כמו שבן גוריון רצה: מהנגב תצא הבשורה בנושא שינוי האקלים בעולם

שנים לפני שההייטק הפך לסימן ההיכר שלנו, הבין רה"מ הראשון כי לקשר בין הקהילה המדעית בישראל למערכת הפוליטית, תפקיד מרכזי בכינון ישראל כמדינה משפיעה בעולם. שנים רבות לאחר חזון חשוב זה, אנחנו למדים שהנגב מהווה מרחב של מחקרים בתופעות המדבור והבצורת

ניקול הוד סטרו
21/11/2021
בווידאו: ג'ונסון על ועידת האקלים שהתרחשה בגלזגו (צילום: רויטרס)

המשרד להגנת הסביבה הכריז השבוע ‏שהממשלה תקים בבאר שבע, בהשקעה של 15 מיליון שקלים, מרכז בינלאומי לפיתוח חדשנות בנושא תופעת המדבור ושינוי האקלים - "DeserTech". המרכז מיועד לרתום את הניסיון והחדשנות של המוחות הישראליים לפיתוח טכנולוגיות ופתרונות חדשניים לנושא. ההצהרה הגיעה, שלא במקרה, בשבוע בו התכנסו מנהיגי העולם בגלזגו בוועידת האקלים של האו"ם, במסגרתה דנו בפתרונות מעשיים להתמודדות עם משבר האקלים ההולך ומחריף. וכן בשבוע בו צוין יום השנה למותו של דוד בן גוריון שחזונו לפיתוח הנגב מלווה אותנו עד היום.

מעבר לחתירתו להקמת מדינה לעם היהודי בארץ ישראל, בן גוריון היה בקשר הדוק עם קהילת המדענים והחוקרים והבין - שנים רבות לפני שההייטק הפך להיות הקטר המוביל וסימן ההיכר שלנו בעולם - כי לקשר בין הקהילה המדעית בישראל למערכת הפוליטית, תפקיד מרכזי בכינונה של ישראל כמדינה משפיעה ברמה עולמית. כבר בשנותיה הראשונות של המדינה הבין בן גוריון מה הם היתרונות האסטרטגיים שיקדמו את המדינה ואת הכלכלה ואלה מתחברים היום, יותר מתמיד, לחזונו לפיתוח הנגב כמקום בו יפעלו מוסדות אקדמיים לצד מוסדות חדשנות ויהוו מרכז כלכלי-עסקי חשוב.

עוד בוואלה!

מדינות העולם חתמו בוועידה בגלזגו על הסכם אקלים שלא עמד בציפיות

לכתבה המלאה
בגלזגו הבינו מנהיגי העולם כי מדובר בהזדמנות האחרונה לשינוי הכיוון שאליו העולם צועד(צילום: שי מכלוף)

שנים רבות לאחר חזון חשוב זה אנחנו למדים, עם החלטה חשובה זו של הממשלה, כי לנגב תפקיד של אתר ניסיוני לחקר, יזמות וחדשנות של שינויי האקלים ותופעות המדבור והבצורת, שמעסיקים מאוד מדינות וארגונים בינלאומיים, והמחייבים איתור ופיתוח של פתרונות טכנולוגיים להתמודדות עם תופעות אלו. הנגב בפרט וישראל בכלל, מהווים מרחב של מחקרים פורצי דרך בתחומים אלה זה עשורים. אתגר המדבור הגלובלי מחד, וההזדמנות הטכנולוגית בישראל בשילוב המשאבים הפיזיים של הנגב מאידך, הם שמחייבים את טיפוחה של קהילת DeserTech, שהוקמה כבר לפני כשנתיים, בדיוק לצרכים אלה, ופועלת כבר לקידום של טכנולוגיות הנבנות מהנכסים הייחודיים של המדבר, ליצירת ערך כלכלי ועם יוזמות חדשנות שמתמודדות עם תנאי המדבר הייחודיים. אין ספק כי קהילה זו הינה מרכיב מהותי בהנעת התהליכים הכלכליים באיזור וכי היא תהווה את אחד ממנועי הצמיחה הכלכליים בנגב. זאת, בנוסף לפוטנציאל העולמי העצום לייצוא פתרונות בתחום לכל העולם ואכן כבר הושקו שיתופי פעולה עם מדינות כמו האמירויות, אנגליה והולנד.

כמו כן, אני צופה כי לקהילה זו תהיה השפעה נרחבת בחיבור שבין מפתחי טכנולוגיות חדשניות, שעונות על אתגרי החיים במדבר, לבין פיתוח הכלכלה בנגב, הן בהגדלת מספר מקומות העבודה והן בביסוס הנגב כמרכז עולמי לחדשנות בתחום. בגלזגו הבינו מנהיגי העולם כי מדובר בהזדמנות האחרונה לשינוי הכיוון שאליו העולם צועד: עתיד חם יותר ומסוכן יותר שישפיע על כולנו. כמי שמעורבת עמוקות בפיתוח הכלכלי האזורי של הנגב, אני קוראת למקבלי ההחלטות להמשיך ולקבל החלטות אסטרטגיות לטובת פיתוח הנגב והאקוסיסטם הטכנולוגי במקום על מנת שישפיעו על העולם כולו, כעת, יותר מתמיד.

הכותבת היא מנכ"לית קרן מיראז' ישראל, שהיא קרן פילנתרופית שמקדמת מגוון של תוכניות לקידום השגשוג הכלכלי האזורי בנגב.

  • נגב
  • אקלים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully