וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דוח המבקר: אכיפה נמוכה ושיקולים זרים פגעו בסגרים על ערים אדומות

עודכן לאחרונה: 1.9.2021 / 19:59

מבקר המדינה אנגלמן פרסם דוח על התמודדות הרשויות המקומיות עם משבר הקורונה והצביע על שורת ליקויים בזמן הגלים הראשונים של המגיפה. עוד עולה מהדוח כי היקף הדוחות שניתנו בירושלים ובבני ברק במסגרת מאמצי האכיפה לא תאם את רמת התחלואה בהן

בווידאו: דוח המבקר על ההסברה לציבור במשבר הקורונה/צילום והפקה: משרד מבקר המדינה

אכיפה נמוכה, שיקולים לא רפואיים ורשימת חריגים שאפשרו תנועה בין ערים אדומות החוצה - אלו חלק מהגורמים שפגעו באפקטיביות של הסגרים, כפי שנחשף בדוח מבקר המדינה שבוחן את הטיפול במגיפת הקורונה ברשויות המקומיות. בנוסף, משרד הבריאות עיכב את העברת המידע על מאומתים ומבודדים לרשויות המקומיות, דבר שפגע ביכולת שלהן לסייע לתושבים ולאכוף את הבידוד.

מגפת הקורונה היכתה רשויות מסוימות באופן חמור יותר מאחרות, ובהן גם ירושלים, בני ברק ודיר אל-אסד, ומבקר המדינה בדק את הטיפול של המדינה והרשויות המקומיות בהתפרצויות האלו. פי דוח המבקר, המשטרה ביצעה אכיפה של דוחות על הפרת הנחיות הקורונה בעיקר סביב ההכרזה על ערים אדומות, ובירושלים חולקו פי 24 יותר דוחות מאשר בבני ברק. הרשויות המקומיות לעומת זאת, כמעט ולא ביצעו אכיפה, 92 דוחות ניתנו בבני ברק, 4 בדיר אל-אסד, ועיריית ירושלים לא ביצעה שום אכיפה.

בדיקת כלי רכב במחסום משטרתי לאכיפת הסגר, מחלף יוספטל בת ים,15 בינואר 2020. ניב אהרונסון
שוטרים אוכפים את תקנות הסגר, ינואר 2021/ניב אהרונסון

המבקר בחן את נושא הסגרים והכרזה על ערים כ'אדומות', כלומר- אזור מוגבל, ואת האפקטיביות שלהן. המבקר מצא כי ההכרזה על אזורים מוגבלים על ידי ועדת השרים נשענה על המלצות למשרד הבריאות, לא נעשתה לפי קריטריונים אחידים וממניעים שאינם רפואיים. הדבר, לפי סגן ראש שירותי בריאות הציבור הביא "לירידה באפקטיביות של האזורים המוגבלים. עניין זה נדון פנימית במשרד הבריאות. ההמלצות של אגף בריאות הציבור במשרד הבריאות כדי לשפר את האפקטיביות היו הגברת אכיפה, הארכת תקופת ההכרזה והחמרת ההגבלות".

המשרד לביטחון פנים מסר למבקר כי תוכן רשימת החריגים הקבועה בחוק המאפשרת לצאת מהאזור המוגבל ולהיכנס אליו הם בבחינת קושי ניכר באכיפה, כפי שציינו המשטרה והמשרד לבט"פ לא אחת בעת גיבוש נוסח החוק. עוד מסר כי "יחד עם זאת, כיון שבאותה העת הייתה הצדקה חוקתית לכלול את רשימת החריגים כפי שנקבעה בחוק, מובן כי נתוני האכיפה באזורים המוגבלים יהיו בהתאם

משרד הבריאות מסר בתגובתו כי סגר הוא כלי אפקטיבי מאוד שיעילותו הוכחה בכל מצב שבו הוא הופעל כראוי. בפועל, מסיבות שונות, לאחר גל התחלואה הראשון ההכרזות על אזורים מוגבלים לא הופעלו במשך, בהיקף ובעוצמה הנדרשים על מנת שהכלי יוכל להיות יעיל. עוד מסר כי מגבלות אכיפה, "עייפות החומר" של הרשויות המקומיות, קושי למנוע תנועה ותחלואה בתוך העיר וכן הקושי שהכלי הזה מייצר בבניית אמון ושיתוף פעולה מול המנהיגות המקומית הקטינו מאוד את יעילותו.

עוד בוואלה!

בניגוד להנחיות הסגר: מוסדות לימוד חרדיים בערים אדומות נפתחו | תיעוד

לכתבה המלאה

פקחי הרשויות המקומיות לבצע אכיפה על מבודדים

בנוגע להיקף דוחות משטרת ישראל שניתנו בירושלים ובבני ברק, מבקר המדינה כי היקף הדוחות שניתנו בירושלים ובבני ברק במסגרת מאמצי האכיפה לא תאם את רמת התחלואה בהן, ומאמצי האכיפה התמקדו בתקופה בה הוכרזו הערים כערים אדומות, ומיד לאחר מכן ירדה האכיפה. לדוגמה, בירושלים בשבועיים שלפני ההכרזה הראשונה על אזורים מוגבלים בעיר (החל ב-12.4.20 ועד 19.4.20) הייתה עלייה בהיקף מתן הדוחות. אולם עם תום ההכרזה הראשונה חלה ירידה ניכרת במספר הדוחות, שנמשכה גם במהלך תקופת ההכרזה השנייה (החל ב-30.4.20 ועד 4.5.20). לגבי בני ברק עלה כי בחודשים מרץ עד ספטמבר 2020 חילקה משטרת ישראל בבני ברק 2,145 דוחות במסגרת אכיפת הנחיות קורונה, לעומת 52,628 בירושלים בתקופה המקבילה. יוצא כי בירושלים, אשר מספר תושביה גדול פי 4.5 מאשר בבני ברק, חולקו פי 24 יותר דוחות מאשר בבני ברק.

משטרת ישראל מסרה בהקשר זה כי במסגרת מאמצי האכיפה היא פועלת באמצעות הידברות, הסברה, שכנוע ואזהרה, לצד נקיטת אמצעים מינהליים ופליליים, בהתאם לנסיבות, וכי למאמצים אלו אין ביטוי מספרי.

בנוסף, למרות שהחובה לעטות מסכה הוטלה באפריל 2020, פקחי הרשויות המקומיות הוסמכו לאכוף עטיית מסכות ביולי 2020. עוד עלה כי ברשויות בני ברק ודיר אל-אסד, ניתנו בתקופה ספטמבר עד דצמבר 2020, 92 ו-4 דוחות (בהתאמה) על ידי פקחי הרשות המקומית בגין אי-עטיית מסכה ואי-עמידה בהוראות "התו הסגול", ונכון לינואר 2021 עיריית ירושלים לא דיווחה למינהלת האכיפה על פעולות האכיפה שביצעה.

נכון למועד הביקורת לא הוסמכו פקחי הרשויות המקומיות לבצע אכיפה על חולים מאומתים וחייבי בידוד, למרות שמשטרת ישראל מתקשה לעמוד ביעדים שקבעה בנושא.

בעיה נוספת היה בהעברת המידע על נתוני החולים והמבודדים ממשרד הבריאות לרשויות המקומיות העיכוב בהעברת המידע פגע ביכולתן של הרשויות לסייע לתושביהן המבודדים ובכך לצמצם אפשרות להפרת חובת הבידוד, וכן פגע ביכולתן לפעול לפינוי התושבים החולים למלוניות ובכך לתרום לקטיעת שרשרת ההדבקה בשלבים מוקדמים של התפשטות המגפה.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן אמר כי "משבר הקורונה חשף את הליקויים בקשרים של השלטון המרכזי עם השלטון המקומי. בביקורת עלה שלא מומשה המדיניות לטיפול באזורים במיקוד לשם בלימת התפרצויות תחלואה לפני התפשטותה, וכי באזורים שבהם התפשטה התחלואה לא ניתן טיפול יעיל. מומלץ כי משרד הבריאות, משרד הפנים, המשרד לביטחון הפנים ומשרד המשפטים - יפעלו להרחבת שיתוף הרשויות המקומיות במאמץ הלאומי לצמצום התחלואה, ויבחנו בהתאם לכך את הצורך להרחיב את סמכויותיהן".

יו"ר האופוזיציה בעיריית ירושלים, עופר ברקוביץ', אמר בתגובה לפרסום הדוח כי "מבקר המדינה מאשש את שאמרנו. משה ליאון, בכוונה תחילה, החליט לא לאכוף את הנחיות הקורונה, מתוך פחד ושיקולים פוליטיים. העלינו את נושא האכיפה בזמן אמת אין ספור פעמים, ונתקלנו פעם אחר פעם בהתעלמות מוחלטת מצד ליאון. ליאון פחד לגנות ולפעול כנגד מפירי ההנחיות. ככה זה כששיקולים פוליטיים חשובים יותר משיקולי בריאות התושבים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully