בניגוד לאין ספור הצהרות עבר, ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ניהל בשבועות האחרונים מגעים חשאיים עם היועץ המשפטי מנדלבליט וצמרת הפרקליטות במאמץ להגיע לעיסקת טיעון - כך נחשף השבוע באתר "מעריב אונליין". שני הצדדים השקיעו מאמץ בסודיות, ומספר שותפי הסוד למגעים היה מצומצם. נתניהו יודע שדליפת המגעים בטרם עת עלולה להעמיד אותו במצב מביך מול תומכיו, להם הוא שב ומבטיח ש"לא יהיה כלום כי אין כלום" וכי יש לו כוונה להילחם על חפותו ולהוכיח אותה בבית המשפט. לשכת נתניהו לא הגיבה לידיעה לאורך כל היום אתמול. מהפרקליטות נמסר כי "כמדיניות אנו לא מגיבים על שיחות עם סניגורים ואין בכך כדי לאשר או להכחיש את הידיעה".
ככל הידוע, ערוץ השיחות הדיסקרטי עדיין קיים והדלת לא נטרקה על ידי אף אחד מהצדדים. כרגע, הפערים נראים גדולים: נתניהו מוכן להודות בעבירה אחת, אולי שתיים, של הפרת אמונים. הוא דורש שלא יוטל עליו קלון. פירוש הדרישה היא שהעונש לא אמור לכלול אפילו מאסר על תנאי או מאסר שיומר בעבודות שירות. בפרקליטות לא מוכנים לשמוע על האפשרות הזו.
אל תפספס
את הפנייה לקיום המגעים יזם נתניהו, באמצעות אחד מפרקליטיו. המוטיבציה ברורה: בעוד כשבועיים יסיים היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט את תפקידו ויוחלף: בשלב הראשון על ידי פרקליט המדינה עמית איסמן, הידוע בגישתו הקטגוריאלית המחמירה. בשלב השני והקבוע, על ידי יועמ"ש שייבחר בידי הממשלה, בהנהגת גדעון סער. נתניהו יודע שיועמ"ש חדש, שלא חתום על כתב האישום מלכתחילה ואין לו בעיה עם תוצאותיו, לא ייתן לו את התנאים שמנדלבליט יכול לתת לו עכשיו, כדי לעזוב את התפקיד עם "שולחן נקי". לשניהם, מנדלבליט ונתניהו, יש מספיק סיבות לשאוף להגיע לעיסקת טיעון שתהיה מקובלת על שני הצדדים. הבעיה היא, שאין עיסקת טיעון כזו. מנדלבליט לא יכול להותיר עכבר מההר, בעיקר לאור העובדה שהוא מאמין בתיקים ועל פי הניתוח במשרד המשפטים הם יציבים ועומדים לתלפיות (אם כי בסיפור השוחד אין לדעת איך יפסקו השופטים, וככה זה בכל משפט מורכב מהסוג הזה). נתניהו, לעומתו, שואף לצאת מהעסקה עם יכולת לחזור מידית למערכת הפוליטית. כמו בכל עיסקה אליה שאף בימי חייו, נתניהו מעוניין בעיקר לקבל את הסחורה, בחינם.
שניהם, נתניהו ומנדלבליט, לא מחליטים לבד. ליד מנדלבליט שתי דמויות חזקות: פרקליט המדינה איסמן והתובעת ליאת בן-ארי. שניהם מסמנים את הגבול הברור ולא מוכנים לשמוע על עסקה שלא תכלול עבודות שירות או מאסר על תנאי וקלון מפורש. ליד נתניהו יש דמויות לא פחות חזקות. אולי יותר. הרעיה והבן. הם עדיין לא הפנימו את מצבו האמיתי של האב/בעל. שניהם עוד לא מבינים שביבי על רכבת שתחנות היציאה ממנה הולכות ונעלמות והתחנה הסופית יכולה להיות, בסבירות לא נמוכה, כלא מעשיהו.
זו הסיבה שהמגעים קיימים עדיין. הלב ממאן אבל הראש מתעקש. או להיפך. נתניהו הגיע לפני שלושה ימים לביתו של פרקליטו עו"ד בועז בן צור ברמת חן בשעת ערב ונשאר שם שעות ארוכות. המאמץ הוא להגיע לנוסחת קסם כלשהי שתותיר לנתניהו חלון, צר ככל שיהיה, לחזרה לחיים הפוליטיים, בנוסף להרשעה וענישה שלא תכלול מאסר בפועל. כלל לא ברור אם הגעה לפתרון כזה אפשרית.
בתחילת הדרך, זמן קצר אחרי הגשת כתב האישום, שיגר נתניהו בלוני ניסוי לכיוון הכללי של הפרקליטות במאמץ לגשש אם "יש על מה לדבר". התברר שיש, אם הפרקליטים יפנו באופן מסודר. אבל אז התברר שהכוונה היא להענקת חנינה לפני משפט. הדלת נטרקה והמגעים כלל לא יצאו לדרך. עכשיו הם יצאו לדרך, בחשאיות מוחלטת וחיפזון רב, אבל עלו על שרטון. לא ברור אם ניתן לצלוח את השרטון הזה. נתניהו מביט באריה דרעי, שקיבל החלטה, קפץ למים וחצה את הרוביקון. אבל גם דרעי לא בטוח שיוכל לחזור לחיים הפוליטיים. אצל נתניהו, אין חיים מחוץ לחיים הפוליטיים. כמה חסר לו יעקב ויינרוט עכשיו. הוא לפחות היה מרגיע את הגברת.