מגילת בנט: מממשלת שינוי לממשלת חיקוי

הטיסה של משפחת ראש הממשלה לחופשה רגע אחרי שדרש מהאזרחים שלא לעשות כן היא מופת של חוסר דוגמה אישית בקרב נבחרי ציבור בישראל. אבל אולי לא היה צריך לצפות ליותר מממשלה שהחוק הראשון שאימצה היה החוק הנורווגי

04/12/2021
בווידאו: שקד מגיבה לטיסת גילת בנט וילדיה לחו"ל למרות בקשת רה"מ להימנע מטיסות (צילום: סטילס: ראובן קסטרו)

יש פעמים שדוגמה אישית היא חזות הכל: בקורסי הפיקוד של צה"ל, אפילו הזוטרים ביותר, כמו קורס מ"כים, הכלל הראשון הוא שהמ"כ מוכרח להיות החייל הכי טוב בכיתה עליה הוא מפקד. הופעתו צריכה להיות ללא רבב, כושרו הגופני חייב להיות מעולה, החיילוּת שלו צריכה להיות למופת: הוא לא ידרוש נאה מחייליו לפני שנאה יקיים.

נפתלי בנט היה חייל ומפקד בצבא ההגנה לישראל, אפילו באחת היחידות המובחרות ביותר שלו. חזקה עליו על כן שהוא מבין שהדוגמה האישית היא ערך עליון: לעולם אל תדרוש מחייליך את שלא תוכל לקיים בעצמך.

עוד בוואלה!

ראש ממשלה הוא לא הצגה של איש אחד. גילת בנט לא הפנימה את זה

לכתבה המלאה
לא מסוגל לדרוש אחריות אישית. משפחת בנט(צילום: מערכת וואלה!, אריאל זנדברג.)

אומיקרון או קומיקרון?

כאשר נתקפו מקבלי ההחלטות בישראל בתבהלה מפני הווריאנט המכונה "אומיקרון", נראתה בקשתו של ראש הממשלה מאזרחי ישראל שלא לצאת לחו"ל הגיונית נוכח זן חדש שטרם "עלה" ארצה. גם מי שלא רואה בראש הממשלה סמכות בריאותית, תיירותית או סמכות בכלל, לא יכול להימנע מהמחשבה שאם בנט קורא לאזרחים שלא לצאת לחו"ל, חזקה עליו שהוא מתכנן מגבלות חדשות. הנה למשל עבדכם הנאמן, שיצא לחו"ל ללא מגבלות מיוחדות, שב ארצה לתקנה שמחייבת שלושה ימי בידוד (למחוסנים בחיסון שלישי, בכפוף לשתי בדיקות PCR שליליות בהפרש של 48 שעות זו מזו).

למזלי הרב, חופפים שלושת ימי הבידוד שלי את סוף השבוע - ולמזלי הרב עוד יותר - את עיקר עבודתי אני יכול לבצע גם מהבית. מה היה קורה לו הייתי עובד במקצוע שמחייב נוכחות במקום העבודה ובימי חול? סביר להניח שהייתי ניזוק. גם אם המעסיק אינו רשאי לפגוע בי בשל חובת הבידוד, הרי שלכל הפחות הייתי מתקבל על ידו באופן צונן, לאמור, "לא די שהיית בחופשה, עכשיו אתה תוקע לי לפחות עוד חצי שבוע בלעדיך". פייר? צודק!

אצל נתניהו מקרה דומה היה פותח מהדורות. ראש האופוזיציה(צילום: מערכת וואלה!, -)

הזוטרים משלמים את המחיר

ההנחה היא שכאשר ראש הממשלה מדבר, הרי שהוא עושה זאת מתוך ידיעה שהתקנות עלולות להיות מוחמרות עוד - כך שמי שיוצא לחו"ל עושה זאת תחת אזהרה. אם המדינה אליה הוא טס תהפוך לאדומה, אם תגדל מכסת ימי הבידוד הנדרשים ועוד. אז אולי מוטב להימנע מטיסה?

ראש הממשלה נאם, האזרחים הפנימו - וביטולי חופשות רבים נרשמו במשרדי הנסיעות. בתרגום לשפת המעשה - יש עובדים זוטרים ששבו רק לאחרונה לעבודתם באחד הענפים שנפגעו קשה ביותר ממגבלות הקורונה שיפוטרו בגין אמירה שכזאת, לאחר שהעסק שחשב שהוא יכול להשיבם לעבודה עקב שיפור מסוים במצב הענף, שוב נקלע לקשיים ונאלץ לחסוך.

לא חלפו אלא ימים מספר מהודעת ראש הממשלה, וכבר נודע כי אשתו וילדיו טסו לחופשה משפחתית בחו"ל. עליי להודות שמכל פעולות הממשלה המכהנת, דווקא המקרה הזה עורר את חמתי, בעיקר כי יש כאן רק שתי אפשרויות - או שראש הממשלה אינו מודע לצמד המילים "אחריות אישית" או שהוא מודע להן, אבל לא ממש מסוגל לדרוש אחריות שכזאת אפילו ממשפחתו הקרובה.

כל מי שחשד בה על שהפרה את תקנות הקורונה - חייב לזעוק גם עתה. גמליאל(צילום: יואב איתיאל)

דמיינו שקוראים לה שרה

בחזרה בזמן למרץ 2020. ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, מכריז על סגר. לאחר כשבועיים, בנאום נרגש לקראת חג הפסח, הוא מסביר עד כמה חשובה השמירה על ההנחיות. בינתיים, בדלת האחורית, תוך כדי ניצול פרצה בתקנות, מוחרג מהן בנו אבנר "שעבר לשהות במתחם בית ראש הממשלה לפני הטלת הסגר", כפי שטענו אז בבלפור. הציבור והתקשורת סערו: איך יתכן שראש ממשלה שזה עתה הטיף לנו האזרחים להימנע מכל מגע עם משפחתנו, מנצל את הפריבילגיה שלו כדי לארח את בנו לסדר פסח?

שוו בנפשכם מה היה קורה לו נתניהו היה "ממליץ" לאזרחי ישראל להימנע מטיסה לחו"ל - ורגע אחר כך היה מתברר כי שרה ויאיר המריאו לחופשה? עכשיו תארו לכם אם תוך כדי שהייתם בחו"ל, היה מקיים נתניהו דיונים על ביטול חובת הבידוד לשבים ארצה (בדיוק כפי שקורה עתה עם בנט). הרי האייטם הזה היה פותח מהדורות חדשות.

כל מי שסלד אז ממעשה נתניהו, כל מי שנזף בנשיא דאז, רובי ריבלין (שלפחות התנצל, למרות נסיבות מקלות) על שאירח את ביתו לסדר, כל מי שזעם על שר הבריאות יולי אדלשטיין, שחגג יום הולדת לרעייתו, כמה שעות לפני כניסת מגבלות על התקהלות לתוקף, כל מי שצקצק בלשונו עת השרה לאיכות הסביבה גילה גמליאל ביקרה בטבריה בחגים (לפחות היא לא הפרה את התקנה, כפי שנקבע בעקבות בירור שערכה המשטרה) - חייב לזעוק גם עתה. על כל אלה כעסנו בדין, מפני שנבחרי ציבור אמורים לשמש דוגמה ציבורית. ולראייה: במדינות מתוקנות בהן נתפסו שרים נוהגים בניגוד לתקנות הקורונה, הם נאלצו להתפטר. כך לפחות סיפרה לנו התקשורת, זאת שהחרישה מול הפדיחה של משפחת בנט.

מצעד האיוולת של הממשלה מתארך ומאיים לעקוף את זה של קודמתה. לפיד(צילום: פלאש 90, אולבייה פיטוסי)

אפילו לא מראית עין

בישראל, כך נדמה, פסה הדוגמא האישית מהמערכת הציבורית: נבחרי ציבור הפכו לפריבילגים שלא חושבים אפילו לשלם לה מס שפתיים: משפחת ראש הממשלה מתעופפת לחופשה בחו"ל בניגוד מפורש לבקשתו מאזרחי ישראל, יאיר לפיד מבקש למנות את גיסתו לדירקטוריון קק"ל (בהתנדבות, כמובן), עמיר פרץ משובץ בסידור הפרישה לגמלאי הכנסת כיו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית (למען הסר ספק: אני בדעה שמי שהיה שר ביטחון יכול בהחלט להיות יו"ר של חברה ממשלתית בתחום, אבל לא כאשר המינוי הוא בניגוד לתקנות שיזם ראש הממשלה החליפי בעצמו - הן יאיר לפיד הוא זה שהקים בשעתו את נבחרת הדירקטורים, שרק חבריה יכולים להתמנות לתפקיד שכזה).

נורווגיה? קומבינה!

ואולי לא פלא שכך הוא. מממשלה שחלק מהקרדיט שצברו חבריה כאופוזיציונרים התבסס על ניגוח הממשלה הקודמת, המנופחת - אך החלה את כהונתה בחיקוי קודמתה ובאימוץ החוק הנורווגי המשוקץ - קשה לצפות ליותר מכך.

בעיקר כי בנט לא לבד. אני זוכר איך יאיר לפיד בתפקידו כיו"ר האופוזיציה שיתף ציוץ שלי לאחר הרכבת ממשלת האחדות בין הבלוק של נתניהו לגוש של גנץ בכחול-לבן: "מצעד האיוולת של הממשלה הנוכחית מתארך ומאיים לעקוף אפילו את זה של קודמתה". משפט שאפשר להחיל בקלות על הממשלה שהוא הקים ושבה הוא מכהן כשר חוץ וראש ממשלה חליפי.

הנה כי כן, פסה בושה מן הארץ: אריק שרון המנוח טבע בשעתו את המשפט (פרפרזה על המילים של יענקל'ה רוטבליט לשיר "לקחת את ידי בידך") על "דברים שרואים מכאן", כדי להצדיק התגמשות בנושא המדיני, מה שהוא עוד איכשהו מובן. יורשיו, יבדלו לחיים ארוכים, כבר הפכו אותו לחזות הכל: לשלטון בחרתנו ולכן הכל מותר לנו.

התגמשויותיו בנושאים המדיניים מובנים לעומת אלה של הממשלה הנוכחית. שרון(צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, עמוס בן גרשום)

פחות מושחת או פחות מתוחכם?

ועוד משהו שהוא כבר בגדר ספקולציה, אבל אשמח אם תישארו עמי לעוד רגע קט, כי אני לא יכול להתאפק: לו היה קורה כדבר הזה במשפחת נתניהו, חזקה עליו שהיה מוצא איזו תחבולה. למשל (ואדגיש, מדובר בתסריט דמיוני) - אולי מבקש מבני משפחתו שיסורו לרגע לאיזו מרפאה מקומית, מה שיהפוך את הטיסה מנסיעה לחופשה לנסיעה לצורך "התייעצות רפואית", שלא לומר "טיפול" - ואותו לקדוש מעונה, ממפר המלצות, לקורבן של התקשורת.

אז מצד אחד, אפשר לזקוף לזכות בנט שהוא לא מסתתר מאחורי תירוצים שכאלה. מצד שני מתגנב החשש אל הלב שהוא לא עושה כן כי הוא פחות מושחת (לכאורה כמובן), אלא רק כי הוא קצת פחות מתוחכם מקודמו - זה שאת חוליי שלטונו הממושך הצהיר שהוא בא לרפא.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully