בבית המשפט המחוזי בירושלים נמשכת הבוקר (שלישי) חקירתו הנגדית של עד המדינה ניר חפץ, לשעבר יועץ התקשורת של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו המואשם בקבלת שוחד בתיק 4000.
עו"ד בעז בן צור, המייצג את נתניהו, עבר לחקור את חפץ על ענייני הרגולציה, וביקש מחפץ לאשר "שמר נתניהו לא שוחח איתך על ענייני רגולציה". חפץ אישר כי מ-2014 נתניהו לא שוחח איתו על ענייני רגולציה של קבוצת בזק - אבל כן שלח אותו להתעסק בנושאים תקשורתיים במינויים בתקשורת. חפץ טען כי נתניהו שלח אותו לקבל תכנית עבור יעקב ברדוגו בפריים טיים בגלי צה"ל, עבור אראל סג"ל בגל"צ, עבור אלעד טנא ושמעון אלקבץ בתאגיד כאן. "מה שאמר לי ראש הממשלה לעשות עשיתי", ציין.
בן צור ביקש מחפץ לאשר שהיו "מאות שיחות של אנשים שפנו אליך מפעם לפעם וחשבו שהם יכולים לבקש". הוא הקריא חומר מחקירתו של חפץ במשטרה, אז אמר כי "יש אנשים שפונים אליי בהנחה שיש לי השפעה מאגית על מינויים בסביבת ראש הממשלה. כאלו שיחות אני מקבל המון", פירט. "בדרך כלל אני נותן לבן אדם הרגשה טובה אבל חומק מזה, אלא אם כן זה תקשורת המונים".
"גם שרים אחרי הבחירות ועד כינון הממשלה פונים אלינו לקבל תפקידים", טען חפץ בחקירתו. "אני עונה לכולם בסבר פנים יפות אבל לא עושים עם זה כלום. אפס. זירו. צריך להיות מאד מאד טיפש להתעסק בנושאים האלו".
בן צור סיכם: "אתה ככלל, יש אליך פנויות בנוגע למינויים, כמעט תמיד אתה לא עוסק בכך, כי אתה לא על המשבצת הזו, כי זה מועד לפורענות".
חפץ: "מאמצע 2014 מעולם לא שוחח איתי על ענייני קבוצת רגולציה של קבוצת בזק".
בן צור: "וממילא הוא לא העביר לאלוביץ בענייני רגולציה".
חפץ: "נאדה, הייתי שותף אצלו בבית להיוועצויות גם בנושאים רגולטורים, אבל מסר להעביר הוא לא נתן לי מעולם, לאיש. עניינים של ערוץ 20, הייתי שותף בשיחות היוועצות אבל לא קיבלתי משימה להעביר מסר רגולטורית".
בן צור: "אתה מסביר שאתה לא נמצא אצלו במגירה הרגולטורית, וכל האינטרקציה שלך עם אלוביץ וישועה אלא בענייני סיקור".
חפץ: "נכון, אבל אנחנו מדברים על בזק-וואלה-אלוביץ, נושאים תקשורתיים אחרים הוא כן שלח אותי".
עוד על תיק 4000
החקירה עברה לדיון בתחקיר של גידי וייץ בהארץ על אתר וואלה!. בן צור הקריא מחקירתו של חפץ שתיאר את תגובתו של נתניהו לתחקיר, כשנתניהו נפנף בתנועת ביטול ואמר לו 'רודפים אותי'. חפץ אישר את דבריו בחקירה, והבהיר בבית המשפט כי "אם היה לו ספק ספיקה שיש בזה משהו הוא היה בורח מזה כמו מאש".
בן צור הקריא קטע של החוקרת ששואלת את חפץ אם הוא לא זיהה חשש מסוים. חפץ ענה: "זה כמו שכל הזמן ידעתי שבנימין נתניהו לא מעורב בתיק 3000 כי כשמדברים איתו על הפרשה הוא לגמרי אדיש, אתה רואה שזה לא נוגע בו, אבל אם תדברי איתו על תיקי 1000 ו-2000 הוא לגמרי אחרת".
"בכל מקום שבו הוא חושב שיש ספק קל שהוא לא חוקי, בעייתי ציבורית זה משהו אחר, כשהוא חושב שהוא מתקרב לרף הפלילי הוא זהיר שבעתיים ויברח משם", הדגיש חפץ. "אני כן חייב לסייג את זה בדבר אחד - אני נכנסתי אליו לחדר ואמרתי לו שיש פה בעיה עם דיני הגבלים עסקיים, בכל הנושא שנקרא לו ז'אנר פרשת 1000 הייתי עד להרבה מקרים שבנימין נתניהו ידע שהם בעייתיים, אני מדבר על הרבה מקרים, שבנימין נתניהו עמד בצד, בנסיון לשדוד את כספי המדינה לצרכים אישיים, זה קרה עשרות פעמים. בעניינים של לא להכניס את היד לכיס, הוא המשיך כשאני בטוח שהוא ידע שהוא במקום בעייתי מבחינה פלילית".
בן צור המשיך לחקור את חפץ בנוגע למגעים שהוא ניהל עם המשטרה סביב הסכם עד המדינה. בתחילת מעצרו ייצג את חפץ עו"ד ירון קוסטליץ, אך מאחר וקוסטליץ אינו מייצג עדי מדינה, לקראת סוף המעצר ביקש חפץ להיפגש עם עו"ד אלי זוהר, בכדי לבחון את האפשרות הזו.
בן צור חקר את חפץ בנוגע לאמירות שלו לחוקר אלי אסייג ב-5 במרץ, לאחר שחרורו ממעצר. אסייג אמר לחפץ שוב ושוב את המילה "אפס" וחפץ הסביר: "הכוונה למשקל ראייתי אפס, מבחינת עד כמה המידע מפליל חשודים בתיק". עם זאת חפץ הבהיר, "לא הייתי לחוץ על העסקה ושקלתי את הכל".
בן צור התייחס בסקפטיות לאמירות של חפץ כי הוא עדיין לא החליט אם להפוך לעד מדינה, והביא ציטוט נוסף של חפץ מהחקירה: "מה אכפת לי, את המחיר של הבוגד אני משלם". אסייג השיב לחפץ כי הוא לא בוגד אלא "אזרח מן המניין, אדם נורמטיבי שעשה טעויות".
חפץ: "מה שאני אומר שאני כעד מדינה הולך לשלם מחיר כבד מנשוא בגלל התיוג כבוגד, אני מודע לחלוטין למחירים שאני הולך לשלם כעד מדינה ולכן אני בדילמה".
בן צור מקריא עוד מהחקירה שחפץ אמר 'לחצות את הרוביקון' ופונה לחפץ: "כלומר החלטת?".
חפץ: "לא, אני אומר שאני מוכן לשלם את המחיר אבל בשום פנים ואופן לא נפל הפור".
בן צור התקשה לקבל כי הביטוי חצה את הרוביקון לא התכוון להחלטה על הסכם עד מדינה.
חפץ: "הפרשנות שאתה נותן שנוחה לך לא היחידה והיא לא שלי, כי אני יודע מה התכוונתי, למילה חציית הרוביקון 10 פרשנויות. אתה יכול להאמין באמונתיך. אתן את זו שהתכוונתי. שאני מוכן לשלם את המחיר, שוקל ברצינות את העובדה, באותו שלב בשום אופן לא נפל הפור".
בן צור הביא ביטוי נוסף של חפץ מהחקירה - "נפלה הגיליוטינה", לא נפל הפור.
חפץ: "אתה חורג מכללי המשחק, אתה נותן לי הערות מתחת לחגורה ואני אמשיך לומר את האמת".
בן צור: "אתה מאיים עליי?".
השופטת רבקה פרידמן פלדמן נזפה בחפץ על ההערות, וחפץ השיב "גברתי אני לא אקבל הערות מתחת לחגורה".
בן צור הקרין בבית המשפט קטע מהחקירה בו החוקר אומר לחפץ: "אתה איש סודם של בני המשפחה ואתה מודע לכל מה שקורה בכוורת ואתה תצטרך לספר את כל הדברים ככל שהם יעלו חשד לפלילים, לא צהוב", וביקש מחפץ להבהיר: "הוא מבקש ממך לספר הכל, לא רק על תיק 4000".
חפץ: "הכל, חד וחלק".
בן צור ביקש לברר את הנקודה המדויקת בה עלה נושא המשא ומתן מול המשטרה. הוא הציג מזכר משטרתי בנוגע לפגישה שנערכה עם עו"ד אלי זוהר, ב-25 לפברואר, בו זוהר עדכן כי הוא נפגש עם חפץ בנוגע לניהול מו"מ ראשוני לקראת הסכם עד מדינה, והוא מבקש לבדוק בשם חפץ "מה המשטרה מעוניינת לבחון מולו". לטענת חפץ, זו היתה פגישתם הראשונה. פרקליטו של נתניהו טען כי לפי חומרי החקירה שמו של אלי זוהר עלה שלושה ימים לפני כן, ב-22 לחודש.
בן צור ביקש לברר משפט מתוך המזכר: "מרשו מרגיש נקי לחלוטין ויכול לספק דברים נוספים שאינם נמצאים בספקטרום של החקירה".
חפץ: "אני לא אמרתי את זה לאלי זוהר. המילה ספקטרום לא אמרתי".
השופט בר עם: "עזוב את הסמנטיקה ספקטרום או לא ספקטרום, השאלה אם אלי זוהר אמר משהו כזה".
חפץ: "אני סיפרתי לאלי זוהר הכל, תיארתי לו את המצב הראייתי שלי וכל דבר שרלוונטי למשא ומתן של עד מדינה, אז זה הגיוני שהוא אמר אותם".
בן-צור: "אלי זוהר לא יודע מה יש לך. האם התעניינת איך מגיעים להסכם?".
חפץ: "בשלב הזה לא, יותר מאוחר כן".
חפץ שוחרר ב-4 במרץ לאחר 15 ימי מעצר בשעות הצהריים, פגש את בני משפחתו בחניון בית המשפט, ואז חזר למשרדי להב 433 למשא ומתן של 12 שעות, שבסיומו נחתם הסכם עד המדינה בשעה שתיים וחצי לפנות בוקר.
חפץ הסביר כי סנגורו, עו"ד אילן סופר, שותף במשרדו של עו"ד אלי זוהר, אמר "שהברזל חם וצריך להכות בו", ולכן צריך למהר לחתום את הסכם עד המדינה. עם זאת, הוא הדגיש כי ההסכם לא היה השיקול בהחלטה שלו על השחרור.
בן צור הציג לו מזכר משטרתי בו כתוב כי "הוחלט לשחרר את חפץ ואת שאול אלוביץ בתנאים בבית המשפט ובמקבל לבשר לחפץ כי הכיוון לחתימה הוא חיובי", כהוכחה לכך שהשחרור ממעצר היה קשור לחתימה על ההסכם.
חפץ התנגד: "עורכי הדין שלי אמרו לי שביום ראשון אני הולך הביתה בתנאים מגבילים".
התובע, עו"ד אמיר טבנקין, הזכיר: "מר אלוביץ שוחרר באותו יום בתנאים מגבילים".
החקירות של חפץ מתועדות, אך בן צור הציג קטע מאותו לילה של חתימת ההסכם, בו יצאו נציגי להב 433, חפץ וסניגורו אילן סופר מחוץ לחדר החקירות, והקטע הזה לא תועד. חפץ טען כי הוא לא זוכר את השיחה וכי לא היתה לא חשיבות. בן צור השמיע הקלטה של מעבדת קול, שקלטה חלקים מהשיחה, בהם תומללו המשפטים הבאים:
דובר א': "עניין של ניסוח שניר לא שקט איתו".
חפץ: "לא יודע, יעלו דברים לפה, ייקח הרבה זמן, יעלו דברים תוך כדי זה. אני רוצה שכל מה שקשור לנתניהו...".
עו"ד ציפי גז: "תראה, אני וחפץ... כל אחד שקשור אם תבוא תגיד לי, הדסה תקשיבי לי אין משהו. זה סגור. זה סגור".
חפץ: "זה סגור בינינו".
החקירה התקדמה לנושא אחר, וחפץ התבקש לתאר את השיקולים שלו לחתימה על הסכם עד המדינה. "ידעתי שההגנה המשפטית תעלה כמה מיליונים, שהלכה לי הפרנסה, הייתי מוטרד מעבירת השיבוש, ועוד שיקול מורלי ממש לא ראייתי, היה בשבילי משמעות גדולה ששלמה פיליבר 'נשבר' והוא עמד בפרץ, ואחרי שהחומה נפרצה זה השפיע עלי במובן הרגשי", אמר.
"בחקירה הזאת לא היה לי שום צ'אנס הוגן", טען. "חשבתי שזה משחק מכור, חשבתי שהסיכוי שלי לחטוף כתב אישום גם בגלל לחץ של התקשורת הוא יותר גבוה. הייתה מוטיבציה מאוד גדולה של הרשויות וגם של חלקים מהתקשורת להגיע לכתב אישום".
לדבריו של חפץ, הוא חשב שלהגדיר סיקור חיובי כשוחד זה "על גבול ההזייה". "אני כבר שנים בתקשורת, אני מודע לקח ותן של התקשורת, וחשבתי שזו אג'נדה", הוסיף.
בן צור ביקש ממנו להרחיב מה הכוונה ליחסים של קח ותן, וחפץ הסביר: "יחסים של סחר סוסים ברמה הכי בהמית שיש, אתה לא תמצא בסדום יותר מידי צדיקים בתקשורת".
בן צור: "פה אנחנו שותפים מלאים. בחקירות לא ניסו להבין איתך איך התקשורת עובדת, נכון?".
חפץ: "החקירות שלי כפי שאני זוכר אותן, ההודעות, הן הלכו לכיוון של תזה מסוימת. יכול להיות שאני במקומם הייתי שואל עוד שאלות".
החקירה עברה לדון במעבר של שר התקשורת דאז גלעד ארדן למשרד הפנים, וכניסתו של נתניהו למשרד בנובמבר 2014.
חפץ: "הוא רצה שישאירו לו את שני התיקים ואחרי שהוא הבין שזה לא יקרה הוא ביקש להישאר לחודשיים כדי שהוא יוכל להשלים את הרפורמה בשוק הסיטונאי. שרה ויאיר לא הסכימו שאף אחד אחר יהיה שר התקשורת חוץ מבנימין נתניהו, ההתנגדות היתה בכאלו דציבלים שלא היתה לו ברירה אלא לקחת את זה על עצמו".
בן צור שאל את חפץ בנוגע למחשבותיו של אלוביץ בנוגע למהלך וחפץ השיב: "אני שמעתי ממנו שהוא מודאג מזה שגלעד ארדן יישאר במשרד. הוא לא אהב את הרפורמה של השוק הסיטונאי".
בן צור שאל את חפץ עד כמה נתניהו התעניין בנושאים הרגולטוריים, וחפץ ענה שנתניהו מתעניין בתקשורת ההמונים, אך לא בענייני הרגולציה - "העניין התקשורתי מאפיל אצלו על הכל. זה חשוב באמת לאיש פוליטי אבל אצלו זה אובססיה".
בן צור: "אחרי שארדן מסיים את תפקיד שר התקשורת, נתניהו נכנס לתפקיד. תאשר לי שאין לזה שום קשר לאלוביץ' אמר כל או אחרת".
חפץ: "שום כלום, זירו זה אני אומר מידיעה, השיקולים שלו הם שיקולים שגם לא בעקיפין לא קשורים לאלוביץ. אני שותף לדיונים על השיקולים האלו. זה בכלל לא אישיו, לא בזק, לא וואלה, לא כלום. התפיסה הייתה ששרי תקשורת אחרים יהפכו לחיות מחמד של כלי התקשורת, ורק לנתניהו היתה את עוצמה לעמוד מול הלחצים - זה שיקול שמעלים בני משפחת נתניהו והוא מסכים עם זה וזו גם העמדה שלו".
חפץ הסביר כי נתניהו לא עסק בענייני רגולציה עד ההחלטה על מערכת הבחירות זמן קצר לאחר מכן
"מהרגע שפורצת מערכת הבחירות הייתי אומר שהוא עוסק רק בנושאי ביטחון ובבחירות. לא מעניין אותו משרד התקשורת ועניינים רגולטוריים. אני מזכיר לך שמהרגע שפורצת מערכת בחירות הוא מוגבל בהשפעה שלו על מהלכים רגולטוריים בגלל ההנחיית יועמ"ש".
בן צור עבר לחקור את חפץ בנוגע לעו"ד איתן צפריר, שמונה למנהל מטה משרד התקשורת מטעמו של נתניהו. צפריר שימש כעוזר של מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט, ולאחר מכן היה עורך דין פרטי. חפץ סיפר כי צפריר "מעריץ את בנימין נתניהו, רועד מהתרגשות כשהוא פוגש אותו". חפץ סיפר כי הוא היה מי שהמליץ על צפריר לנתניהו, ולדבריו צפריר היה מועמד מתאים לתפקיד מנהל מטה משרד התקשורת, מאחר והוא עורך דין, עבד כמזכיר הממשלה ועסק בנושאי רגולציה.
חפץ תיאר את מעמדו במשרד התקשורת: "מהרגע שנכנס לתפקיד אבי ברגר עשה ממנו צחוק. הוא ניטרל אותו. אבי ברגר השתלט על המשרד באופן טוטלי. שמו אדם מאוד מוכשר שבא לעזור לראש הממשלה ועשו ממנו אוויר. אדם שיושב בחדר ולא עושה כלום, הוא פשוט ניטרל אותו".
בן צור: "מאיפה אתה יודע את זה?".
חפץ: "מאיתן צפריר, ניסיתי לעזור בנושא הזה, פניתי לבנימין נתניהו, פניתי לדוד שרן שיתן לו נגישות, אבל זה לא עניין את נתניהו. אבי ברגר השתלט על המשרד באופן מוחלט והפך את איתן צפריר לעציץ.
למעשה גרמתי לו נזק, הוא סגר משרד ואמרתי לו שהוא יהיה כמו שר ואז הוא בא למשרד ואין לו מה לעשות".
בן צור: "האם שמעת משהו על זה, נתניהו שלח את איתן צפריר לברגר כדי לקדם אינטרסים של בזק במשרד התקשורת?"
חפץ: "לא רק שלא שמעתי, אלא שזה במרחב שבין שקר לבין פארודיה והזיה. איתן צפריר היה בוכה על הכתף שלי, של אדם במצוקה. שום סיכוי שהדבר הזה היה".
החקירה עברה לדון באבי ברגר, מנכ"ל משרד התקשורת באותה תקופה ומי שנחשב ל "איש של ארדן".
"בגלל זה הוא יזם את הפגישה איתי כי הוא רצה להפוך לאיש אמון של נתניהו", הסביר חפץ. "זה נכון שכשמתחלף שר מתחלף מנכ"ל, למעט מקרים חריגים".
בן צור: "מי יזם את הפגישה?".
חפץ: "עדן בר טל, הכרנו מתא הסטודנטים משנות ה-80', הכרנו ממש טוב. נפגשתי איתו גם בתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת. כבר בשיחה הוא מליץ יושר כמה שאבי ברגר אדם נפלא, ואני עושה את זה כטובה לעדן, זה לא באמת מעניין אותי".
בן צור: "אתה אמרת שברגר לא מצא חן בעינייך".
חפץ: "הפגישה לא עסקה בעניינים מקצועיים, המטרה שלה היתה להישבע אמונים לנתניהו, הוא הבהיר שהוא יבצע כל מדיניות של בנימין נתניהו, כנראה שתדרכו אותי. אחרי חצי שעה היתה לי אינטואיציה, שאני לא אמליץ עליו לבנימין נתניהו. מבחינתי מילאתי את חובת הנימוסים לעדן בר טל והמשכתי הלאה.
כנראה שכשהוא הבין שהוא לא יעבוד אצל נתניהו הוא החליט לעבוד אצל דה מרקר. הוא הפך להיות מאד לעומתי, זה מה שאני חושב".
בן צור: "זה היה ברור שנתניהו לא ישאיר את ברגר".
חפץ: "ברור. אני הייתי עסוק בלנצח את הבחירות".
בן צור: "אלוביץ דיבר איתך או פונה לברגר?".
חפץ: "יכול להיות שהעברתי לבנימין נתניהו באותה תקופה את הדברים שאומר אלוביץ שברגר 'סוחט' אותו, אבל לא דיווחתי על הפגישה עם ברגר".
בן צור הקריא מחקירתו של חפץ במשטרה, בה הוא העיד כי "מעולם לא דיברתי עם ביבי על הפיטורים של ברגר, לא לפני ולא אחרי, לעולם לא". חפץ הבהיר את הדברים האלו בבית המשפט: "מר אלוביץ לא קרא לי בגלל שאני חבר נפש שלו, הוא קרא לי כדי להעביר מסרים לביבי שאני איתו יום יום, מידי פעם שיקפתי לבנימין נתניהו את הלך הרוח של אלוביץ".
חפץ הבהיר על אירוע שבו הוא כן עסק בפיטורים כי "אני הייתי על השיחה מיד לאחר הפיטורים עם יוחנן לוקר ובנימין נתניהו. אני לא זוכר שבנימין נתניהו אמר לי לפטר את ברגר".
בן צור הקריא מעדותו של חפץ במשטרה: "לא הייתה בקשה קונקרטית של שאול, תגיד לביבי שיפטר כר את אבי ברגר, לא היה דבר כזה, אבל כל הזמן היה שיח מתי זה כבר יקרה". חפץ הבהיר שוב את האמירות האלו בבית המשפט: "אני שיקפתי לבנימין נתניהו את רוח התלונות של אלוביץ, אבל אני לא אמרתי 'תפטר את אבי ברגר' או ששאול אלוביץ ביקש לפטר את אלוביץ, אלא העברתי את רוח התלונות".
בן צור שאל את חפץ האם נתניהו דן איתו על הפיטורים של ברגר, וחפץ ענה "בנימין נתניהו לא אמר לי למה הוא פיטר את ברגר, אבל הוא פיטר אותו כי ברגר הצטייר ההפך מאיש אמון, אדם שעובד בדה מרקר עם אג'נדות, אדם עם כישורים".
בן צור שאל את חפץ לגבי הצעתו של נתניהו למנות את חפץ למנכ"ל משרד התקשורת. הסיבה היחידה היא יחסי אמון ושאני אוכל לעמוד בפרץ של כלי התקשורת שתוקפים אותו, לא משהו מעבר לזה", טען חפץ. "הרצון שלו לגוון את כמות תקשורת ההמונים. הוא לא דיבר איתי על שום דבר שקשור לרגולציה".
הדיון אתמול עסק בלחצים שהופעלו על חפץ להפוך לעד מדינה, ביניהם הדלפת חומרים מתיק חקירה של מצ"ח בנוגע למוות של חברו לניווט של חפץ בקורס קצינים, בשנת 1984. חפץ העריך כי המקור לתחקיר, שפורסם על ידי אילה חסון בחדשות 10 כעשרה ימים לאחר שחרורו ממעצר, היה מסביבת נתניהו, ואילו עו"ד בעז בן-צור האשים את המשטרה. כאשר השופטים שאלו אותו אם יש לו הוכחה להאשמה החמורה, טען בן צור כי הוא "יודע מידיעה אישית". גולן יוכפז, לשעבר מנכ"ל חדשות 10, צייץ בטוויטר כי דבריו של בן צור "הם שקר מוחלט".
בן צור הקריא בבית המשפט קטע מחקירתו במשטרה של חפץ, בו הוא סיפר על נסיבות עזיבתו את העבודה עם משפחת נתניהו על רקע פרשה ביטחונית בשנת 2017, כשהכוונה לפרשת המגנומטרים בהר הבית.
"ב-2017 עזבתי את התפקיד של נתניהו כי חשבתי שהוא לא כשיר לקבל החלטות בטחוניות בכלל הסיטואציה שסבבה אותה", אמר חפץ. "אני חושב את זה גם היום אני עומד על זה שהוא לא כשיר שהבטחון של מדינת ישראל יהיה בידיים שלו בגלל סיטואציה סביבו".
במה נאשם נתניהו
בתיק 1000 (פרשת המתנות) נתניהו נאשם כי קיבל מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר טובות הנאה בשווי של כ-700 אלף שקלים, בעת שכיהן כראש ממשלה. עיקר המתנות היו סיגרים, מארזי שמפניה ותכשיטים.
בנוסף לכך, נטען כי נתניהו פעל לטובת מילצ'ן בשלושה עניינים, שבהם ביקש איש העסקים את התערבותו: הוא פנה לשר החוץ האמריקני ג'ון קרי כדי להאריך את תוקף הוויזה של איש העסקים, הוא פנה לשר האוצר יאיר לפיד כדי להאריך את תוקף הפטור ממס לתושבים חוזרים, והוא פעל לקדם מיזוג של "קשת" ו"רשת" - לכאורה לבקשת מילצ'ן. על פי התביעה, מעשים אלו פגעו בדימוי השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.
תיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) עוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. באותן שיחות השניים דנו לכאורה בהטבת סיקורו של ראש הממשלה בקבוצת ידיעות, בתמורה להטלת מגבלות על המתחרה העיקרי של העיתון - "ישראל היום". התביעה השתכנעה כי מי שהציע את העסקה הוא מוזס, ולכן הוא נאשם בהצעת שוחד. מנגד, היועמ"ש גם השתכנע כי נתניהו לא התכוון להשלים את עסקת השוחד, אולם המשיך את השיחות עם מוזס כדי לשפר את סיקורו בקבוצת ידיעות, ואף קיים פעולות מסוימות לצורך כך. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.
תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה), התיק החמור ביותר מבחינת ראש הממשלה, עוסק בהטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים, שנתניהו העניק לכאורה לאלוביץ'. בתמורה, על פי האישום, פעל אלוביץ' להטות את הסיקור באתר וואלה!, שהיה בשליטתו. בתיק זה נתניהו נאשם בשוחד.