הרכבת הקלה נוסעת היום (שני) את נסיעת המבחן שלה מתל אביב לבת ים. הרכבת תיסע לאורך שדרות ירושלים בתל אביב ועד לתחנת העצמאות בבת ים. תחילת הפעילות השוטפת - נובמבר 2022.
הרכבת עדיין אינה פעילה באופן מלא, ובשלב זה היא מתנהלת באיטיות במהירות מקסימלית של 10 קמ"ש. החל מחודש מרץ 2022, תחילת עבודה אוטומטית, בליווי מערכות הבקרה. בנוסף, הרכבת תשרת כ-250 אלף נוסעים ביום, 75 מיליון נוסעים בשנה.
אורך הקו כולו הוא 24 ק"מ, מתוכו המקטע שעובר מתחת לקרקע הוא באורך 12 ק"מ. מתוך 34 התחנות שבקו, 10 תחנות הינן תת קרקעיות ו-24 מעל הקרקע. הרכבת תפעל במהלך השבוע מ-5:30 בבוקר עד 1:00 בלילה.
אל תפספס
לצפייה בגלריה מנסיעת המבחן
הפעלת הרכבת במקטעי ניסוי החלה עוד ביוני כאשר הוסעה מאיזור ה"דיפו" - מרכז האחסנה והתחזוקה של הקרוניות אל המקטע הראשון ברחוב ז'בוטינסקי בפתח תקווה. כעת, ולאורך השנה הקרובה יתווספו עוד ועוד אלמנטים במכלול ההפעלה של הרכבת. החל בתקשורת, איתות, שירות, ניהול התנועה שלה בתוך תנועת הרכב הכללית ועד נושא הפעלת התחנות עצמן לאורך הקו, אלו העיליות והתחתיות.
לדברי חיים גליק, מנכ"ל נת"ע הכוונה היא להעניק לרכבת הקלה תיעדוף של 70 אחוזים ביחס לתנועה הכללית של כלי הרכב האחרים כולל תחבורה ציבורית על מנת להבטיח מהירות ורציפות נסיעה טובות ככל האפשר שלה.
בנוסף לכך, מתחילות כעת עבודות התשתית על הקווים הבאים, בהם ברחובות אבן גבירול ובן יהודה. העובדה שהקו האדום כבר מתגלגל לא אומרת שמישהו שם נח על זרי הדפנה.
גליק אמנם כבר הספיק להתנסות בלא מעט טלטלות מאז נכנס לתפקידו באוקטובר 2019. אבל כאשר אני שואל אותו אילו עוד "מוקשים" אנחנו עשויים לראות בדרך להפעלת הרכבת הוא מחייך ועונה "אי אפשר לדעת, אני כל בוקר מתעורר למוקש חדש", עושה רושם שהצורך לייצר פרויקט בסדר גודל כזה - יש מאין, ללא תקדים או ניסיון קודם בישראל בכל אופן, ומצד שני לא כזה שאפשר פשוט להעתיק ישירות מפורמט זהה במדינה אחרת מפגיש את צוות התכנון וההנדסה פה עם אתגרים חדשים.
"וצריך לומר להם מילה טובה" אומר גליק, "מסביבי עובדים עשרות מהנדסות ומהנדסים צעירים ומוכשרים מאוד שעושים את העבודה הקשה באמת" הוא לא אומר קודם מהנדסות ואז מהנדסים, 54 אחוזים מהן הן נשים והוא גם לא אומר "צעירים", כאשר בצוות הגיל הממוצע הוא 41 ופחות.
"ההפעלה של הרכבת כתשתית תחבורתית מרכזית בגוש דן נעשית בתוך שבועות מסדרת מתקפות סייבר להן היינו עדים לאחרונה, ועל מנת להגן עליה בהיבט הזה, הרכבת "מונחית סייבר" כלומר, היא מלווה ומפוקחת על ידי מערך הסייבר הלאומי. בין אם ברמת תקני האבטחה של התקשורת ועד מניעת נגישות פיזית של עובדים שאינם מורשים למערכות מחשוב וכמובן לקודש הקודשים חוות השרתים בהם מאוחסנים הנתונים ומנוהלת תנועת הרכבת ומערך הבקרה שלה.
המחזה של הקרוניות הלבנות, שיוכלו להסיע עד 500 נוסעים בכל אחת, גולשות בשדרות ירושלים הוא עדיין מחזה יוצא דופן גם בעיר שכבר התרגלה לראות הכל. אין כמעט אדם שלא מסובב את הראש, שולף טלפון ומצלם או סתם נעמד ובוהה, יכול להיות שגם כמה מבובות הראווה ברחוב סובבו את הראש.
אבל לא כולם מתפעלים מהרכבת, עבור לא מעט מסוחרי השדרה, אלו היו כמה שנים לא פשוטות, לחלקם קשות מאוד. אז נכון שבנת"ע כבר יכולים להראות להם את הנס התחבורתי הזה ממש מול העיניים ולא רק כרזות עם הדמיות, להגיד כל אחד מהם כבר רואה את התכלית והבשורה הכלכלית שהיא יכולה להביא לפתחם? אי אפשר לומר את זה על כולם. אבל כאשר עשרות המלונות שכבר הוגשו בקשות להקים לאורך הקו הזה יתחילו לצוץ, אפשר להניח שהחיוך יחזור גם הוא.