פציעות, רעב ואירוע מוחי: זה מה שעבר על האדם שחי בבידוד 40 שנה

בסרט תיעודי חדש מספר קן סמית' בן ה-74 על החלטתו השנויה במחלוקת לעזוב את הציוויליזציה ולחיות לבד ביער במשך כמעט 40 שנה. על אף שעבר אירוע מוחי לאחרונה, הוא אינו מתכוון לחזור אלינו: "אשאר פה ביער עד מותי"

אסור לפספס

יש משהו מאוד מפתה בחיים באי בודד, הרחק מהציוויליזציה ומכל צרות היומיום שאנו נאלצים להתמודד איתם. מצד שני, אנחנו לא מסוגלים להניח את הסמארטפון שלנו שעה בצד, אז לחיות בלי שום אמצעי תקשורת למשך כל חיינו? אין מצב שנשרוד את זה. קן סמית', לעומת זאת, שרד את זה יופי (יחסית). במשך כמעט 40 שנה הוא חי בבידוד, מנותק מהעולם, ושרד רעב, פציעות ואפילו אירוע מוחי - ועדיין מסרב לחזור לחיות לצידנו. קצת נעלבנו, מודים.

קן סמית', במקור מדרבישייר, אנגליה, התנער לחלוטין מהחיים הקונבנציונליים וחי ללא חשמל או מים בבקתת עץ שנבנתה בעבודת יד על גדות לוך נידח בהיילנדס הסקוטיים, אזור הררי היסטורי בצפון מערב סקוטלנד. סמית' בן ה-74, המוכר גם בשם "הנזיר מטרייג", גר במרחק של שעתיים הליכה מהכביש הקרוב. בסרט דוקומנטרי של ה-BBC סקוטלנד, The Hermit of Treig (הנזיר מטרייג), מספר סמית' שבגיל 15 החל לעבוד בבנייה של תחנות כיבוי אש וכיצד חייו השתנו כשבגיל 26 הוכה קשות ע"י כנופיית בריונים לאחר בילוי לילי. סמית' סבל מפגיעה מוחית שהכניסה אותו לתרדמת למשך 23 ימים. הוא משחזר: "הם אמרו שלעולם לא אתאושש. הם אמרו שלעולם לא אדבר שוב. הם אמרו שלעולם לא אלך שוב - אבל עשיתי זאת. זה הרגע שבו החלטתי שלעולם לא אחיה בתנאים של אף אחד אחר מלבד התנאים שלי", הוא אמר ל-BBC.

לאחר החלמתו, נסע סמית' לאזור נידח בקנדה הגובל באלסקה בשם יוקון, שם בילה חודשים בהליכה במדבר לאורך של כ-35 אלף קילומטרים לפני שחזר לביתו. לרוע מזלו, עם שובו גילה סמית' ששני הוריו נפטרו. "לקח לי הרבה זמן להבין את גודל הדבר. לא הרגשתי כלום", אמר. מותם עודד אותו לצאת לטיול לאורכה של בריטניה במהלכו ניסה להתמודד עם העצבות שלו: "בכיתי כל הדרך תוך כדי הליכה. חשבתי לעצמי, איפה המקום הכי מבודד בבריטניה?... מאות ומאות קילומטרים של כלום". לבסוף הוא הגיע להיילנדס הסקוטיים, שם זכה להתגלות: "הסתכלתי מעבר ללוך וראיתי את היער הזה. זו הייתה הנקודה שבה הפסקתי לבכות. שם גם סיימתי את השיטוט המתמיד שלי".

עוד בוואלה!

"רובינזון קרוזו" האיטלקי שחי באי בודד 32 שנה אולץ לנטוש אותו

לכתבה המלאה

סמית' בחר לבנות בית עץ משלו במיקום המרוחק של לוך טרייג באמצע שנות ה-80, שם הוא מתגורר מאז. הוא משתמש בעצי הסקה לחימום ובלוך לאספקת מזון ומים. במקום יש מדורה בוערת אך אין חשמל, גז או מים זורמים - וודאי שאין קליטה. הוא מגדל ירקות ומלקט פירות יער, אולם מקור המזון העיקרי שלו מגיע מהלוך. "אם אתה רוצה לחיות חיים עצמאיים, אתה חייב ללמוד לדוג", הוא אומר, "אלו חיים טובים. כולם היו רוצים לחיות ככה אבל אף אחד לא עושה את זה".

לסמית' הייתה אינטראקציה מועטה עם העולם החיצון, אבל לאחרונה הוא זכה לביקור של יוצרת סרטי הדוקו ליזי מקנזי, שיצרה עמו קשר כבר לפני 9 שנים ובמהלך השנתיים האחרונות צילמה אותו לסרט תיעודי ששודר בשבוע שעבר ב-BBC סקוטנלד.

ככה הוא חי על האי

זמן לא רב לאחר שצוות הצילום עזב, בפברואר 2019, סמית' לקה באירוע מוחי ונאלץ להתפנות במסוק לבית החולים פורט וויליאם, בזכות אות מצוקה ששלח ב-GPS שקיבל ימים ספורים לפני כן מצוות הצילום. הודעת מצוקה נשלחה למשמר החופים בבריטניה וסמית' פונה בהקדם לבית החולים, שם שהה שבעה שבועות עד החלמתו. רופאיו ניסו לשכנע אותו לחזור לציוויליזציה, אבל הוא החליט לחזור ליער. לאור מצבו הבריאותי, שומרי הפארק התבקשו לבקרו מדי שבועיים כדי לוודא שהוא בסדר ולספק לו מזון, עליו הוא משלם מכספי הפנסיה שלו.

שנה לאחר מכן, סמית' הוטס שוב לטיפול בבית החולים לאחר שערימת בולי עץ התמוטטה עליו. על אף האסונות האחרונים שפקדו אותו, סמית' אופטימי לגבי עתידו: "לא שמו אותנו על פני האדמה כדי לחיות לנצח. אני אהיה כאן עד שיגיעו ימיי האחרונים, בהחלט. היו לי המון תקריות אבל נראה ששרדתי את כולם. אני בטח אחלה שוב מתישהו. יקרה לי משהו שיהרוג אותי יום אחד כמו לכולם, אבל אשאר פה ביער עד מותי. אני מקווה להגיע לגיל 102".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully