המשרד להגנת הסביבה הכריז השבוע שהממשלה תקים בבאר שבע, בהשקעה של 15 מיליון שקלים, מרכז בינלאומי לפיתוח חדשנות בנושא תופעת המדבור ושינוי האקלים - "DeserTech". המרכז מיועד לרתום את הניסיון והחדשנות של המוחות הישראליים לפיתוח טכנולוגיות ופתרונות חדשניים לנושא. ההצהרה הגיעה, שלא במקרה, בשבוע בו התכנסו מנהיגי העולם בגלזגו בוועידת האקלים של האו"ם, במסגרתה דנו בפתרונות מעשיים להתמודדות עם משבר האקלים ההולך ומחריף. וכן בשבוע בו צוין יום השנה למותו של דוד בן גוריון שחזונו לפיתוח הנגב מלווה אותנו עד היום.
מעבר לחתירתו להקמת מדינה לעם היהודי בארץ ישראל, בן גוריון היה בקשר הדוק עם קהילת המדענים והחוקרים והבין - שנים רבות לפני שההייטק הפך להיות הקטר המוביל וסימן ההיכר שלנו בעולם - כי לקשר בין הקהילה המדעית בישראל למערכת הפוליטית, תפקיד מרכזי בכינונה של ישראל כמדינה משפיעה ברמה עולמית. כבר בשנותיה הראשונות של המדינה הבין בן גוריון מה הם היתרונות האסטרטגיים שיקדמו את המדינה ואת הכלכלה ואלה מתחברים היום, יותר מתמיד, לחזונו לפיתוח הנגב כמקום בו יפעלו מוסדות אקדמיים לצד מוסדות חדשנות ויהוו מרכז כלכלי-עסקי חשוב.
אל תפספס
שנים רבות לאחר חזון חשוב זה אנחנו למדים, עם החלטה חשובה זו של הממשלה, כי לנגב תפקיד של אתר ניסיוני לחקר, יזמות וחדשנות של שינויי האקלים ותופעות המדבור והבצורת, שמעסיקים מאוד מדינות וארגונים בינלאומיים, והמחייבים איתור ופיתוח של פתרונות טכנולוגיים להתמודדות עם תופעות אלו. הנגב בפרט וישראל בכלל, מהווים מרחב של מחקרים פורצי דרך בתחומים אלה זה עשורים. אתגר המדבור הגלובלי מחד, וההזדמנות הטכנולוגית בישראל בשילוב המשאבים הפיזיים של הנגב מאידך, הם שמחייבים את טיפוחה של קהילת DeserTech, שהוקמה כבר לפני כשנתיים, בדיוק לצרכים אלה, ופועלת כבר לקידום של טכנולוגיות הנבנות מהנכסים הייחודיים של המדבר, ליצירת ערך כלכלי ועם יוזמות חדשנות שמתמודדות עם תנאי המדבר הייחודיים. אין ספק כי קהילה זו הינה מרכיב מהותי בהנעת התהליכים הכלכליים באיזור וכי היא תהווה את אחד ממנועי הצמיחה הכלכליים בנגב. זאת, בנוסף לפוטנציאל העולמי העצום לייצוא פתרונות בתחום לכל העולם ואכן כבר הושקו שיתופי פעולה עם מדינות כמו האמירויות, אנגליה והולנד.
כמו כן, אני צופה כי לקהילה זו תהיה השפעה נרחבת בחיבור שבין מפתחי טכנולוגיות חדשניות, שעונות על אתגרי החיים במדבר, לבין פיתוח הכלכלה בנגב, הן בהגדלת מספר מקומות העבודה והן בביסוס הנגב כמרכז עולמי לחדשנות בתחום. בגלזגו הבינו מנהיגי העולם כי מדובר בהזדמנות האחרונה לשינוי הכיוון שאליו העולם צועד: עתיד חם יותר ומסוכן יותר שישפיע על כולנו. כמי שמעורבת עמוקות בפיתוח הכלכלי האזורי של הנגב, אני קוראת למקבלי ההחלטות להמשיך ולקבל החלטות אסטרטגיות לטובת פיתוח הנגב והאקוסיסטם הטכנולוגי במקום על מנת שישפיעו על העולם כולו, כעת, יותר מתמיד.
הכותבת היא מנכ"לית קרן מיראז' ישראל, שהיא קרן פילנתרופית שמקדמת מגוון של תוכניות לקידום השגשוג הכלכלי האזורי בנגב.