מחר יימלאו 15 שנה ליום הרה הגורל שבו נרצחה בקצרין תאיר ראדה, בתם של שמואל ואילנה ראדה, חודש לפני שהגיעה לגיל 14. בצירוף מקרים יוצא דופן יגיעו מחר לזירת הרצח שלושת השופטים הדנים במשפט החוזר שנערך למי שהורשע ברצח, רומן זדורוב. בשנת 2010, במשפט שזיעזע את המדינה, נגזר מאסר עולם על זדורוב, תושב קצרין שעבד אז בשיפוץ מקלטי בית הספר שבו אירע הרצח. לשופטים אשר קולה, דני צרפתי ותמר נסים-שי מחר יצטרף גם סניגור של זדורוב. ביקורם בבית הספר נופי גולן הוא למעשה דיון משפטי לכל דבר, ומוגדר כדיון בדלתיים סגורות.
בביקור שערכו השופטים במשפט הראשון הם סיירו בכמה מקומות המשרטטים את מסלולה האחרון של ראדה, ובעוד נקודות הקשורות לחקירת הרצח. הביקור החל מתחת לפרגולה שבה שהתה הנרצחת עם חבריה וחברותיה, לפני שנכנסה לבית הספר. השופטים ביקרו אז במקלט שבו עבד זדורוב בריצוף ובחדר המורים. חדר השירותים עצמו, שבו נרצחה ראדה, שופץ ושונה לחלוטין ולכן השופטים ביקרו בחדר שירותים אחר, זהה למקורי.
הפרקליטות ביקשה במהלך המשפט הראשון לבדוק את זווית הראייה מהברזייה שבתוך המבנה לעבר המפלס שמעל, שבו בוצע הרצח. אחת התלמידות העידה שבנקודה זו היא ראתה דמות, שבדיעבד היא קישרה לזדורוב. בנוסף נמדדו אז זמן ההליכה והמרחק משער בית הספר למבנה שבו עבד זדורוב ושבו בוצע הרצח, מכיוון שטענת ההגנה הייתה שבשעה שבה בוצע הרצח, זדורוב אסף ציוד ממעבידו ונכנס לשטח בית הספר.
אל תפספס
המשפט החוזר מתנהל סביב כמה אבני מחלוקת מרכזיות: האותנטיות של הודאתו של זדורוב ברצח ושחזור הרצח, סוגיית עקבות הנעליים שהתגלו על מכנסיה של ראדה, לוחות הזמנים שבהם התנהל והתאמתם לשעת הרצח וכן רמת הידיעה שלו ביחס לפרטים מוכמנים שרק הרוצח יכול להכיר. אולם, הסוגיה העיקרית במשפט החוזר היא עקבת נעל לא מזוהה בזירת הרצח, שעליה נמצאו טיפות דם של הנרצחת.
על פי חוות דעת שהציגה ההגנה, ושנתמכת על ידי ראש המכון לרפואה משפטית ד"ר חן קוגל, טיפות הדם יכלו לזלוג רק קרוב מאוד לזמן הרצח. באותה חוות דעת נאמר כי דם אינו יכול לנזול מגופה שעות רבות אחרי המוות, אלא אם כן יש תזוזה רצינית שלה. ההגנה טוענת, בעקבות זה, שהדם זלג על טביעת נעל שהוטבעה סמוך מאוד לזמן הרצח, ומכאן שמדובר בטביעה של רוצח שלא אותר.
במשפט המקורי ההנחה הייתה שהעקבות הבלתי מזוהות הוטבעו על ידי מחלץ אלמוני שהגיע לזירת הרצח אחרי מציאת הגופה. התביעה תטען כי דם דווקא יכול היה לזלוג מהגופה אחרי שהתגלתה על ידי המחלצים, טענה שתסתור את חוות הדעת של ההגנה. כדי לבסס את הדברים תזמן התביעה השבוע מומחה לרפואה משפטית בעל שם עולמי מארצות הברית - ד"ר פרנסיסקו דיאז, המשמש פתולוג משפטי וחוקר מקרי מוות ראשי בוושינגטון הבירה. דיאז הוא בעל ניסיון רב, ביצע יותר מ-8,500 נתיחות של גופות במהלך הקריירה המקצועית שלו והעיד מאות פעמים בבתי משפט.
סוגיית הסכין המשוננת מיקדה גם היא תשומת לב רבה במהלך פרשת הרצח; בעוד התביעה טענה וטוענת כי זדורוב רצח את תאיר ראדה בעזרת סכין החיתוך ששימשה אותו בעבודתו, הרי שההגנה טוענת כי מדובר היה בסכין משוננת.
סוגיה זו אף הביאה בשנת 2013 את בית המשפט העליון להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי בנצרת כדי שידון בכך. הטענה לרצח באמצעות סכין משוננת עלתה לראשונה אחרי הרשעתו של זדורוב, על ידי הפתולוגית ד"ר מאיה פורמן-רזניק. יש לציין כי טענה זו לא עלתה במשפט הראשון על ידי עד ההגנה, הפתולוג ד"ר חן קוגל, שמאז כבר מונה לעמוד בראש המכון לרפואה משפטית. בית המשפט המחוזי בנצרת העדיף אז את חוות הדעת של הפתולוג ד"ר קונסטנטין זייצב על פני חוות דעתה של פורמן-רזניק והותיר את ההרשעה על כנה.
לאחר מכן, חוות דעתה של פורמן-רזניק הייתה אחת הסיבות להחלטתו של שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר לזכות את זדורוב מחמת הספק, בדיון בערעורו. דנציגר היה בעמדת מיעוט מול השופטים יצחק עמית וצבי זילברטל.
ד"ר דיאז היה שותף לכתיבת ספר מקצועי, ביחד עם הפרופסור וורנר שפיץ, בתחום פתולוגיה וחקירת מקרי מוות. שפיץ עצמו, גם הוא אמריקני ומומחה בעל שם עולמי בפתולוגיה, נמצא גם כן ברשימת עדי התביעה. בחוות דעתם על כך שהרצח נעשה באמצעות סכין משוננת, הפנו פורמן-רזניק וקוגל למראי מקום בספריו של שפיץ. שפיץ, מן הסתם, יסתור את חוות דעתם, כמו גם דיאז.
עוד מגמה מעניינת שנראית במהלך המשפט נוגעת לשלושת כתמי הדם שההגנה טוענת להיותם טביעות נעליים המסמנות מסלול יציאה מהתא. בדברי הפתיחה של התביעה נאמר כי "הסימנים אינם בעלי איכות זהה, ולא נקבע על ידי אף מומחה ממצא חד משמעי כי מדובר בטביעות נעליים, בוודאי שלא כאלו שנוצרו על ידי אותו זוג נעליים, וממילא אין הן מסמנות מסלול יציאה".
הסניגור, עו"ד הלוי, טוען כי מדובר בשינוי משמעותי בעמדת התביעה שבעבר הסכימה כי מדובר בעקבות נעליים ודרש מבית המשפט כי ימנע מהתביעה שלא להגדיר את אותם סימנים כטביעות נעליים.