אמון הציבור בצה"ל נמצא ברמה הכי נמוכה ב-13 השנים האחרונות - כך עולה ממדד הדמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה שהוגש היום (חמישי) לנשיא המדינה יצחק הרצוג.
צה"ל הוא עדיין הגוף הממלכתי שנהנה מהאמון הכי גבוה בישראל, ביחס לממשלה, הכנסת, המשטרה והתקשורת, והוא עומד על 78%. אולם מדובר בירידה חדה מ-90% שהביעו אמון בצה"ל במדד הקודם, ביוני האחרון, והנתון הנמוך ביותר מאז 2008. גם האמון הציבורי במשטרה ירד בחודשים האחרונים, מ-41% באוקטובר ל-33.5% בינואר. כבכל שנה, נשיא המדינה ניצב במקום בשני במדד האמון עם 58%, ואחריו בית המשפט העליון עם 42%, המשטרה עם 33.5%, הממשלה עם 27%, התקשורת עם 25%, והכנסת עם 21%. בסוף הרשימה ניצבות המפלגות, שנהנות רק מ-10% אמון ציבורי. עוד עולה מהנתונים כי האמון של החברה הערבית בכל המוסדות הממלכתיים נמוך מזה של היהודים ונמוך מ-50% לגבי כל הגופים. דווקא לגבי המשטרה חלה עלייה באמון בחברה הערבית בחודשים האחרונים - מ-13% ביוני ל-22% באוקטובר.
ממצא נוסף שעולה מהמדד, שמתבסס על סקרים רחבי היקף שנערכו ביוני ובאוקטובר ועל סקירה של מדדים בינלאומיים שונים, נוגע לתחושת הביטחון, שם מתגלים פערים גדולים בין יהודים וערבים: 61% מהיהודים מסכימים כי ישראל מצליחה לדאוג לביטחון אזרחיה, בהשוואה למיעוט בלבד מהערבים - 33%. בנוסף, בקרב החברה הערבית, בשנתיים האחרונות, חלה ירידה חדה בתחושת הביטחון שעמד על 64% ב-2019 ו-56% ב-2020. רק שליש מהמרואיינים סבורים כי ישראל מצליחה לדאוג לרווחת אזרחיה, ללא הבדלים משמעותיים בין יהודים לערבים.
עוד בוואלה!
חלק נוסף במדד מתייחס להערכה של הישראלים למצבה הכללי של המדינה, שנמצא גם הוא בשפל: רק כשליש מהמשיבים העריכו את מצבה הכללי של ישראל כ"טוב" או "טוב מאוד" - 31%, זהו השיעור הנמוך ביותר בעשור האחרון. גם כאן, ההרעה הורגשה במיוחד בקרב הציבור הערבי, למרות שחל בה שיפור משמעותי בחודשים האחרונים, 48% הגדירו את המצב כ"רע" או "רע מאוד" ביוני בהשוואה ל-28% באוקטובר. גם חילופי השלטון השפיעו על ההערכות כלפי מצבה של המדינה: מפילוח המדגם היהודי לפי מחנות פוליטיים עולה כי מצביעי מרכז-שמאל, שתומכים בגדול בממשלה, שיעור המעריכים שמצב המדינה הוא טוב או טוב מאוד עלה, ואילו בימין הוא נמצא בירידה - מ-39.5% ביוני ל-29% באוקטובר. לפי פרופ' תמר הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שעורכת את המדד, "רואים הצרחה בעמדות: מצביעי מפלגות הקואליציה שבעבר היו פסימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה הישראלית והחזיקו בהערכות שליליות לגבי תפקודה עברו לצד היותר אופטימי, בעוד שמצביעי מפלגות האופוזיציה דהיום, שהורחקו מכס השלטון מחזיקים כיום בעמדות ביקורתיות ושליליות הרבה יותר מבעבר לגבי המערכת השלטונית".
נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר עם קבלת המדד כי הירידה במידת האמון למוסדות המדינה מטרידה מאוד ו"מדירה שינה מעיניו". לדבריו, "המתח הגובר וחוסר האמון בין הרשויות - המבצעת, המחוקקת והשופטת - הביאו לירידה באמון הציבור שרואה ושומע את ההתכתשויות ואת דברי הביקורת - עניינית, וגם פחות עניינית. וכשהלעומתיות מחליפה את השיתופיות ושילוב הזרועות התוצאה ברורה. אך חשוב להבהיר כי זו לא גזירת גורל. אנחנו יכולים וחייבים לפעול אחרת". נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, קרא ל"מנהיגות הפוליטית לקחת אחריות על המשבר ולעשות שימוש במפת הדרכים שמתווה מדד הדמוקרטיה".
מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל הוא צבא העם ואמון הציבור מהווה מרכיב חשוב במימוש ייעודו. צה"ל רואה את נושא אמון הציבור כמרכיב משמעותי ביותר בבטחון הלאומי, ומקיים תהליכי למידה ושיפור בהתאם".