דלתות נפתחות, בלמים שחוקים וירידה מהפסים: החברה הסינית שמתחרה על מכרז הרכבת הקלה

אחת המתמודדות במכרז לביצוע פרויקט התחבורה השאפתני ביותר בישראל בשנים הקרובות - הרכבת הקלה בגוש דן - היא חברה סינית בשם CRCC. אולם החברה סוחבת אחריה שורה של חשדות ברחבי העולם לשוחד, זיוף, תקלות מסכנות חיים ואי-עמידה בלוחות זמנים. ל-CRCC כך עולה, יש היסטוריה ארוכה של הגשת הצעות למכרזים בתפיסה של "ניצחון בכל מחיר" כחלק ממדיניות של ממשלת סין, בעלת המניות הראשית בחברה, להרחבת השפעתה בשווקים השונים בעולם ככלל ולהשתלטות על שוק הרכבות העולמי בפרט.

אז מה עומד מאחורי ההצעה הזולה שהגישה החברה השנויה במחלוקת במכרז הרכבת הקלה בגוש דן, בפער של כמיליארד שקל פחות מאלו של המתחרים? ומה צפוי להיות המחיר שישלם הציבור הישראלי בעקבות "הנחה" זו?

תוצאות המכרז להפעלת הקו הירוק והסגול של הרכבת הקלה היו צפויות להתפרסם בימים הקרובים, וקיים חשש שהציבור בישראל עלול לשלם במחיר של חיי אדם, בזמן ובכסף, בתמורה להנחה זו.

CRCC מופיעה ב"רשימה השחורה" של הממשל האמריקני, כלומר, חברות שהמדינה מגדירה כבעייתיות ומטילה סנקציות על התקשרות עימן. גם הבנק העולמי הטיל עליה סנקציות ב-2019 בעקבות פעילות שהוגדרה כהונאה. ל-CRCC כך עולה, יש היסטוריה ארוכה של הגשת הצעות למכרזים בתפיסה של "ניצחון בכל מחיר", מה שמכונה בעגה המקצועית dumping (הגשת הצעה נמוכה משמעותית כדרך להבטיח זכייה) זאת כחלק ממדיניות של ממשלת סין, בעלת המניות הראשית בחברה, להרחבת השפעתה בשווקים השונים בעולם ככלל ולהשתלטות על שוק הרכבות העולמי בפרט. מדובר בנדבך נוסף לתפיסת ההתרחבות הסינית המבקשת לייצר רצף אסטרטגי של שליטה בנמלי ים וערוצי תחבורה מהמזרח לאירופה. בין השאר על ידי התמודדות וזכיה במכרזי הקמה ותפעול של נמלי ים, בדומה לנמל החדש בחיפה. במסגרת מדיניות זו, עולה החשד שחברת CRCC ניגשת למכרזים ברחבי העולם במחירי הפסד, רק כדי לדרוס את המתחרים ולנצח.

ביוני השנה, פרסם הממשל האמריקני צו הרחבה לצו של ממשל טראמפ (רשימה שחורה של חברות סיניות המאיימות על הביטחון הלאומי של ארה"ב - רשימה שפורסמה במהלך שנת 2018), ובו כלל את CRCC ברשימת חברות שארצות הברית אוסרת על אזרחים אמריקנים להשקיע בהן בשל הקשרים שלהן לצבא הסיני, מעורבותן בפיתוח התעשייה הצבאית וקידום היכולות המודיעיניות של סין.

פרויקט הרכבת הקלה הוא מהגדולים והשאפתניים שהיו בישראל מאז ומעולם. יש לו השפעה מכרעת על חייהם של מיליוני ישראלים במהלך העבודות וכמובן על איכות חייהם לאחר השלמתו. לתוצאות המכרז ולזהות הזוכים בו ישנן השלכות הרות גורל לעשרות שנים קדימה. משכך, עולה הצורך וההכרח הציבורי לברר כיצד מתנהלת החברה - שלוקחת חלק גדול בהקמתו - בפרויקטים בינלאומיים אחרים, החל ממקרי הונאה והפרות אמונים לכאורה, דרך תקלות ופגמים מסכני חיים ואפילו עד לפגיעה אפשרית בביטחון המדינה, כפי שאלו באים לידי ביטוי בפרסומים בתקשורת הזרה.

הרכבת הקלה בגוש דן מיועדת להיות אמצעי התחבורה הציבורית המרכזי של גוש דן כולו, המרכז והלב הפועם של מדינת ישראל. זהו אחד הפרויקטים המורכבים, היקרים והמשמעותיים בתולדות המדינה ועלותו הכוללת מוערכת ב-40 מיליארד שקלים ומעלה. פרויקט הרכבת יכלול שלושה קווים, שיחברו בין ערי המרכז וצפוי לשרת כ-180 מיליון נוסעים בשנה. ניהול התהליך הופקד בידי חברת נת"ע, שעורכת את המכרזים השונים לתכנון וביצוע העבודות בשלושת הקווים. למכרזים אלו ולחברות שיזכו בהם, יהיו השפעות עומק על חיי הישראלים שנים קדימה: ברמה הכלכלית, התחבורתית והפוליטית.

הקו האדום מצוי בשלבי בנייה מתקדמים והוא צפוי להסתיים בסוף 2022. לקווים הירוק והסגול מכרז אחוד, שנסגר להצעות בספטמבר 2020. הוא יכלול (בשני הקווים ביחד) 68 ק"מ קו שיעברו בשמונה ערים (חולון, ראשון לציון , תל אביב, גבעתיים, רמת גן, הרצליה, קריית אונו ויהוד) ו-105 תחנות, תוך מתן שירות לכ-110 מיליון נוסעים בשנה. העלות המוערכת במכרז היא כ-15 מיליארד שקל. תוצאות המכרז אמורות להתפרסם בקרוב.

רשימת הקבוצות שניגשו למכרז כוללת את CAF הספרדית בשיתוף שפיר; CRCC הסינית עם שיכון ובינוי ואגד; אלסטום בשיתוף אלקטרה ודן; CREC הסינית בשיתוף בומברדייה הקנדית, אקסלנס, קרן נוי והפניקס, והקבוצה החמישית היא צ'יינה הארבור, בשיתוף מנרב, אלייד וכלל.

אולם ההצעה שהגישה CRCC עם שיכון ובינוי ואגד, התגלתה כנמוכה משמעותית מההצעות של הגופים האחרים, מה שהביא את נת"ע כבר באוגוסט לפתוח בבדיקה על אודות פשר ההצעה הנמוכה. בדיקה שהפכה לשימוע שנערך השבוע לנציגי החברה. ההערכות בקרב גורמים המעורים הן שהשימוע יסתיים בבית המשפט בכל מקרה - אם תתקבל ההצעה, יפנו המציעות האחרות לבית המשפט בבקשה ל"הרמת מסך" ובירור הפרטים וכן צו מניעה לפרסום הזוכה, אם תיפסל ההצעה תפנה השותפות ותבקש הוצאת צו מניעה.

המשמעות המעשית היא שהוצאת צו מניעה ו/או התדיינות משפטית בת חודשים ארוכים תעכב עוד יותר את התהליך שממילא אמור לארוך כשנה של התארגנות פיננסית. עיכוב שיתווסף לבעיות הרבות מהן סובל הפרויקט כבר עכשיו, בהן פינוי כפר שלם בתל אביב.

החששות מאחורי זכייה של חברה שהצעתה נמוכה מדי, היא שבהמשך תתקשה המציעה לעמוד במטלות ובהיקפי הביצוע וכן במידת הערבות הבנקאית שתינתן לחברה הזוכה. במקרה של השותפות הזו על ידי בנק לאומי. ולחששות האלו יש יסוד, בין אם בסיבוב הראשון של עבודות ההכנה לרכבת הקלה טרום ההלאמה שלה, כשהצעתו הכספית של איש העסקים לב לבייב נדחתה על ידי הגורמים המממנים וגם עם החברה הנוכחית CRGT הסינית גם היא, המבצעת את הקו האדום היו בעבר קשיים שהתגלו במהלך הביצוע, כשתוך כדי הביצוע עלו דרישות להגדלת התקציב.

מול חברת CRCC עומדות חשדות למעשי שחיתות לכאורה בפרויקטים גדולים ברחבי העולם. כך למשל, ב-2014 החברה ניגשה בראשות קונצרן בבעלותה למכרז לבניית רכבת מהירה במקסיקו. מקסיקו הקציבה למכרז שישה חודשים ובסופם CRCC זכתה. חשוב לציין כי לא היו ל-CRCC כל מתחרות בסוף המכרז. 16 חברות, בהן בומברדייה, מיצובישי וסימנס התעניינו במכרז אבל ביקשו להאריך אותו כדי שיוכלו להגיש הצעות, הבקשה סורבה על ידי הממשלה, דבר שסייע לזכייה של CRCC.

לאחר הניצחון במכרז התגלו כמה עובדות בעייתיות: ראשית, אשתו של נשיא מקסיקו רכשה מחברה בת מקסיקנית של CRCC בשם GRUPO HIGA אחוזה ששוויה הריאלי היה כשבעה מיליון דולר במחיר מוזר של מיליון דולר בלבד. בשום שלב לא ניתנו הסברים רשמיים כיצד נוצר המצב בו אשת הנשיא רוכשת דירה ישירות מגוף בעל אינטרס במכרז ממשלתי. ניגוד עניינים זה יצר סערה תקשורתית משמעותית והוביל לביטול המכרז ולפתיחתו של מכרז חדש.

בכיר בחברה אירופית שהתעניינה במכרז המקורי אמר, כי מקור המימון של החברה הוא מה שהפך את המכרז המקורי לבלתי תחרותי, דפוס פעולה שחוזר על עצמו: הממשלה הסינית נתנה הבטחה למימון 85% מהעלות של הפרויקט באמצעות ה-EXIM BANK. לפי אותו בכיר אירופי, המימון הסיני הוא שאפשר ל-CRCC להציע הצעה אטרקטיבית במיוחד שכללה לא רק את הרכבות עצמן, אלא גם את המסילות, התחנות ותשתיות אחרות. לדבריו, לחברה שלו לא היה צל של סיכוי להציע מימון שכזה ולכן לא יכלה להתחרות. נכון לעכשיו, הפרויקט תקוע לחלוטין ואין צפי לתחילת העבודה, למרות שהרכבת הייתה אמורה להתחיל לפעול כבר ביוני 2021.

דוגמה נוספת לחשד לשחיתות לכאורה התרחשה בשנת 2016 באוסטרליה, אז זכתה החברה במכרז מדינתי להקמת צי רכבות במלבורן בעלות של 2.3 מיליארד דולרים. על פי דיווחים מקומיים, הפרויקט, שהתעכב בכ-18 חודשים, קודם תוך חשד להפרות אמונים - הפקיד הבכיר שמונה לקדם את הפרויקט מטעם הממשל המקומי במלבורן,. הוא עובד לשעבר בתאגיד הקשור לחברה (Downer), וכשמונה חודשים לאחר אישור הפרויקט הועסק מחדש על ידי התאגיד.

התקשורת בבנגלדש דיווחה ב-2020, כי שתי חברות בנות של CRCC - CRCC Harbour ו-CCECC, הקימו מיזם משותף, שבמסגרתו הן התמודדו על מכרז להארכת מסלול המראה ונחיתה בשדה התעופה במדינה ואף זכו בו. במקרה הזה התגלה כי החברות הגישו מסמכים שהמידע הכלול בהם (יכולות ביצוע, עלויות ועמידה בזמנים) היה מטעה ואישורי הניסיון זויפו. בעקבות הגילוי המכרז נפתח מחדש. זו לא הפעם הראשונה שהחברה זוכה במכרז בבנגלדש, ולאחר מכן המכרז נפתח מחדש עקב חשד לזיופים: ב-2011 CRCC הגישה הצעה למכרז לבניית גשר בבנגלדש. היא נאלצה לבטל את הצעת המחיר שלה בפרויקט שעלותו הייתה 2.9 מיליארד דולר. הסיבה הייתה, כמו במקרים אחרים, חוסר התאמות משמעותיות ואי-סדרים במידע אותו החברה הציגה כחלק מהצעת המחיר שלה. גם לאחר בחינה מחודשת של המסמכים וקבלת מסמכים חדשים, החברה פשוט לא הצליחה לבטל את החשש של ועדת המכרזים מכך שיהיו אי-סדרים וחוסר יכולת לאמת את הטענות של החברה.

ב-2019 הפעיל הבנק העולמי סנקציות נגד החברה וחברות בנות שלה, בעקבות פעילות שהוגדרה הונאה. כל זאת עקב החלטת הוועדה האחראית, שהגיעה לכדי מסקנה כי CRCC נקטה בפעילות הונאה בגאורגיה באמצעות חברות בנות שלה. על פי הפרסום, החברות הציגו מידע בשלב הבידינג (הצעות מכרז) של המכרז, שכלל רושם מוטעה ביחס לכוח האדם ולציוד של China Railway 23 ולגבי הניסיון של ישויות אחרות תחת CRCC בביצוע עבודות מהסוג הנדרש. אם לא די בכך, בדרום אפריקה פורסם במהלך השנה כי בית המשפט במדינה הקפיא 4.2 מיליארד ראנד (297 מיליון דולר) המקושרים לחברת CRRC. עסקאות החברה הסינית עם קבוצת הלוגיסטיקה בבעלות המדינה, טרנסנט, נחקרו בחשד כי החברה שיחדה פקידי ציבור. מהיחידה לחקירות מיוחדות בדרום אפריקה נמסר כי החשד הוא שהכספים הם "הכנסות מפעילות בלתי חוקית בין השנים 2011-2014".

על פי עדות שניתנה בדיון בסנאט האמריקני, ישנן עדויות רבות לכך שהמפלגה הקומוניסטית הסינית עושה שימוש בחברות כמו CRRC ו-CRCC כדי להשיג את יעדיה כחלק מ-Made In China 2025. כחלק מתוכנית זאת, הממשל הסיני הגדיר את תעשיית הרכבות העולמית כיעד להשתלטות, וכדי להבטיח זאת, הממשלה הסינית מספקת לחברות האמורות סובסידיות ומימון בתנאים מיוחדים על מנת לאפשר להן להגיש הצעות שוברות שוק לכל מכרז אליו הן ניגשות. לחברות האלו אין ברירה אלא לפעול על פי מדיניות זו, שכן בנהלי החברה כתוב במפורש שעל החברה לקבל הנחיות מהממשל הסיני בכל הנוגע לפעילות שלה.

כפועל יוצא מהמדיניות הסינית, ל-CRRC יש יעד של השתלטות על שוק הקרונות העולמי, כפי שניתן לראות בציוץ של החברה שמציין זאת מפורשות. מאז 2014, זכתה החברה בארבעה מכרזים שונים בארצות הברית - בבוסטון, בפילדלפיה, בשיקאגו ובלוס אנג'לס. בכל אחד ואחד מהמקרים, הם ניצלו את המימון הממשלתי בכדי להציע הצעות הנמוכות ב-20% משל המתחרים הנוספים במכרז.

ב-2019 פורסם בתקשורת האמריקנית, שחברת CRRC הגישה הצעה למכרז עבור אספקת 284 קרונות רכבת עבור שני קווים בבוסטון. החברה הגישה הצעה בסך 566 מיליון דולר, הצעה נמוכה משמעותית מזו של החברות המתחרות, כשהמתחרה הקרובה ביותר הייתה יונדאי הקוריאנית שהגישה הצעה של 720 מיליון - הפרש של כ-154 מיליון דולר. שתי חברות נוספות שהתמודדו היו קוואסאקי היפנית עם הצעה של 905 מיליון, ובומברדייה עם 1.08 מיליארד, כלומר הפרש של כ-340 מיליון ו-450 מיליון דולר מהמתחרות היקרות יותר. זוהי מדיניות תמחור נמוך מכוונת, שלא מאפשרת תחרות הוגנת.

חשוב לציין בהקשרים אלו, שהחברות שהתחרו מול ההצעות הסיניות, יונדאי, מיצובישי וקוואסאקי מוכרות בישראל בעיקר כיצרניות של כלי רכב, אולם זו רק זרוע פעילות אחת משמעותית (במקרה של יונדאי) או משניות (במקרה של מיצובישי וקוואסאקי) בתוך קונצרן תעשייתי עצום מימדים.

למחיר הזול בטווח הקצר יש מחיר גבוה בטווח הארוך - בקרונות שנרכשו מ-CRRC התגלו מגוון תקלות הקשורות לאיכות ובטיחות. בספטמבר 2019 דלתות בכמה קרונות נפתחו באמצע נסיעה והסתבר כי חלקים בדלת לא עמדו בעומס הדרוש, מה שהוביל לכך, שלא רק הדלתות בקרונות הספציפיים היו צריכים להיות מוחלפות, אלא בכל אחד ואחד מהקרונות הפעילים. בנוסף, חודשיים לאחר מכן רכבת בת שישה קרונות מתוצרת CRRC ירדה מהפסים בזמן נסיעה. במזל לא היו נוסעים ברכבת בזמן התאונה, אך נגרם נזק חמור למסילה בסך 102 מיליון דולר.

חודש לאחר מכן, הקרונות הוצאו מפעילות עקב רעשים חריגים שהגיעו מתחתית הקרונות. מקור הרעש התגלה ברפידות בולמות החיכוך שהתבלו תוך זמן קצר מהמצופה והיה צורך להחליף אותן מתוך דאגה שהשארתן תגרום לתאונה או לנזק. במרץ 2020 - רק כמה חודשים לאחר מכן - הסתבר כי יש תקלה נוספת, הפעם בסרנים שהם חלק מהחוגון, החלק שמאפשר לרכבות לבצע פניות.

החברה זכתה במכרז נוסף בארצות הברית, הפעם בשיקאגו ב-2016. המכרז נערך בשני סבבים: הראשון בוטל עקב מיעוט משתתפים (רק שתי חברות ניגשו). גם בסבב השני היו רק שני משתתפים, האחד הוא CRCC, והשני הוא חברת בומברדייה, שהגישה מועמדות גם בסבב הראשון. החברה הסינית פרסמה מסמך שמטרתו להראות כיצד ההצעה שלהם הייתה תחרותית והוגנת. עם זאת, יש במסמך הזה בכדי להטעות, שכן הוא מציג כנקודת השוואה את העלות פר קרון במקום את העלות הכוללת. כשהמכרז מוצג כך, ההפרש נראה פחות משמעותי, 1.55 מיליון דולר לקרון מטעם CRCC לעומת 1.82 מטעם בומברדייה. אך הפרש זה, כשסוכמים את כלל הקרונות במכרז, מעל 800 קרונות, מגיע להפרש של 226 מיליון דולר, הפרש משמעותי כמובן. לפי גורמים בRail Safety Alliance, המחיר הזה נובע מתמיכה ממשלתית סינית שמסבסדת את הפעילות של CRCC, שלמעשה לא נאלצת לשחק לפי כללי השוק.

אוסטרליה מקיימת מדיניות של סחר חופשי ומטבע מקומי חלש, עובדות שאפשרו ל-CRCC להיכנס לשוק הרכבות האוסטרלי בתנאים מועדפים במיוחד ולהשתלט עליו כליל, בעזרת הגיבוי והמימון מהממשל הסיני. כפי שפורסם ב-CNBC ב-2017, בתוך עשר שנים פסקו מלייצר או נסגרו כליל כל המתחרים המקומיים, עד למצב שהחברה הסינית שולטת בכל השוק ללא תחרות. זהו גם הסיכון לשוק האמריקני.

אפשר ללמוד מהעדויות האלה כי לכניסה של חברות מסוג זה לשוק המקומי, יש השפעה הרסנית לתחרות המקומית עד להשתלטות חיצונית מוחלטת. אפשר להניח כי דבר דומה יקרה בישראל, אם יתאפשר לחברות אלו להיכנס לפעילות בארץ, במיוחד אם החברות הסיניות ירכשו ויפעלו בעזרת חברה מקומית, שכן נראה שדפוס הפעולה המוביל לכיבוש השוק המקומי מתחיל בכניסה לשוק ובהמשך מתן הצעות מחיר נמוכות במיוחד המונעות תחרות.

ניתן לומר כי הניסיון האוסטרלי והעדויות השונות מארצות הברית, מראים על כוונה ברורה להשתלטות על שווקים זרים באמצעות Dumping. במקרה זה, מתן הצעות מחיר במחירים נמוכים עד כדי לא-תחרותיים, שחברות אחרות אינן יכולות להשתוות אליהן.

CRCC הודתה, שללא סיוע ממשלתי, לא תהיה לה היכולת להתחרות, לאחר שב-2014 החברה קיבלה סיוע ממשלתי בסך 194 מיליון דולר, ו-269 מיליון דולר בשנה לאחר מכן. אין סיבה להעריך שהמימון הממשלתי הזה יפסק או יקטן, להפך, סביר להניח כי הוא יגדל.

מבחינת השותפות הישראלית-סינית הכוללת את CRCC, שיכון ובינוי ואגד, ההגעה לשימוע נעשתה בביטחון מלא בקבלת חוות הדעת שהיא התבקשה להציג ובהגעה שלהם חזקים ומבוססים להליך. כך לפחות אומרים לנו גורמים המעורבים במהלכי השותפות. אולם החלטת הגורמים בנת"ע היא ממש לא סוף פסוק. "נת"ע תצטרך להסביר איך שיכון ובינוי, חברת התשתיות הגדולה בארץ, עם חברת הרכבות הגדולה בעולם ובליווי בנק לאומי וחוות דעת של מומחים עולמיים לא זוכה במכרז", אומרים לוואלה! גורמים בשיכון ובינוי. "אנחנו לא רואים תסריט של פסילה, אבל אם כן, בטח במקרה של פרויקט של מיליארדים, אנחנו נמצה את הזכויות שלנו על פי דיני המכרזים במדינת ישראל".