סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, נכנסה הבוקר (רביעי) לבית הכלא נווה תרצה. קירשנבאום תרצה עשר שנות מאסר לאחר שהורשעה בקבלת שוחד, הפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס.
קירשנבאום הורשעה בחודש מרץ האחרון בקבלת שוחד בהיקף של שני מיליון שקלים, הפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס במסגרת פרשת השחיתות במפלגת "ישראל ביתנו". רמי כהן, מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר הורשע אף הוא במסגרת הפרשה ונידון לריצוי 30 חודשי מאסר, כמחצית מהעונש שביקשה הפרקליטות.
על קירשנבאום הוטלו בנוסף 12 חודשי מאסר על תנאי ו-900 אלף שקלים קנס, ועל כהן נגזרו בנוסף גם מאסרים על תנאי ו-180 אלף שקלים קנס. מדובר באחד ההישגים הגדולים של הפרקליטות אשר הצליחה לנהל את התיק ביעילות ולהוביל להרשעה גורפת ולענישה מרתיעה.
"הנאשמים פעלו בדפוס פעולה מושחת", אמר השופט ירון לוי בהקראת הכרעת הדין. "הנאשמת ניצלה את כוחה השלטוני כממונה על חלוקת הכספים הקואליציוניים של ישראל ביתנו. הנאשם ניצל את קשריו במפלגה ובמיוחד עם הנאשמת, כדי להשיג הון אישי".
אל תפספס
השתלשלות הפרשה
חקירת פרשת השחיתות במפלגת ישראל ביתנו החלה ב-2014, ובמסגרתה נחקרו 103 חשודים. בשנים שלאחר מכן הוגשו כתבי אישום נגד 19 נאשמים, מתוכם 17 הורשעו, כמעט כולם במסגרת עסקאות טיעון.
לפי כתב האישום נגד קירשנבאום, החל משנת 2006 ועד לפתיחת החקירה הגלויה בדצמבר 2014, היא פעלה באופן שיטתי ומתוכנן כדי לבצע שורת עבירות. היא מואשמת כי במקרים רבים ניצלה את תפקידיה כעובדת ציבור ואת מעמדה, ובמיוחד את שליטתה על תקציבי מדינה - הכספים הקואליציוניים - כדי לדרוש שוחד ולקחת שוחד ממוסדות ציבוריים, מעמותות ומגורמים פרטיים. זאת, תמורת טובות הנאה עבורה, עבור בני משפחתה, עבור ישראל ביתנו ועבור מקורבים, אליה או למפלגה.
במקרים אחרים, לפי כתב האישום, שיטת השוחד הייתה מורכבת יותר - במשך השנים פנו אל קירשנבאום גופים שונים שביקשו ממנה לפעול לתקצובם, ובכלל זאת המועצה האזורית שומרון, המועצה האזורית מגילות, עמותת עזרא העולמית, עמותת איילים וגורמים פרטיים שקידמו פעילות ציבורית. בתמורה, נטען, דרשה קירשנבאום נתח משמעותי מהתקציבים שיועברו.
דרישותיהם של השניים התקבלו אצל אותם גופים בכמה דרכים - קידום מטרות פרטיות של קירשנבאום או של ישראל ביתנו, שהוצגו כלפי חוץ באופן מטעה כמטרות של אותן גופים, מתן שירותים ללא תשלום עבור מפלגת ישראל ביתנו והעסקת מקורבים לקירשנבאום או למפלגה.
כך, לפי כתב האישום, נתח משמעותי מהכספים הקואליציוניים "התגלגל" בחזרה לכיסה של קירשנבאום או לכיס המקורבים אליה או למפלגה, דרך רכישת כרטיסי טיסה, מוצרי מחשב, אלקטרוניקה וצילום עבור קירשנבאום ובני משפחתה; מימון מטרות פרטיות של קירשנבאום או של מפלגת ישראל ביתנו, כמו שירותי יחסי ציבור שניתנו לקירשנבאום כדי לשפר את מעמדה הציבורי והעסקת מקורבים לקירשנבאום או למפלגת ישראל ביתנו בהיקפים של מאות אלפי שקלים.
רובם הגדול של הנאשמים בפרשה לא נידונו לעונש מאסר. עם זאת, מי שקיבל עונש כבד ביותר הוא דוד (דאוד) גודובסקי, שהיה יד ימינה של קירשנבאום וראש אגף הארגון בישראל ביתנו. הוא הורשע בארבעה מקרים של לקיחת שוחד, שתי עבירות של בקשת שוחד ושלוש עבירות של הלבנת הון. אף שהודה במסגרת עסקת טיעון, הוא נידון לשבע שנות מאסר בפועל, ולאחר מכן בית המשפט העליון הקל בעונשו - לשש שנות מאסר.