הקרב על הקו האדום: הגורל של אוקראינה בידיים של ביידן ופוטין

מנהיגי ארצות הברית ורוסיה ינסו היום (שלישי) למנוע מלחמה חדשה באוקראינה, בשיחת וידאו שעשויה לחרוץ את גורלה של המדינה המזרח אירופית המכותרת בידי עשרות אלפי חיילים רוסים. לכל אחד מהנשיאים יש קווים אדומים משלו, וספק רב אם ולדימיר פוטין וג'ו ביידן יצליחו לגשר עליהם ולהסכים לתנאים שהצד השני מציב.

זאת הפעם השנייה השנה שבה רוסיה מרכזת כוחות צבא גדולים בסמוך לגבולות אוקראינה על מנת ליצור קו ישיר בין הנשיאים. כך קרה גם באביב, בפסגת הוועידה בז'נבה, אולם היחסים בין וושינגטון למוסקבה המשיכו להתדרדר למקומות שלא נראו מאז תום המלחמה הקרה ונפילת הגוש הסובייטי בתחילת שנות ה-90.

פוטין, שאמר בעבר כי קריסת ברית המועצות היא האסון הגיאפוליטי הגדול ביותר של המאה ה-20, לא רואה באוקראינה מדינה עצמאית אלא אזור חיץ בין רוסיה לבין ברית נאט"ו. בשבועות האחרונים שבו בקרמלין על אזהרותיהם מפני כל מהלך לצירופה של אוקראינה לברית, אף שזו שאיפתה המוצהרת של הממשלה בקייב ושל רוב אזרחיה. בקרמלין לא הסתירו עד לאן המתיחות עלולה לגלוש, כששר החוץ של פוטין הזהיר כי "תרחיש הסיוט למלחמה באירופה" צף מחדש בשבועות האחרונים.

לפי דיווחים בכלי התקשורת בארצות הברית, קהילת המודיעין מעריכה כי הפעולה הצבאית הרוסית מתוכננת לתחילת השנה. עדיין לא ברור אם פוטין קיבל החלטה סופית בנושא, אך סביר שהוא יעדיף להימנע מכך ולקבל ערבויות ביטחוניות שלכל הפחות ידחו את הצורך שלו להכניע את הממשל הפרו-מערבי בקייב בתקופה הקרובה. אוקראינה, שכבר איבדה את חצי האי קרים וחלקים ממזרח המדינה בפעם הקודמת שפזלה מערבה, דורשת מהמערב שלא להיכנע לסחיטה באיומים של הקרמלין ולקדם את צירופה לנאט"ו.

ביידן, שכינה בתחילת כהונתו את פוטין "רוצח" והבטיח יד קשה נגד רוסיה, מנסה לתאם עמדות עם מנהיגי אירופה. הוא שוחח עם מנהיגי בריטניה, צרפת, גרמניה ואיטליה, בהמשך לגיבוש סנקציות אפשריות על רוסיה אם תתקוף את אוקראינה. נשיא ארצות הברית, שנואש להישג במדיניות החוץ המקרטעת שלו, ובכירי ממשלו הבטיחו כי מוסקבה תשלם "מחיר כבד" בכל תרחיש של פעולה צבאית בשטחה של שכנתה ממערב.

על פי הדיווחים, ארסנל הכלים של המערב כולל עיצומים על חברי המעגל הקרוב של פוטין, על הבנקים הגדולים ביותר ברוסיה ועל היכולת להמיר את הרובל לדולר ולמטבעות אחרים. עיצומים אלו יכו קשות בכלכלה הרעועה של רוסיה, שלא התאוששה מסבבי הסנקציות הראשונים שהטיל עליה המערב אחרי סיפוח קרים ב-2014 - אך כאן טמונה הבעייתיות בהסתמכות הבלעדית עליהן (כפי שקורה גם ביחס לאיראן). הן לא בלמו את המדיניות האגרסיבית של פוטין בשנים האחרונות, שהתערב במלחמה בסוריה, מחץ את האופוזיציה מבית והציל את רודן בלארוס מהדחה.

אף אחד לא צופה פריצת דרך בשיחה היום, הראשונה בין ביידן לפוטין מאז יולי. במקרה הטוב, השניים עשויים לסכם על ועידת פסגה נוספת, כמו זו שקיימו בז'נבה, אף שלא ברור מה תהיה התועלת שלה פרט לפוטו-אפ וחיוכים מזויפים. בהנחה שארצות הברית לא תיסוג מהצהרתה כי נאט"ו שומרת על מדיניות "הדלת הפתוחה" להתרחבות, ושרוסיה לא תיסוג מהתנגדותה הגורף להתפשטות הברית אל גבולותיה (כפי שהוכיחה בשימור משטרו של לוקשנקו), הגורל של אוקראינה נמצא פחות או יותר בידיים של פוטין.

מאחר שרוסיה כבר אספה מספיק כוחות בגבולה, פריסת כוחות מערביים באוקראינה, שתוביל להתערבות רוסית מידית כדי למנוע את השלמתה, כבר אינה עומדת על הפרק, וככל הנראה כלל לא עמדה. כשרק צד אחד מוכן לפעול צבאית, לצד השני נותרו רק כלים דיפלומטיים וכלכליים. אלו אינם חזקים מספיק לטווח הארוך אם רוסיה באמת סבורה שחברות של אוקראינה בנאט"ו היא איום קיומי עליה, והיא תמשיך לנסות ולערער מבפנים את יציבות הברית והאיחוד האירופי כי שעשתה בשנים האחרונות.

אם לשפוט ממה שהתרחש לאחרונה באפגניסטן, בבלארוס, בהונג קונג ובמקומות אחרים בעולם, האוקראינים לא יכולים לסמוך על המערב שיציל אותם.