פרשת ישראל ביתנו: סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום הורשעה בשוחד

בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע היום (חמישי) את סגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום בקבלת שוחד בכמה פרשות, בהיקף של שני מיליון שקלים. במקביל, זוכתה קירשנבאום מחלק מהאישומים. קירשנבאום הורשעה בלקיחת שוחד מהגורמים הבאים: החברה לפיתוח השומרון, המועצה המקומית מגילות, מתנ"ס מטה בנימין, תנועת הנוער עזרא, עמותת איילים, התאחדות היזמים בישראל, חברת ההפקה אברורה והנאשם השני, מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר, רמי כהן.

"הנאשמים פעלו בדפוס פעולה מושחת", אמר השופט ירון לוי בתחילת הקראת הכרעת הדין. "הנאשמת ניצלה את כוחה השלטוני כממונה על חלוקת הכספים הקואליציוניים של ישראל ביתנו. הנאשם ניצל את קשריו במפלגה ובמיוחד עם הנאשמת, כדי להשיג הון אישי".

עוד אמר השופט כי "לאחר שמיעת ראיות התברר שהגברת פאינה קירשנבאום לקחה שוחד באופן שיטתי, ערמומי ומתוחכם במשך כשש שנים, משמונה גורמים שאינם קשורים זה לזה. היא נהגה לבקש תמורה כספית מגורמים להם הקצתה כספים קואליציוניים. הכספים שימשו את הנאשמת, את בני משפחתה, מקורביה ואת המפלגה".

"מ-2009 ועד לפרוץ החקירה בעניינה, החזיקה הנאשמת כוח רב עוצמה של הקצאת בין 80 ל-200 מיליון שקלים בשנה", אמר השופט. "כוח גדול כרוך באחריות כבדה. לכן נקבעו בחוק כללים המגבילים את שיקול דעתם של נבחרי ציבור החולשים על תפקידים ציבוריים. הנאשמת פיתחה במיומנות אין קץ שלל דרכים ואמתלות לעקוף את כללי המינהל התקין ולעשות בכספי הציבור כבשלה".

סנגורה של קירשנבאום, עו"ד גיורא אדרת מסר בתגובה: "אין מילים. נקרא את הכרעת הדין, נלמד אותה ונראה מה עושים".

סגן ראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות, עו"ד מאור אבן חן, אמר כי "הכרעת הדין שניתנה היום היא שלב נוסף במאבק בשחיתות. הכרעת הדין מבוססת על התשתית הראייתית שפרשנו בבית המשפט משך עשרות דיונים, ועל האמון הרב שניתן בעדים ובעדי המדינה".

ראש המחלקה, עו"ד דן אלדד, הוסיף כי "למרות שהכרנו את הפרטים, כששמענו את השופט קורא את הדברים - הזדעזענו שוב. זו המדינה שלנו, וככה היא נראתה זמן מסוים ובהיבט מסוים, והתפקיד של כולנו הוא לעשות הכול כדי ששחיתות כזו לא תהיה חלקה של המדינה הזו".

חקירת פרשת השחיתות במפלגת ישראל ביתנו החלה ב-2014, ובמסגרתה נחקרו 103 חשודים. בשנים שלאחר מכן הוגשו כתבי אישום נגד 19 נאשמים, מתוכם 17 הורשעו, כמעט כולם במסגרת עסקאות טיעון.

לפי כתב האישום נגד קירשנבאום, החל משנת 2006 ועד לפתיחת החקירה הגלויה בדצמבר 2014, היא פעלה באופן שיטתי ומתוכנן כדי לבצע שורת עבירות. היא מואשמת כי במקרים רבים ניצלה את תפקידיה כעובדת ציבור ואת מעמדה, ובמיוחד את שליטתה על תקציבי מדינה - הכספים הקואליציוניים - כדי לדרוש שוחד ולקחת שוחד ממוסדות ציבוריים, מעמותות ומגורמים פרטיים. זאת, תמורת טובות הנאה עבורה, עבור בני משפחתה, עבור ישראל ביתנו ועבור מקורבים, אליה או למפלגה.

במקרים אחרים, לפי כתב האישום, שיטת השוחד הייתה מורכבת יותר - במשך השנים פנו אל קירשנבאום גופים שונים שביקשו ממנה לפעול לתקצובם, ובכלל זאת המועצה האזורית שומרון, המועצה האזורית מגילות, עמותת עזרא העולמית, עמותת איילים וגורמים פרטיים שקידמו פעילות ציבורית. בתמורה, נטען, דרשה קירשנבאום נתח משמעותי מהתקציבים שיועברו.

דרישותיהם של השניים התקבלו אצל אותם גופים בכמה דרכים - קידום מטרות פרטיות של קירשנבאום או של ישראל ביתנו, שהוצגו כלפי חוץ באופן מטעה כמטרות של אותן גופים, מתן שירותים ללא תשלום עבור מפלגת ישראל ביתנו והעסקת מקורבים לקירשנבאום או למפלגה.

כך, לפי כתב האישום, נתח משמעותי מהכספים הקואליציוניים "התגלגל" בחזרה לכיסה של קירשנבאום או לכיס המקורבים אליה או למפלגה, דרך רכישת כרטיסי טיסה, מוצרי מחשב, אלקטרוניקה וצילום עבור קירשנבאום ובני משפחתה; מימון מטרות פרטיות של קירשנבאום או של מפלגת ישראל ביתנו, כמו שירותי יחסי ציבור שניתנו לקירשנבאום כדי לשפר את מעמדה הציבורי והעסקת מקורבים לקירשנבאום או למפלגת ישראל ביתנו בהיקפים של מאות אלפי שקלים.

רובם הגדול של הנאשמים בפרשה לא נידונו לעונש מאסר. עם זאת, מי שקיבל עונש כבד ביותר הוא דוד (דאוד) גודובסקי, שהיה יד ימינה של קירשנבאום וראש אגף הארגון בישראל ביתנו. הוא הורשע בארבעה מקרים של לקיחת שוחד, שתי עבירות של בקשת שוחד ושלוש עבירות של הלבנת הון. אף שהודה במסגרת עסקת טיעון, הוא נידון לשבע שנות מאסר בפועל, ולאחר מכן בית המשפט העליון הקל בעונשו - לשש שנות מאסר.