"לא תחליף לחיסון אלא עוד כלי בארגז הכלים": התרופות לקורונה ינחתו היום בישראל

התרופה של חברת פייזר נגד נגיף הקורונה, "פקסלוביד", צפויה לנחות היום (חמישי) בנתב"ג. בעוד כמה שבועות תגיע גם התרופה של החברה מרק, הנקראת מולנופריביר. שתי התרופות אושרו לשימוש על ידי מינהל התרופות והמזון האמריקני (FDA) וכן על ידי משרד הבריאות בישראל.

פרופ' יוסף קרקו, מנהל היחידה לפרמקולוגיה קלינית בבית החולים הדסה עין-כרם בירושלים, ועמד בראש צוות המחקר הישראלי של התרופה לקורונה של MSD ופיתוח של החיסון הישראלי לקורונה, עושה סדר בין התרופות, המינונים והמרשמים.

"למדנו שחיסונים זה הדבר הכי חשוב", מסביר פרופסור קרקו. "אבל אנחנו בגל החמישי, אנחנו יודעים שהם לא חזות הכול. אנחנו רוצים להגדיל את ארגז הכלים שלנו. עד היום התמודדנו עם מחלות ויראליות בעזרת מרק חם כמה ימים במיטה, ולכן התרופות האלו יכולות להיות שינוי תפיסה לא רק לקורונה, אלא לכל המחלות הוויראליות".

על פי החברות, התרופות נגד קורונה אנטי ויראליות, והן מפריעות לנגיף להשתכפל ולהפוך למחלה יותר קשה. התרופות מיועדות לחולים קלים או בינוניים ובתנאי שיש להם גורם סיכון למחלה קשה, ולא לכל האוכלוסייה. "עד היום טיפלנו בחולים הקשים כשהם הגיעו לבתי חולים, אבל כשהמחלה הופכת לקשה, היא כבר לא רק מחלה ויראלית, אלא המערכת הכללית הופכת לחולה. היום אנחנו מבינים שההתייחסות רק לחולים הקשים אין בה די, ושהם לא נולדו חולים קשים, ואנחנו רוצים לתפוס אותם כשהם קלים".

לשתי התרופות מכנה משותף - הן לא קשורות או מכוונות למוטציות מסוימות, משם שהן אינן מבוססות חלבון, ולכן היעילות שלהן תהיה טובה גם במקרה שהקורונה תתפתח לזנים נוספים. בנוסף, שתיהן ניתנות בגלולות כמה ימים אחרי הופעת התסמינים, ולכן חשוב ללכת ולהיבדק מיד עם הופעתם.

פאקסלוביד של פייזר נמצאה עם 89% יעילות למניעת אשפוז ותמותה, וניתן לתת אותה גם לילדים מעל גיל 12. פרופסור קרקו מסביר גם את הגבלות התרופה: "יש בעיה לקחת אותה במידה והחולים לוקחים תרופה נוספת. פייזר כבר הוציאה רשימת תרופות אסורות לנטילתן במקביל ומדובר בתרופות ללחץ דם. בנוסף, אסור לתת אותה לאנשים עם מחלת כליות או כבד משמעותית. זה בעייתי כי אלו הם האנשים שנמצאים באוכלוסיות הסיכון וצריכים את התרופה הכי הרבה. רופא המשפחה צריך לדעת אם לאסור לגמרי או להקטין את המינון".

MSD של מרק החלה את דרכה בניסויים בארץ ולכן ישנם ישראלים שכבר קיבלו אותה. אחוזי היעילות שלה עומדים על 30% בלבד, אך מדינת ישראל רוכשת אותה כדי להגדיל את ההיצע ולתת אותה לאותם חולים שהתרופה של פייזר לא טובה להם. קרקו מסביר: "לתרופה הזו אין כמעט תופעות לוואי והיא מיועדת גם לאנשים עם אי ספיקת כליות, אך גם לה יש מגבלות - היא אינה מיועדת לילדים, אלא רק מעל גיל 18. הסיבה היא שעוד בתקופה הניסויים על בעלי חיים נמצא שיש סיכוי שהתרופה פוגעת בעצם, ראינו את זה רק בקרב חיות צעירות - גורים. ולכן לא נותנים אותה לילדים, כי העצמות שלהם עדיין גדלות. בנוסף, היא לא מיועדת לנשים בהיריון והרופא המטפל צריך לוודא שאין כוונה להיכנס להריון בזמן הטיפול".

"התרופה מיועדת לחולים בקבוצות סיכון. גורם הסיכון המרכזי בקורונה הוא עודף משקל ולכן העדיפות תהיה לבעלי משקל עודף. עוד אוכלוסיות הן קשישים מעל גיל 60, חולי סוכרת וחולים במחלות ריאות וכליות. התרופות צריכות להינתן עד חמישה ימים לאחר הופעת התסמינים, ולכן צריך לרתום את מודעות הציבור. הציבור בקבוצות סיכון צריכים לדעת שברגע שיש להם התחלה של סימפטומים, אפילו של צינון קל, ללכת להיבדק כי עכשיו יש לנו איך לעזור לו וזה בעצם משנה את הגישה".

קרקו מבהיר: "שאף אחד לא יחשוב שזה תחליף לחיסון, החיסון הוא הכי חשוב והכלי הראשון במעלה. אם עשית חיסון ונדבקת - יש פתרון".

"המחקרים נערכו באנשים לא מחוסנים כי רצו להגיע לתוצאה הכי מהירה, אבל אדם שאינו מחוסן לא נחשב לאוכלוסייה בסיכון", קובע קרקו ומסכם באופטימיות זהירה: "הטיפול גם יכול לעזור לקטוע את שרשראות ההדבקה, כיוון שכבר אחרי יומיים של טיפול, ההפרשות של הוירוס פחות גדולות ולכן האנשים שנמצאים איתו באותו בית לא יידבקו. יכול להיות שככה נוריד את ההדבקה, אבל אלו דברים ראשוניים ונמצאים בבדיקה".