80% מהציבור בישראל מעידים כי יהיה להם קשה עד בלתי אפשרי לקבל את העובדה שהילד.ה שלהם טרנסג'נדר.ית - כך עולה מסקר ארצי ראשון מסוגו שבחן את עמדות הציבור הישראלי כלפי הקהילה הטרנסג'נדרית. מסקנה נוספת העולה מהסקר היא שכמחצית מהציבור סבורים כי קיימים רק שני מגדרים ושהם נקבעים על ידי ביולוגיה.
מהסקר שנערך ביוזמת המכון הישראלי למגדר ולהט"ב באגודה למען הלהט"ב, ופרויקט "גילה להעצמה טרנסית", עולה כי אחד מכל שישה ישראלים מכיר טרנסג'נדר.ית, ונשים נוטות להכיר יותר טרנסג'נדרים.ות באופן אישי בהשוואה לגברים. עוד נמצא כי 80% מהציבור מעידים כי יהיה להם קשה עד בלתי אפשרי לקבל את העובדה אם הילד.ה שלהם יהיה טרנסג'נדר.ית, בעוד שכמחצית מהציבור סבורים כי קיימים רק שני מגדרים ושהם נקבעים על ידי ביולוגיה.
בשוק התעסוקה מסתמנת מגמה אופטימית: כשני שלישים מהציבור מביעים פתיחות לגבי טרנסג'נדר.ית במקום העבודה ומעידים כי לא תהיה להם בעיה כלל לעבוד עם טרנסג'נדר.ית.
אל תפספס
על פי ממצאים והערכות, בישראל של 2021 קהילת הטרנסג'נדרים.ות עדיין סובלת מהדרה ממרבית תחומי החיים - אנשיה מתקשים למצוא עבודה, לקבל טיפול רפואי בסיסי, הם נתקלים ביחס פוגעני במערכות ציבוריות, וכן סובלים מאלימות פיזית ומילולית על רקע זהותם השונה. חלקם מתמודדים עם יחס פוגעני בתוך המשפחה, ומצבם הכלכלי של רבים מהם פגיע בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
לפי הערכות, רק רבע מהקהילה עובדים במשרה מלאה, ושיעור גבוה מהטרנסים והטרנסיות עוסקים בזנות כדי להתקיים. תמונת מצב מדאיגה זאת מתבטאת גם בשיעורי אובדנות גבוהים בקהילת הטרנס* בישראל.
בשל המסקנות והנתונים, השבוע מציינים ברחבי העולם ובישראל את שבוע המודעות הטרנסג'נדרי, בו נערכים סדרת אירועים, כנסים ופעילויות חינוך שמטרתם להגביר את המודעות בקרב הציבור לקהילה הטרנסג'נדרית ואתגריה.
"הנתונים שאנו מציגים היום לציבור אינם מעודדים כלל. אנו דורשים מהממשלה והשרים הרלוונטיים לזהות ולנטר פערים במערכות הממשלתיות הפוגעות בא.נשים על הקשת הטרנסית", כך אמרה בר אוסקר, מנכ"לית פרויקט גילה להעצמה טרנסית. "האתגרים העומדים בפניהם של הקהילה הטרנסית אינם מתקבלים על הדעת בשנת 2021".
עוד הוסיפה כי "פרויקט גילה להעצמה טרנסית מקדם בשנים האחרונות פרויקט הכשרת צוותים רפואיים היחיד מסוגו בארץ, אך הפערים העצומים קיימים בתחומים נוספים כגון תעסוקה. נרחיב את מערך ההכשרות שלנו למקומות עבודה במגזר הפרטי ולצוותים חינוכיים כדי להמשיך ולשפר את מעמדה של הקהילה הטרנסג'נדרית בישראל".
בעקבות הנתונים המדאיגים שעולים מהסקר, יובילו ח"כ גבי לסקי (מרצ) וח"כ נעמה לזימי (העבודה) דיון מיוחד בכנסת ישראל ביום שלישי הקרוב, שיבחן את הצרכים והמענים הקיימים לקהילה הטרנסג'נדרית. לדיון הוזמנו נציגי משרדי הממשלה השונים, נציגי ארגוני הקהילה הגאה וכלל הגורמים הרלוונטיים.
"לכבוד שבוע המודעות הטרנסית, נקיים דיון בוועדה לשוויון מגדרי, שם אדרוש ליישם את מסקנות דוח הוועדה של הצוות הבין-משרדי לקידום האוכלוסייה הטרנסית, בראשותה של דינה זילבר", אמרה ח"כ לסקי. "אין תחום בחיים שטרנסים וטרנסיות אינן מודרות או מופלות בו. הן סובלות משנאה ואלימות, מקושי חברתי ונידוי משפחתי שמשאירים אותן הרחק מאחור גם מבחינה תעסוקתית. רשויות המדינה מערימות קשיים ולא מכירות בעומק הצורך להרחיב מענים עבור הקהילה הפגיעה הזו. כחברה עלינו לאפשר לכל אדם לחיות את חייו על פי בחירתו באופן נגיש ומותאם מצד אחד ובטוח, מכיל ושוויוני מאידך".
עוני, זנות והליך מייגע בקבלת האישור לניתוח לשינוי מין
מלבד הקושי החברתי והאלימות, הקהילה הטרנסג'נדרית נתקלת בשורה ארוכה של חסמים מול מוסדות המדינה. כך, למשל, בקהילה מספרים שקיים קושי רב לשנות את סעיף המין בתעודת הזהות ובדרכון, וכתוצאה מכך הם נאלצים להציג תעודה מזהה בה סעיף המין בה לא תואם את המראה החיצוני שלהם, דבר שחושף אותם להתנהגות פוגענית בשלל מקומות בהם נדרשים להציג תעודה מזהה, החל מקבלה למקום עבודה ועד הצגת תעודת זהות בכניסה למועדון. ואם לא די בכך, הקהילה הטרנסית מודרת משירותי רווחה בסיסיים, כשאנשיה מופנים בעת הצורך לשלושה "גגונים" בלבד המיועדים לקהילה הטרנסית.
העוני והיעדר אפשרויות התעסוקה יחד עם העלויות הגבוהות של ההליכים הרפואיים מובילים בלא מעט מקרים להידרדרות אנשי הקהילה לזנות. הוועדה להתאמה מגדרית שהוקמה בשנות ה-80 במטרה להעניק ניתוחים מסובסדים על ידי המדינה, לא הצליחה לשנות את המצב. טרנסג'נדר שמגיע לוועדה נתקל בסבך בבירוקרטי, כשהמקום היחיד שמטפל בנושא נמצא בבית החולים שיבא-תל השומר. הליך קבלת האישור לניתוח להתאמה מגדרית מהוועדה אורך כשנה, ובשל הקצאת משאבים לא מספקת על ידי המדינה, ההמתנה לניתוח יכולה לקחת גם חמש שנים. המציאות הזאת מפנה את אנשי הקהילה הטרנסית לניתוחים פרטיים יקרים שמחיריהם מתחילים ב-150 אלף שקל.
זאת ועוד, בקהילה הטרנסית מספרים כי נמנעים לגשת לטיפולים רפואיים הן בשל החשש מטרנסופוביה, והן מהיעדר הכשרה מותאמת של צוותים רפואיים. כתוצאה מכך, רק מעטים פונים מהטרנסים פונים לרופא משפחה, ומנגד נרשמות פניות רבות ישירות לחדרי המיון, כשהמצב הרפואי מחמיר.
"הנתונים האלו אמורים להדאיג את מקבלי ההחלטות במדינת ישראל שמוכרחים לפעול ועכשיו. הגיע הזמן לעצור את ההדרה, האפליה והשנאה איתה מתמודדים אנשים על הקשת הטרנסית גם היום", אמר רן שלהבי, מנכ"ל האגודה למען הלהט"ב. "אנחנו קוראים ליישום מלא ויסודי של מסקנות הצוות הבין-משרדי לקהילה הטרנסית: מהכשרת רופאים וצוותי הרפואה לצרכי הקהילה וליחס ראוי כולל ועד תכנית לאומית לעידוד המעסיקים הגדולים במשק לשילוב חברי וחברות הקהילה בתפקידים המתאימים לכישורם".