הצוות לטיפול במגיפות (צט"מ) קיים היום (חמישי) דיונים על חיסון ילדים בני 11-5 נגד קורונה, לראשונה בשידור חי ובהשתתפות הציבור, לאחר חודשים של ביקורת על חוסר השקיפות של משרד הבריאות. עד כה התקיימו 34 דיונים של הפורום, ובכל פעם פרסם המשרד פרוטוקול מפורט של הישיבה לאחר כמה ימים.
הדיון בצט"מ כלל את הצגת הנושא על ידי מומחי מערכת הבריאות וחברת התרופות פייזר וכן מענה לסוגיות שיעלו מהציבור ושמיעת עמדות שונות. את הדיון ושאלות הצופים מנחה מנכ"ל משרד הרווחה ניר קידר.
בין היתר, משרד הבריאות הציג בדיון נתונים מהם עולה כי נותר לחסן בישראל כמיליון ילדים וכי כ-230 אלף ילדים חלו עד כה בקורונה. עוד עולה מהנתונים כי כ-500 ילדים אושפזו כתוצאה מהנגיף. 3,000 מהילדים לקו בפוסט קורונה, 500 בתסמונת pims. שלושה ילדים מתו מהנגיף.
לקריאה נוספת בנושא
את דברי הפתיחה לדיון נשא יו"ר הצט"מ, ד"ר בעז לב. הוא הבהיר כי מטרת הדיון הנה להציג בפני הוועדה המייעצת את התשתית המקצועית כרקע להמלצה האם לחסן בני 11-5 ואמר כי "כולנו רוצים בטובת הילדים". לב הוסיף: אין ספק שחלק מההחלטות מתבססות על מידע חלקי ומחייבת קבלת הכרעות בתנאי אי וודאות. ולכן מתחייבת גם זהירות מחד וגם החלטות שקולות מהירות ואמיצות מאידך גיסא".
אחריו דיברה ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי פרייס, שחזרה על תמיכתה בחיסונים. "מוצאים אצל בני נוער מוגנות של 92% מפני הדבקה ו-95% מהדבקה עם סימפטומים", אמרה פרייס. "זה אומר שילד מחוסן מוגן פי 12 מהדבקה ופי 20 מלהיות חולה עם סימפטומים. אדם מחוסן פחות מדביק".
בסך הכל נבחרו 20 דוברים שהציגו 25 פניות מצד הציבור. 50% מהם הנם מתנדי חיסונים, 30% תומכים ול-20% עמדה לא מוחלטת.
דן ימין, מומחה סיכונים, אמר כי החיסון בטוח אך מחיר של טעות בעניין זה יהיה אדיר. פרופ' לתחום הניהול, רצף לוי, חבר סגל אוניברסיטת MIT אמר כי יש "להפסיק את מדיניות החיסונים הקיצונית בישראל". חיים קטלן, פרמדיק, ואב לחמישה, אמר: "לא השתכנעתי שהחיסון הזה ברגע הזה נחוץ לילדים".
לעומתם, המומחים ברובם הביעו תמיכה במהלך. ד"ר מיכל שטיין, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בהלל יפה, טענה כי אין כל ראיה לפגיעה בפוריות האשה. ד"ר אהוד זלצר, נוירולוג ואב לילדה בת 4.5, תמך בחיסון אך אמר כי אסור להפעיל על ההורים תמריצים כדי שיחסנו את ילדיהם, בדומה לאוכלוסייה הבוגרת. פרופ' רון דגן, מומחה למחלות זיהומיות בילדים ומומחה לחיסונים, אמר: "ילדים בני 11-5 הם האוכלוסייה הפגיעה הבאה. הזמן הטוב לחיסונם הוא עכשיו לפני הווריאנט הבא".
פרופ' אלי סומך, מנהל מחלקת ילדים מבית החולים מעייני הישועה, צודד במתן החיסונים לילדים אך אמר: "ילדים ומבוגרים נבדלים במינונים. הוכח שילדים בני פחות מ-12 יוצרים רמת נוגדנים זהה ותגובה טובה למינונים נמוכים יותר".
בדיון יביעו את דעתם 20 דוברים. בין היתר, ידברו גורמי מקצוע בתחומי הבריאות והרפואה, ארגוני חברה אזרחית, ונואמים מהציבור הרחב. הנציגות נבחרה תוך מחשבה על שיקוף מגוון דעות, לפי נושא ההתייחסות - בטיחות החיסון, מועילות החיסון וסוגיות נוספות - ולפי העמדה ביחס לחיסון - תומכים, מתנגדים, ואחרים שיעלו סוגיות כלליות ביחס לחיסון מבלי להביע תמיכה או התנגדות.
הדיון הציבורי נערך בדומה למתכונת של דיוני מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA), שאישר לאחרונה את החיסון לילדים. לכל דובר יוקצו שלוש דקות. הדובר יציג את דבריו ללא שימוש במצלמת הווידאו, ויציג גילוי נאות לגבי ניגודי עניינים אפשריים. הדוברים התבקשו לשלוח את שאלותיהם מראש עד ליום שני הקודם.
בין השאלות שיעלו יהיו סוגיות שנוגעות לצורך לחסן ילדים בתקופת של דעיכה בתחלואה, שאלות אתיות על הצורך לחסן את הילדים למרות שהם חווים את הקורונה באופן קל, ופעמים רבות הם א-סימפטומטיים, ושאלות על הקשר המסחרי בין משרד הבריאות ופייזר, המספקת את החיסונים.
הדיון בא ברקע פתיחת החקירה על איומים כנגד ראש שירותי בריאות הציבור, שרון אלרעי פרייס, במסגרתה נעצרו כבר שני חשודים. במשרד הבריאות הבהירו כי לא יאפשר בדיון "שיח שישמיץ באופן אישי או קבוצתי את חברי הצט"מ או את עובדי משרד הבריאות. לא תתאפשר אלימות מילולית מכל סוג שהיא במהלך הדיון. במקרים של חריגה מכלל זה, תופסק באופן מידי ההצגה של הדובר".
הדיון, שמועבר בשידור חי ברשתות החברתיות של משרד הבריאות, החל בשעה 15:00 על פי הלו"ז הבא, ויתקיימו במהלכו שלוש הפסקות קצרות.
לו"ז הדיון
- פתיחת הדיון על ידי יו"ר הצט"מ, ד"ר בעז לב
- הצגת החומרים המקצועיים על ידי חברת פייזר
- הצגת החומרים המקצועיים על ידי שירותי בריאות הציבור
- הצגת החומרים המקצועיים על ידי האיגוד לרפואת ילדים והחוג הישראלי למחלות זיהומיות
- "השימוע הציבורי": 20 דוברים יציגו את עמדתם, כל אחד במשך 3 דקות
- הצגת שאלות מהציבור והתייחסות המומחים לשאלות
- סיכום הדיון על ידי ד"ר לב