פאינה קירשנבאום, לשעבר סגנית שר הפנים, עלתה היום (שני) לראשונה על דוכן העדים במסגרת פרשת השחיתות במפלגת "ישראל ביתנו" בבית המשפט המחוזי בתל אביב. קירשנבאום נאשמת בשורת מקרים של לקיחת שוחד, והיא הנאשמת העיקרית בתיק - שבמסגרתו הוגשו 19 כתבי אישום. מי שהיה יד ימינה של קירשנבאום, ראש אגף הארגון במפלגה דוד (דאוד) גודובסקי, נידון במסגרת עסקת טיעון לשבע שנות מאסר בפועל - ומערער כיום על עונשו.
בעדותה סיפרה קירשנבאום על הקשר שלה עם יד ימינה גודובסקי. "היתרון שלו - שהוא ידע הכל, הבין הכל - לפעמים הפך למגרעה שלו, כי הוא הרגיש שהוא יודע יותר טוב מכולם. והכוונה בעיקר לאגף הדוברות וההסברה, מה שיצר לא מעט חיכוכים. זה הגיע לרמה כזו שבסוף 2010 או תחילת 2011 החלטתי להשעות אותו מהתפקיד בגלל החיכוכים עם אגף ההסברה. שבוע הוא היה בבית, ואחרי זה בהתייעצות עם ליברמן החלטנו להחזיר אותו", תארה. "ב-2009, כשנבחרתי לכנסת והייתי פחות במפלגה, זה נתן לו יותר כנפיים, וזה יצר חיכוכים גדולים בינינו. ב-2014, אני זוכרת שזה היה בחגים, שוב היה סכסוך בין ראשי האגפים, וזה הביא לנזיפה מאוד רצינית מבחינתי, עם תלונות לאביגדור ליברמן עליו, ואז הוא החליט להתפטר".
סגנית השר לשעבר תארה כי לה ולגודובסקי היה סלנג פנימי משותף והחוקרים. לכן, לדבריה, כשהאזינו לשיחות ביניהם חשבו שהם מנסים להסתיר דברים ומדברים בקודים. כשדאוד לימד אותי רוסית, הביא לי ספר שנקרא 12 כיסאות. יש שם ביטוי 'ישלמו כסף בערב, בבוקר יקבלו כסאות. פעם אמרתי על מועמד פוליטי שאם יוכיח את עצמו ביום הבחירות, נשקול מועמדות בבחירות המוניציפליות: 'דיברנו בקודים - כסף בערב, כסאות בבוקר'", היא תארה. "עץ היה שקלים, בגלל הסימן שעל השקל", הסבירה בתשובה לשאלת השופט ירון לוי.
לטענת קירשנבאום, אחד מחוקרי המשטרה אמר לה: "את יודעת שאנחנו לא מחפשים אותך. את חכמה. אנחנו מחפשים את אביגדור ליברמן. תני לנו אותו. נשחרר את הילדים שלך ונסגור לך את התיק". לדבריה, החוקר שאמר את הדברים הוא סנ"צ אלישע קוגן, שאמר אותם בשיחה מחוץ לחדר החקירות. היא טענה כי לאחר שסירבה ואמרה שאין לה מה לומר על ליברמן, הוארך מעצרה של בתה בחמישה ימים נוספים.
קירשנבאום המשיכה לספר מעל הדוכן כיצד צברה את מעמדה במפלגה. ב-2002 הכירה את אביגדור ליברמן, ונענתה לבקשתו לנהל את מטה יום הבחירות של המפלגה. שנה לאחר מכן מונתה למנכ"לית מפלגת ישראל ביתנו. "המעמד שלי היה די חזק", העידה. "עבדתי עם ליברמן בשיתוף פעולה ואמון מלא. מאז שנבחרתי להיות מנכ"לית, כל דוחות מבקר המדינה גם על הניהול השוטף וגם על ניהול הבחירות, כל הדו"חות היו חיוביים. לא הייתה שום חריגה, כי מאוד הקפדתי. גם אני וגם אביגדור. לכן קיבלתי ממנו אמון מלא וחופש פעולה מלא. לגבי המעמד - אם ב-2009 נבחרתי לחברת כנסת, וב-2013 ממקום 7 מוניתי לסגנית שר, אני חושבת שזה מדבר בעד עצמו".
היא ציינה כי כשהפכה לחברת כנסת בשנת 2009 "נשארו לי יומיים בשבוע למפלגה. ביום ראשון תמיד הייתי במפלגה ובחמישי לפעמים בסיורים בשטח, אז חלק מהסמכויות שלי העברתי לדאוד". השופט לוי הקשה עליה ושאל כיצד הוסיפה לדאוד סמכויות אם חרג מסמכותו. בתשובה לכך ענתה קירשנבאום כי "לא היה לנו כסף. כל מנהלי האגפים קיבלו עוד סמכויות. הוא גם ידע ללכת מסביב ולקחת לעצמו עוד סמכויות. אני מודה שהייתי צריכה ליישר אותו". בהמשך אמרה קירשנבאום כי "לדאוד לא היתה שום השפעה על החלטות שלי בנושא כסף קואליציוני. הוא היה צינור שמעביר בקשות מהשטח ללא השפעה".
סנגורה של קירשנבאום גיורא אדרת שפתח ראשון את הדיון אמר כי השם ישראל ביתנו לתיק יוצר קונוטציות פוליטיות. "כשברק והרצוג נחקרו זו לא הייתה פרשת 'העבודה', ובימים אלו כשנתניהו וביטן נחקרים, לא שמענו כותרות על 'פרשת הליכוד'. מזה ארבע וחצי שנים, הכותרות וההדלפות שמדובר בפרשת השחיתות הגדולה בישראל אינן יורדות". לטענתו "יש כאן ניסיון להכניס למשפט הפלילי התנהגויות רגילות ומקובלות, ועוד בעבירת שוחד".
אדרת סנגורה של קירשנבאום, ביקש שתספר באופן כללי, על עזרה שהעניקה לחברים במציאת עבודה. "באופן טבעי כשאדם מחפש עבודה, אומרים לו שלפני זה יבדוק אצל חברים שלו, ככה מתנהל העולם", אמרה. "אני כסגנית שר שאנשים חשבו שאני מקושרת יותר, הפניות אליי היו אין סופיות. חברי מפלגה, מכרים, אנשים בסופר... הייתי רוצה לעזור ליותר אנשים, אבל לא הצלחתי. הנושא של התעסוקה בישראל הפך להיות קשה ביותר".
אדרת ביקש מקירשנבאום לחזור לניסיון למצוא עבודה לוויקה (הכוונה לסעיף בכתב האישום, שבו הואשם גודובסקי כי דרש מעמותת איילים לממן את העסקתה של העוזרת של קירשנבאום, ויקה רבין, כתנאי לקבלת כספים קואליציוניים, ד"ד). "האמת שהמעורבות שלי הייתה מזערית. ידעתי שדאוד מנסה לעזור לה. אני פניתי לרשות למלחמה בסמים, אבל בסוף לא הצלחתי לעזור", השיבה.
פרשת השחיתות מהגדולות בישראל ותיק הדגל של הפרקליטות
התיק נחשב לתיק הדגל של המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, ומנוהל על ידי סגן מנהל המחלקה, ד"ר מאור אבן חן, ועורכי הדין יונתן קרמר, משה עקירב ונטלי קוקוי. עם זאת, היום לדיון הגיע גם מנהל המחלקה - עו"ד דן אלדד. קירשנבאום מיוצגת על ידי עורך הדין גיורא אדרת, ונאשם מרכזי נוסף - מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר רמי כהן - מיוצג על ידי עורכי הדין אבי חימי ומשה וייס.
על פי כתב האישום שהוגש באוגוסט 2017, סגנית השר מואשמת בעבירות של קבלת ומתן שוחד, וכן מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. כתב האישום הוגש כשנתיים לאחר ההמלצה של המשטרה להעמידה לדין, שהתקבלה בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בתום שימוע.
לפי כתב האישום, החל משנת 2006 ועד לפתיחת החקירה הגלויה בדצמבר 2014, פעלה קירשנבאום באופן שיטתי ומתוכנן כדי לבצע שורת עבירות. היא מואשמת כי במקרים רבים ניצלה את תפקידיה כעובדת ציבור ואת מעמדה, ובמיוחד את שליטתה על תקציבי מדינה - הכספים הקואליציוניים, כדי לדרוש שוחד ולקחת שוחד ממוסדות ציבוריים, מעמותות ומגורמים פרטיים. זאת, תמורת טובות הנאה עבורה, עבור בני משפחתה, עבור ישראל ביתנו ועבור מקורבים, אליה או למפלגה.
"לעתים קרובות קירשנבאום אף ביקשה, דרבנה או דרשה מעובדי ציבור אחרים, מראשי גופים ציבוריים, ממנהלי עמותות ומאנשים פרטיים לפעול עמה יחד לשם הגשמת מטרותיה הפסולות ולשם הסתרתן", נכתב. עוד נטען כי בחלק מהמקרים היא קיבלה את השוחד שביקשה, דרך כספים, מוצרים או טובות הנאה אחרות.
במקרים אחרים, לפי כתב האישום, שיטת השוחד הייתה מורכבת יותר - במשך השנים פנו אל קירשנבאום גופים שונים שביקשו ממנה לפעול לתקצובם, ובכלל זאת המועצה האזורית שומרון, המועצה האזורית מגילות, עמותת עזרא העולמית, עמותת איילים וגורמים פרטיים שקידמו פעילות ציבורית. "בעד זאת דרשו קירשנבאום וגודובסקי, בהזדמנויות שונות, שוחד בדמות נתח משמעותי מהתקציבים שהתקבלו או שיתקבלו", נטען.
דרישותיהם של השניים התקבלו אצל אותם גופים, בכמה דרכים - קידום מטרות פרטיות של קירשנבאום או של ישראל ביתנו, שהוצגו כלפי חוץ באופן מטעה כמטרות של אותן גופים, מתן שירותים ללא תשלום עבור מפלגת ישראל ביתנו והעסקת מקורבים לקירשנבאום או למפלגה.
כך, לפי כתב האישום, נתח משמעותי מהכספים הקואליציוניים "התגלגל" בחזרה לכיסה של קירשנבאום או לכיס המקורבים אליה או למפלגה, דרך רכישת כרטיסי טיסה, מוצרי מחשב, אלקטרוניקה וצילום עבור קירשנבאום ובני משפחתה; מימון מטרות פרטיות של קירשנבאום או של מפלגת ישראל ביתנו, כמו שירותי יחסי ציבור שניתנו לקירשנבאום כדי לשפר את מעמדה הציבורי והעסקת מקורבים לקירשנבאום או למפלגת ישראל ביתנו בהיקפים של מאות אלפי שקלים.