בעוד משרד הבריאות מכריז על עוד ועוד הקלות, בשבוע האחרון נרשמה שוב עלייה בתחלואה בנגיף הקורונה, כשאתמול (רביעי) מקדם ההדבקה (R) הגיע קרוב ל-1. זאת, אחרי יותר משלושה חודשים שהגל הרביעי של הקורונה כבר היה מאחורינו.
חלק מההקלות עליהן הכריז משרד הבריאות הן בתחום התיירות, כשהוחלט על הכנסת תיירים לא מחוסנים או מחוסנים בחיסונים לא מוכרים על ידי המדינה. השבוע הודיע שר הבריאות ניצן הורוביץ כי הכניסה לישראל, הן לישראלים והן לתיירים, תותר רק עם בדיקת אנטיגן מהירה ופחות מדויקת, ואין צורך בבדיקת PCR כמו בעבר.
במקביל, בשאר העולם - בעיקר באירופה וארצות הברית - הקורונה משתוללת בעוצמה קשה ביותר ומדינות נוקטות באמצעים חריגים כלפי לא מחוסנים. כך למשל, ה-FDA האמריקני כבר אישר בוסטר מעל גיל 18, כדי לעצור את ההתפשטות, אולם המנהיגים אובדי עצות מול אי ההיענות לחיסונים.
עוד בוואלה!
בכירים במשרד הבריאות הסבירו לוואלה! מה הדאגה המרכזית שלהם "כשיש ערבוב בין תחלואה לחיסונים במדינות אחרות - זה זמן מצוין להיווצרות וריאנטים. צריך לזכור שיכול להיות לזה מחיר גם פה בארץ. אנחנו לא מכריזים על מדינות אדומות וזה יכול להוביל לסיכון גדול מאוד".
וכך נראה שאנחנו חוזרים שוב לסורנו, כאילו לא למדנו דבר מארבעת הגלים הקודמים. שר הבריאות הורביץ, חוזר ואומר שהוא לא מוכן להכריז על מסיבות סיום, כמו בממשלה הקודמת, אך בפועל נוקט בגישה מתירנית שמסכנת את כל מה שהצלחנו להיחלץ ממנו בשן ועין.
פרופ' גליה רהב, מומחית למחלות זיהומיות, מסבירה לוואלה! כי פעם נוספת אנחנו נופלים לישראליות האופיינית שלנו: "מה אופייני לישראל?", רהב שואלת, ועונה: "בכל העולם רצו לדעת מה עשינו בגל הראשון שעברנו בטוב יחסית או במבצע הראשון של החיסונים. הסיבה היא שאנחנו כישראלים יודעים לעבוד רק בחירום, כשאנחנו חוזרים לשגרה אנחנו הולכים לאיבוד".
"הייתי שמחה להכניס רק תיירים עם חיסון טרי ובלי חיסונים שלא באישור", אומר פרופ' רהב. "באופן כללי לא רוצה להכניס פוליטיקה לבריאות. אני רופאה ולכן אני רוצה להסתכל רק על הבריאות, אבל אני מבינה שזה לא הקריטריון היחיד. אף אחד לא יודע להגיד כמה זמן הבוסטר יגן עלינו או מתי ייכנס וריאנט חדש, ולאור מה שלמדנו בעבר - יכול להיות שזה תרחיש סביר. אנחנו צריכים להיות זהירים ואנחנו לא זהירים ומאתגרים את החיסוניות הישראלית שהגענו אליה בקושי גדול. בישראל כמו בישראל, אנחנו לא יודעים להיזהר בשגרה, אלא רק לכבות שרפות בחירום - בזה אנחנו מצוינים", מסכמת רהב.
מנגד, פרופסור חגי לוין, יו"ר איגוד בריאות הציבור, מסביר שיש כאן סיכון מחושב: "בזמן שהתחלואה נמוכה, צריך לאפשר למשק להתאושש, וכשרמת התחלואה תעלה - צריך להחזיר שוב את ההגבלות. צריך לקבל החלטה מאוזנת, כך שכל הצרכים הציבוריים והחברתיים שלנו יקבלו מענה".
"על השבים מנתב"ג צריך לשים תשומת לב מיוחדת כי משם עלולה להגיע סכנה. צריך לראות שמתקבלות החלטות על סמך נתונים, ולא על סמך שיקולים אחרים, אך גם כניסת תיירים וגם איחוד משפחות אלו ערכים חושבים שאסור לזנוח. להכניס תיירים בלי חיסון רשום זה לא תקין, אבל מנסים אם זה רק בתנאי לבדיקה סרולוגית חיובית, אז יש כאן איזון עדין. הווריאנט הבא יגיע ואיתו הגל החמישי, עכשיו צריך לתת את האוויר עד הגל הבא", קובע לוין.
ראש הממשלה נפתלי בנט אמר שניצחנו את זן הדלתא, השאלה אם נצליח לדחוק כמה שיותר את הזן הבא לחדור ארצה, תלויה ביכולת שלנו להיות ממושמעים גם בין הגלים ושל הממשלה להחזיק מתח תמידי של חירום. אולם כשישנם לחצים כלכלים וכמעט שני מיליון אזרחים שלא מסכימים או מהססים לקבל את מנת הבוסטר, הגל החמישי כבר ממש מעבר לפינה, לא משנה כמה 'תרגילי מלחמה' יתרגלו במשרדי הממשלה.