הגירעונות בליכוד וההוצאות של גנץ על "אבטחת מידע": דוח המבקר על הוצאות המפלגות

מבקר המדינה קורא להגביל תעמולה פוליטית ברשתות החברתיות: "יש אינדיקציות שמפלגות מפעילות חשבונות פיקטיביים". מהדוח עולה שסיעת "העצמאות" של ברק סיימה את הבחירות עם תרומות אסורות של 5 מיליון שקלים. וגם: אילו מפלגות נקנסו ובאילו סכומים?

30/11/2021
בווידאו: שר האוצר ליברמן מאשים את נתניהו בשימוש פוליטי בחיילי צה"ל (צילום סטילס: ראובן קסטרו, עריכה: ניר חן)

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, קורא לכנסת לפעול לחקיקה שמסדירה כללים ומגבלות לפרסומי תעמולה פוליטיים ברשתות החברתיות, ולשקול הטלת סנקציות על מפלגות שיפרו את הוראות החוק בנושא. בדוח המבקר על חשבונות המפלגות במערכות הבחירות הראשונות והשניות, הוא מקדיש פרק מיוחד לפעילות הפוליטית והתעמולתית הרשמית והלא רשמית ברשתות החברתיות, וחושף שבמחקר מיוחד נמצאו אינדיקציות לכך שסיעות רוכשות חשבונות פייסבוק וטוויטר ומפעילות חשבונות פיקטיביים. "עולה חשש כי ברשתות החברתיות מתקיים שיח רחב היקף המתיימר להיות אותנטי, שעלול ליצור הטעיה של הציבור ואף להטות את דעת הקהל לטובת סיעות או נגדן, ובכך הוא עלול להשפיע על תוצאות הבחירות", כותב המבקר בדוח. כל המפלגות שנדרשו להגיב, אגב, הכחישו שרכשו חשבונות לקידום המפלגה או הפעילו פרופילים פיקטיביים, והמבקר קורא לכנסת לפעול להסדרת הנושא של פרסומים אנונימיים גם מול הרשתות החברתיות עצמן.

באיחור של שנתיים, המבקר מפרסם היום את דוחות ההוצאות וההכנסות של הסיעות והמפלגות שהתמודדו בבחירות לכנסת ה-21, באפריל 2019, ולכנסת ה-22, בספטמבר 2019, וכן סקירה של המאזנים הכספיים שלהן בחודשים שקדמו לאותן מערכות בחירות. הדוח מגלה את הגירעונות הגדולים שהמפלגות צברו בשתי מערכות הבחירות הראשונות, שלאחריהן באו עוד שתי מערכות בחירות, שהמאזן החשבונאי שלהם טרם הושלם, כך שהחובות וההתחייבויות של המפלגות כיום עשויות להיות שונות. המבקר בוחן אם המפלגות ניהלו את החשבונות שלהן בהתאם להנחיות ואם ההוצאות וההכנסות שלהן עמדו בגבולות התקרה שנקבעה בחוק, ובכל מקרה שלא, הוא רשאי לקנוס אותה ולשלול ממנה מימון שהיא מקבלת מהמדינה.

עוד בוואלה!

מבקר המדינה: מדינת ישראל לא ערוכה למשבר האקלים

לכתבה המלאה
"עולה שיח ברשתות שעלול ליצור הטעיה של הציבור ואף להטות את דעת הקהל"(צילום: פלאש 90, ללא)

הליכוד מככבת ברשימת הגירעונות והקנסות - מפלגת השלטון לשעבר סיימה את מערכת בחירות מועד א' עם גירעון של 21 מיליון שקלים ואת מערכת בחירות ב' עם גירעון של 38 מיליון שקלים. הגירעון של המפלגה רק גדל עוד יותר בבחירות שעברו מאז. בבחירות הראשונות גם מפלגת העבודה שבראשה עמד אז אבי גבאי סיימה עם גירעון של 13 מיליון שקלים, הימין החדש של נפתלי בנט, שלא עברה את אחוז החסימה, עם גירעון של 8.5 מיליון שקלים, וש"ס עם גירעון של 7.5 מיליון.

הליכוד מקבל כמה נזיפות וקנסות בדוח המבקר - 200 אלף שקלים על חריגה מתקרת ההוצאות המותרות בבחירות ספטמבר 2019, והקנס המסורתי על אירועי הליכודיאדה/לאומיאדה בגובה של 50 אלף שקלים. הכינוס השנתי של נבחרי ופעילי הליכוד באילת מככב בכל דוח של המבקר בשנים האחרונות, וכך גם הלאומיאדה האחרונה, שהתקיימה בינואר 2019, במהלך הבחירות לכנסת ה-21. המבקר קובע שמכיוון שהאירוע שימש במה לשרים וח"כים של הליכוד וגם קיבל סיקור תקשורתי נרחב, הוא נחשב לתרומה החורגת מהגבולות הקבועים בחוק, וקורא לליכוד להסדיר נהלים ברורים בכתב כלפי מארגני ומשתתפי הלאומיאדה בעתיד.

נתניהו(צילום: ראובן קסטרו)

נושא נוסף שעולה בדו"ח הוא תוספות השכר הנדיבות ששולמו ליועצים ומנהלי קמפיין בתקופת בחירות. המבקר נמנע מלנקוב בשם המפלגה עליה מדובר, אך הוא מתייחס בדו"ח למפלגה אחת, שבבחירות מועד א' נתנה לתשעה עובדים, שמועסקים בסיעה באופן רגיל, תוספת של 100% על שכרם, בסך כולל של 900 אלף שקלים. בבחירות מועד ב', באותה מפלגה, 11 עובדים קיבלו תוספת שכר של 84%, בסך כולל של 800 אלף שקלים. המבקר אינו נוקב בשם המפלגה אך מפרסומים בנושא בשנתיים האחרונות דווחו תוספות שכר בהיקף דומה ליועציו הקרובים ביותר של יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו.

המבקר מעיר על כך שהמפלגה העלומה לא הציגה אסמכתאות או פירטה לפי אילו קריטריונים חולקו תוספות השכר וקובע כי  "על מנת להבטיח שימוש נאות וחסכוני בכספי הציבור, שהם מקור המימון העיקרי של הוצאות הסיעות בכלל ושל הוצאות השכר בפרט, על הסיעות לקבוע נוהל להעסקת עובדים שמפורטים בו, בין היתר, תנאי ההעסקה שנקבעו ומנגנון סדור בנוגע לעדכון תנאי ההעסקה או לשינוי בהם, וכן הגורמים בסיעה שיוסמכו לעסוק בנושא העסקת עובדים".

עוד בין הננזפים והנקנסים בדוח המבקר: שר הביטחון והרמטכל לשעבר משה יעלון, שנדרש להעביר 50 אלף שקלים לקופת המדינה כקנס על התנהלותו בשימוש בכספי תרומות. יעלון, שעזב את הליכוד ב-2016, הקים עמותה בשם "מנהיגות אחרת" כפלטפורמה לפעילותו הפוליטית, עד שהקים את מפלגת תל"ם שבסופו של דבר חברה ב2019 לכחול לבן. המבקר קובע שיעלון "פעל שלא בהתאם להוראות החוק" בכך שעשה שימוש בתרומות שקיבל בעמותה למימון הוצאותיו הפוליטיות. שותפתו של יעלון בכחול לבן, מפלגת חוסן לישראל של שר הביטחון בני גנץ, נקנסה ב-50 אלף שקלים על חשבון ההוצאות שהגישה לגבי בחירות מועד ב' בספטמבר 2019. המבקר קובע שהמפלגה דיווחה על הוצאות גדולות על *אבטחת מידע* ולא הציגה אסמכתאות מספקות כדי לבסס את סבירות ההוצאה. באותן בחירות התחוללה סערה בכחול לבן, אחרי שאנשיו של גנץ שכרו חברת חקירות פרטית כדי לחקור הדלפות פנימיות.

בין הננזפים. יעלון(צילום: אתר רשמי, עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

איחוד מפלגות נוסף שהסתיים בגירעונות קנסות ונזיפות הוא איחוד השמאל בין מרצ, סתיו שפיר ומפלגות העצמאות לרשימת "המחנה הדמוקרטי" בבחירות ספטמבר 2019. מהדוח עולה שסיעת העצמאות של ברק סיימה את הבחירות עם חוב של חמישה מיליון שקלים, שחולטו על ידי ערבים למפלגה, מה שהפך אותן לתרומות אסורות בחוק. גם שתי הצלעות האחרות באיחוד המחנה הדמוקרטי סיימו את הבחירות עם חובות חריגות מתקרת ההוצאות והמבקר החליט לשלול מהן מימון - מרצ נקנסה ב-200 אלף שקלים והתנועה הירוקה שבראשה עמדה סתיו שפיר קיבלה קנס של 100 אלף שקלים.

בנוסף לכך, ש"ס נקנסה ב-50 אלף שקלים בגין תעמולה אסורה - סרטונים ששידרה בעמוד הפייסבוק שלה מאירועים שנערכו במימון ממשלתי. בל"ד נקנסה ב-20 אלף שקלים על קייטנה לילדים שהיא מפעילה ומסבסדת, נושא שעולה בכל דוחות מבקר המדינה בשנים האחרונות. המבקר קובע כי בסבסוד הקייטנה יש הטבה כספית ישירה למשפחות המשתתפים ולכן זו הוצאה חריגה שיש לדווח עליה.

ממפלגת תל"ם נמסר בתגובה לדוח כי "כל פעולות 'העמותה למנהיגות אחרת' נעשו בליווי משפטי מקצועי צמוד ובהתאם לחוק. בהיעדר הנחיה מפורשת בחוק, נדרש מבקר המדינה לפרשנות מאוחרת ותקדימית, לפיה פעולה טכנית - אחת מני רבות - לא בוצעה בהתאם לנדרש, ולפיכך הושת קנס סמלי על המתמודד (יו"ר העמותה לשעבר). בשל הרצון לחסוך כספי ציבור ומתוך הכבוד למוסד המבקר הוחלט לשלם את הקנס במלואו ובאופן מיידי, ולא לערער עליו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully