינה עשויה להסתיים בדומה לפלישת ברית המעוצות לאפגניסטן. לפי גורמים המעורים בשיחות, מילי לא פירט בפני מפקד צבא רוסיה את התכניות לחימוש התקוממות שכזו, אך היא צפויה לכלולל אספקת כלי נשק מתקדמים למורדים, ככל הנראה גם טילי סטינגר נגד-מטוסים.
גורמי מודיעין מעריכים כי פלישה מלאה של רוסיה לאוקראינה היא תרחיש פחות סביר, אלא ניסיונות להשתלט על שטחים נוספים במזרח אוקראינה או ליצור גשר יבשתי מרוסיה לקרים. חברות נאט"ו צפויות לדון השבוע בתכנית להגדיל, ככל הנראה בכמה אלפים, את מספר החיילים המוצבים במדינות הבלטיות ובמדינות דרום-מזרח אירופה. בלינקן הזהיר בשישי כי אם רוסיה תפלוש לאוקראינה, נאט"ו תפרוס כוחות נוספים אל חברות הברית הגובלות בה.