בשעה 10:00 בבוקר נפתחה המליאה, וראש הממשלה המיועד עלה לדוכן כדי להציג את ממשלתו החדשה. הוא הסתכל על ראש הממשלה היוצא, שישב עדיין בכיסאו המסורתי, והודה לו על שיתוף הפעולה. "סוף סוף זה בא! שנתיים ימים הם לא הצליחו להוציא מחמאה אחד על השני", נכתב בדיווח ביום למחרת ב"מעריב". כמה שעות אחר כך, הכנסת אישרה ברוב גדול את הממשלה החדשה, וראש הממשלה החדש והיוצא התחלפו בכיסאותיהם. רעיית רה"מ החדש, שהביטה בהתרגשות על ההשבעה מהיציע, אמרה לעיתונאים: "בוודאי שהיו לי ספקות לגבי עצם קיום הרוטציה, אבל תודה לאל - הגענו!".
כך, בפעם הראשונה והאחרונה בתולדות ישראל, מומש הסכם רוטציה להקמת ממשלת אחדות, ב-20 באוקטובר 1986, כשראש הממשלה שמעון פרס העביר את השרביט לראש הממשלה יצחק שמיר. בעולם היפותטי, היום, 17 בנובמבר 2021, הייתה אמורה להתממש הרוטציה השנייה. בני גנץ היה אמור להפוך לראש הממשלה ובנימין נתניהו היה הופך לרה"מ החליפי, במודל שהתבסס על אבות השיטה, פרס ושמיר. אבל נתניהו וגנץ לא צעדו באותה דרך, ההסכם ביניהם הופר זמן קצר לאחר חתימתו, והושלך לפח הזבל של הבחירות הרביעיות. מכאן והלאה, 17 בנובמבר ייזכר כ"יום הטריקים והשטיקים", והיום שבו גנץ כמעט הפך להיות ראש הממשלה, אבל לא.
אל תפספס
גנץ וסביבתו ניסו מאוד בימים האחרונים לשנמך את משמעות היום הזה מבחינתו. זה מאחוריו, הסבירו, אין לזה חשיבות מבחינתו, הוסיפו, עוד יום. בכלל, מאז העברת תקציב המדינה בתחילת החודש, הקו הכללי של כחול לבן הוא לפאר כמה ראש הממשלה המיועד-לשעבר מבסוט מתפקידו כשר הביטחון ומרוצה בסך הכול מהממשלה (בתוספת הסייג הקבוע בדף המסרים "כל עוד היא מתפקדת", כדי שלא נשכח חלילה שלגנץ יש כרטיס יציאה בחיזורי ופיתויי החרדים והליכוד).
נתניהו השתמש בתקציב כדי להתחמק מהסכם הרוטציה, וכחול לבן החלשה והבוסרית נגררה לתוך התעלול וגררה אותו קדימה עם "פשרת האוזר"; התקציב היה סוג של תיקון עבור גנץ וחברי מפלגתו, ניצחון קטן על הליכוד והחרדים, ושיעור בכיבוד הסכמים: 17 בנובמבר, היום שבו גנץ אמור היה להפוך לראש הממשלה, אבל בדיעבד, הרגע שבו נתניהו הפר את ההסכם עמו, היה הרגע בו הוא איבד את השלטון. גם החרדים, שהיו אמורים להיות הערבים לאמינות של נתניהו, נענשו בהגליה לשורות האופוזיציה.
החיוכים הרחבים על פניו אחרי אישור התקציב, שהחליפו את הפרצוף החמוץ שהפך לסימן ההיכר שלו בתחילת ימי ממשלת בנט-לפיד, סיפרו את הכול. אסטרטגיית החמיצות עשתה את שלה, כמו גם ההדלפות העיתיות על החיזורים מהליכודניקים והחרדים - גנץ זוכה למקום של כבוד סביב שולחן הממשלה וכמעט כולם נזהרים מאוד לא לפגוע לו באגו. עכשיו הוא עבר למוד של ממלכתיות ואחריות. אתמול, בכנס של התנועה הקיבוצית, הוא אמר ש"הממשלה הזו היא נכס". גם אם ב-17 בנובמבר 2021 הוא לא נכנס ללשכת רה"מ, הוא מאמין שיומו עוד יגיע. בינתיים, הממשלה הזו מאפשרת לו להתבלט הרבה יותר מאשר תחת השותף נתניהו.
אחד ממקורביו הסביר השבוע שדווקא כשגנץ מסתכל על הקשיים אותם חווה כעת נפתלי בנט - ראש ממשלה ממפלגה קטנה, נטול כוח והשפעה על ראשי המפלגות והשרים בממשלתו - הוא מבין "מה היה אילו" הרוטציה באמת הייתה מתממשת ועם מה הוא היה נדרש להתמודד. נתניהו, רה"מ החליפי, היה נשאר בבלפור, וקרוב לוודאי שהיה ממרר ומשתק את חיי גנץ, ודורס עם הרוב של הבלוק שלו את ההבנות הפריטטיות שהגנו על הגוש של גנץ, שהיה כשליש מהגודל שלו.
לכל זאת נוסיף את מירי רגב, שהייתה מיועדת לעבור למשרד החוץ בחילופי הרוטציה, עם הפנים מוכוונות לפריימריז של הבחירות הבאות, וגבי אשכנזי, ושאיפותיו הפוליטיות דאז, היה נכנס לתפקיד שר הביטחון. תחת התנאים האלו, גם אם גנץ היה הופך לראש הממשלה, לא בטוח שזה היה תענוג כל כך גדול. "מזל שהוא לא נהיה ראש הממשלה!", אמר המקורב, "יש לו השגחה מלמעלה". רק שהמאמצים הנמרצים לשכנע שהוא התקדם ועד כמה היום הזה לא חשוב לו, מעלים חשד קל שהאמת היא בעצם ההיפך.
כי בכל זאת, בעולם היפותטי, גנץ היה מתיישב היום על כס לשכת ראש הממשלה, שם יושב היום בנט, ושם יישב, כנראה עוד לפניו, יאיר לפיד. בשגרה היומיומית, נראה ששר החוץ ושר הביטחון הצליחו לשים מאחוריהם את השנה המכוערת שעברה עליהם אחרי פירוק הקוקפיט, ועובדים זה לצד זה יחסית בהרמוניה.
ברוב העימותים הגדולים על סדר היום של הממשלה, הם מוצאים את עצמם בדיוק באותו הצד של המתרס, ועל כן גם מועדים מראש להרבה עקיצות וקרבות קרדיט, אבל הריבים של גנץ הם בעיקר עם מרצ ומרב מיכאלי, וגם לפיד לא רווה נחת מהטרוניות שמגיעות משמאלו. יחד עם זאת, העבר הטעון, התחרות של ההווה והעתיד על אותו קהל בגוש המרכז הן מתכון בטוח לחידוש המתיחות בין השניים, ככל שיתקרב מועד הרוטציה הבא. 27 באוגוסט 2023 הוא התאריך שבו לפיד אמור להיכנס ללשכת ראש הממשלה. גנץ, כנראה, לא מאוד יצטער אם גם הרוטציה הזו לא תשחזר את ההצלחה של מודל פרס-שמיר.