שפעת העופות מתפשטת: החשש - וריאנט מדבק לבני אדם

כ-90 אלף תרנגולים ב-3 מוקדים שונים זוהו כנגועים בשפעת העופות, זאת בנוסף ל-5,000 העגורים שמתו בעמק החולה. אך בעוד שבמשרד החקלאות מדגישים את ההכרח לשפר את הלולים ולהוציא אותם מהיישובים, במשרד להגנת הסביבה מזהירים כי הדבר יגרום "למצב של הרס בתי גידול"

28/12/2021
בווידאו: פינוי מאות עגורים שמתו משפעת העופות באגמון החולה (צילום: הדס כהנר/רשות הטבע והגנים)

שלושה מוקדים נוספים של שפעת העופות אותרו בלולי תרנגולי הודו בעין החורש שבעמק חפר, ברם-און שבחבל תענך ובגבעת יואב שברמת הגולן - כך הודיע היום (שלישי) משרד החקלאות. בשלושת המוקדים הנגועים זוהו כ-90 אלף תרנגולי הודו, זאת בנוסף ל-5,000 העגורים שמתו בעמק החולה, לעשרות שמתו בעמק יזרעאל ולכ-560 אלף תרנגולות שהומתו בלולים בצפון.

שלושת המוקדים החדשים בודדו, ובחוות הסמוכות מתבצע ניטור אקטיבי. השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות פועלים לפי נוהל חירום, נוכח התרחבות מוקדי שפעת העופות, והדגישו כי מדובר באירוע מתגלגל ומתמשך, בצל ההערכות כי מוקדים נוספות יתגלו.

ראש הממשלה נפתלי בנט עודכן על מצב התחלואה בשפעת העופות ועל מאמצי הטיפול בנושא, והנחה לבצע מעקב הדוק אחר כל התפתחות בנושא תוך גיבוש תכנית פעולה סדורה בסנכרון הגופים השונים, ויקבל עדכונים באופן שוטף.

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג הודיעה כי בכוונתה לחתום על הוראת שעה שתאסור על ציד עד סוף ינואר 2022, על מנת למנוע את התפשטות המחלה לבני אדם. "ביטול הציד בעונה הנוכחית הוא צעד הכרחי בטיפול בהתפרצות שפעת העופות שאנו עדים לה", פירטה השרה. "המהלך נועד למנוע את המשך ההתפרצות ולצד זה, לשמור על בריאות הציידים ממחלה מסוכנת ומדבקת, שעלולה להיות קטלנית לאדם. התמותה הגבוהה של העגורים ועופות נוספים שנמצאו כנגועים במחלה מעידה על התפרצות חמורה וחריגה, ועלינו לפעול באופן מידי כדי לצמצם למינימום את המגע בין עופות הבר לאדם, ולמנוע את התפשטות המחלה לאזורים נוספים".

גובר החשש מפני מקרים דומים נוספים. עגורים שנפגעו משפעת העופות(צילום: רשות הטבע והגנים, שלומית שביט)

פעילות משרד החקלאות ממשיכה גם במוקד שפעת העופות בלולי התרנגולות במושב מרגליות, המספק כעשירית מכלל הביצים המשווקות בארץ. נוכח הפגיעה, בה מאות אלפי תרנגולות יומתו ועשרות מיליוני ביצים יושמדו, שר החקלאות עודד פורר הורה לדרגים המקצועיים במשרדו לפעול לייבוא מידי של 100 מיליון ביצים לישראל בשבועות הקרובים. במשרדו אמרו כי הייבוא ייתן מענה למחסור הצפוי בשוק. בנוסף, פורר הבטיח לחקלאים "פיצוי מידי", והבהיר כי "מיד בסיום האירוע נקיים הערכת מצב נוספת על מנת לוודא שכל החקלאים יוכלו להמשיך ולהתפרנס בכבוד".

במקביל לפגיעה בלולים, נמצאו גם עופות נודדים שמתו משפעת העופות באזורים שמדרום לעמק החולה, שבו מוקד ההתפרצות. עגורים מתים נמצאו ליד המושבים בלפוריה והיוגב שבעמק יזרעאל, ליד רמת דוד נמצא מת ברווז משוייש ובעמק חפר נמצא שקנאי במשמר השרון. בכפר רופין שבעמק המעיינות נמצאו עגורים מתים, שעדיין אין תוצאות של בדיקות מעבדה שלהם.

באגמון החולה החלו אתמול לאסוף את פגרי העופות מתוך המים והם נשלחו לדיגום במעבדה באוניברסיטה העברית. על אף הירידה בקצב תמותת העגורים, קשה לראות את סוף ההתפרצות הנוכחית. המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, פרופ' נגה קרונפלד שור, אמרה כי גובר החשש מפני מקרים דומים נוספים בישראל וברחבי העולם.

עוד על שפעת העופות

צפו: פינוי העגורים המתים מתוך אגמון החולה

לכתבה המלאה
עגורים באגמון החולה(צילום: רשות הטבע והגנים, שלומית שביט)

"ההתחממות הגלובלית גורמת להתמעטות מקורות המים, לשימוש גובר במקורות מים ולשינויים בתאריכי נדידת העופות ושינוי איזורי הנדידה. הסדר הטבעי משתנה", אמרה קרונפלד שור. "שקנאים, למשל, הגיעו פחות השנה, אולי הם הלכו למקום אחר ושם הם נחשפים לווירוסים אחרים שהם פחות עמידים אליהם, ואולי מפתחים מוטציות חדשות", ציינה והוסיפה כי "השינויים האלה מובילים ליותר התפרצויות".

גם החקלאות הופכת להיות "יותר ויותר אינטנסיבית", תיארה קרונפלד שור, ופירטה כי "מקבצים גדולים של לולים יביאו להתפרצויות יותר גדולות והסיכוי למוטציות גדל". כך, לדוגמה, בסוף השבוע לול של כ-320 אלף תרנגולות נדבק בשפעת העופות.

במשרד החקלאות הדגישו בימים האחרונים את ההכרח לשפר את הלולים ולהביא אותם למצב של בטיחות ביולוגית גדולה בהשוואה למצב הנוכחי, והוסיפו כי זה גם כולל את הצורך להוציא את הלולים מהיישובים. קרונפלד שור הסכימה כי "הוצאת לולים מהיישובים נכונה מבחינת בריאות אדם ישירה", אבל הוסיפה כי "צריך לזכור שהוצאת הלולים אל הטבע מגדילה אינטראקציה בין חיות בר וחיות משק". בנוסף לכך, ציינה, "לולי הענק, שהם ממש כמו מפעלים, גם פוגעים בשטחים פתוחים, מקטינים את שטחי המחיה של חיות הבר ומגדילים את הלחץ על אזורים מיושבים".

"הסדר הטבעי משתנה". פינוי העגורים(צילום: אתר רשמי, הדס כהנר רשות הטבע והגנים)

את שינוי הסדר הטבעי המדענית הראשית תיארה כ"כדור שלג שיוצר סיכון ומגדיל אותו". למשל, הצפיפות הגדולה בה נמצאים העגורים באגמון החולה יוצרת תנאים נוחים להתפשטות המחלה ולהאצה שלה. אולם, היא הסבירה כי המציאות הזאת היא כורח שנכפה כפתרון לבעיה שנוצרה; "מקורות מים בהם העגורים עצרו בעבר כבר לא זמינים להם", תיארה. כך למשל, בטורקיה ייבשו אזורים שלמים ובנו סכרים; מקומות טבעיים בהם העגורים עצרו בקבוצות קטנות כבר לא קיימים - וכך נוצר לחץ על אזור עמק החולה. "העגורים שמצטופפים בלילה בתוך המים, המגנים עליהם מפני טורפים, נחשפים יותר לווירוס שעובר במים מפרט לפרט", אמרה. "אנחנו רואים את הפרטים החולים ואת הפגרים במים".

התפרצות שפעת העופות בקרב העגורים היא בסדרי גודל חסרי תקדים ועם זאת, שפעת העופות נפוצה כיום במדינות רבות ברחבי העולם. "ההתפרצות של מחלות מדבקות שהמקור שלהן בחיות הולכת ועולה, כמעט כל המגיפות הגדולות שהיו בעולם שהיו בשנים האחרונות הן מחלות שנבעו מבעלי חיים - איידס, קורונה, שפעת העופות ועוד מחלות רבות אחרות", פירטה קרונפלד שור. "אנחנו גורמים למצב של הרס בתי גידול, יותר אינטראקציה, התקבצות של בעלי חיים ודחיקתם לעבר מקומות יישוב". החשש העולמי הוא שייווצר וריאנט שיהיה יותר מדבק בבני אדם. שפעת העופות נחשבת בעולם לסיכון הגדול ביותר להתפרצות פנדמיה - אין עדויות שהמחלה מדבקת מאדם לאדם, אבל יש חשש מפני כך.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully