המשרד לשוויון חתם על הסכמי התקשרות עם שני ספקים במסגרת התכנית הלאומית להעסקת מבוגרים. החתימה תרחיב את התכנית הארצית לליווי והשמה איכותית של אזרחים ותיקים בתקציב של חמישה מיליון שקלים.
החברות שזכו במכרז הן חברת "מעוף" וחברת "תגבור" והן יפעילו את תכנית ההשמה החדשה - "ותיקים בעבודה".
נדבך מרכזי בתכנית הלאומית לתעסוקת מבוגרים שמקדם המשרד לשוויון חברתי, הוא תכנית השמות למבוגרים - קידום מהלך תעסוקה איכותית למבוגרים, המתמקד בשינוי התפיסות החברתיות ופיתוח פתרונות מעשיים בשוק העבודה, בכדי לקדם תעסוקה מותאמת ופיתוח קריירה חדשה.
עוד בוואלה!
במסגרת תכניות ההשמה הקיימות במשרד ועל רקע מגפת הקורונה, בוצעו בשנת 2020 כ-500 השמות מוצלחות. כעת, במסגרת ההתקשרות החדשה עם החברות הזוכות במכרז להשמת מבוגרים, יוכפל היעד המינימלי להשמות ויעמוד על כ-3,000 השמות בשנה הראשונה לצד גידול של 10% בכל שנה.
החברות יפעילו את התכנית לשילוב מבוגרים בתעסוקה "ותיקים בעבודה", וישיקו אתר ייעודי לחיפוש עבודה עבור בני 60+, מרכזי תעסוקה רשותיים לליווי תעסוקתי לבני 60+, סיוע בכתיבת קורות חיים יפעלו לגיוס מחפשי עבודה, יתבצעו הכשרות לקידום תעסוקה, יפעלו לגיוס מעסיקים לפרויקט ולפתיחת משרות ייעודיות לבני 60+ ויבצעו פעולות להסרת חסמים בשוק העבודה - כגון העלאת המודעות בקרב מעסיקים ושבירת סטריאוטיפים. בנוסף, יתוגמלו החברות על התמדה של חצי שנה במקום העבודה של המועסק וכן שכר מועסק הגבוה ב-5% לפחות משכר המינימום הקבוע בחוק.
אווה גרתי בת 65, גרושה, אם לשלושה וסבתא לארבעה מרמת גן לא חזרה לעבודה מאז החלה הקורונה, היא לא הייתה מחוסנת ופחדה להידבק. אווה נמצאת כעת בקורס השמה לפקידת קבלה בבית מלון. הבטיחו לה עבודה ברגע שתסיים את הקורס.
"קיבלתי את הקורס הזה במתנה משמיים", מספרת אווה. "חטפתי את זה בשתי ידיים וב-25 בחודש מסיימים בעזרת השם. אין לי שום בעיה לעבוד, אני גרושה, אני אדון לעצמי, חיה את החיים לעצמי, מעדיפה להיות בחוץ ולא בבית. אין לי בעיה עם זה, ממש לא. הקורס הוא חודש וחצי ממש אינטנסיביים, שמונה שעות כל יום. אני אוהבת לעבוד, לזוז, לעשות דברים. התגרשתי לפני 14 שנה, כשהייתי נשואה לא עבדתי. אני רוצה לחיות את החיים שלי. עברתי תהליך של הכרה עצמית, עד אז לא הבנתי מי אני. אני בתהליך של צמיחה".
אווה מספרת על היתרון שהגיל שלה מביא לעבודה: " אני נמצאת במקום שאני יכולה לתת את כל כולי לעבודה, יש לי ניסיון חיים, אני שקולה בדעתי, אני חיה לבד, חדורת מטרות, לא רק שאני עובדת אלא אני גם מבלה. רק לא להיות בבית, רוצה להרגיש שאני חיה בעולם, שייכת לזרם לא מחוץ לזרם".
נוסף לאווה, גם אילן מור חי, בן 64 מאלעד, גרוש, אב לחמישה וסב לשמונה, קיבל את הקורס. אילן עבד כשבע שנים בתור מנהל מחסן מזון. "מנהל מחסן צריך את המוח לא את הכוח, להזיז משטחים, לקבל סחורות, לשנע, עם הזמן המטלות גדלו וצמצמו את תקן עובדי המחסן וזה הקשה עליי. חיפשתי עבודה שבה אני בא לעבוד ולהנות".
"בגילי אין לי משכנתא, אין לי חובות, אין לי מזונות", מספר אילן. "גרושתי עובדת בחברת תגבור והיא הייתה שולחת לי הצעות עבודה מדי פעם למרות שהיא לא עוסקת בתחום שבו חיפשתי. בסוף תגבור הם אלה שמצאו לי את העבודה הנוכחית. הייתי בכמה ראיונות עבודה, פעם לא התאים לי ופעם לא המתאים להם. מי שרוצה לעבוד תמיד ימצא עבודה. אני עובד כבר כחצי שנה ב'תרו פלוס' שמספקת מוצרי מזון למוסדות, בתי מלון, רשתות מזון בתור רסיבר - אחראי קבלת סחורה קפואה ואחראי על רשת "לנדוור". מרוצים ממני, שדרגתי את השכר ואת תנאי העבודה".
אילן מספר כי ממרום גילו המעסיקים שלו קיבלו "מוצר מוכן". "באתי עם רישיון למלגזה, עם ניסיון, תוך יום ראו את התוצאות. אני מאמין ב'עשית ולא פרסמת - לא עשית'. זו חשיבה צבאית, אני מראה לבוס שהוא לא משלם בחינם. חסכתי למקום העבודה עשרות אלפי שקלים אם לא מאות, בתחום הזה של קבלת סחורות לא הרבה אנשים עובדים ביושר. אני מאחל לעצמי להישאר במקום העבודה הזה לפחות עד הפנסיה. העבודה מחייה את בן האדם. יש מסגרת, משימות, לוח זמנים".