מחקר: גיל, עוני ומחלות רקע - גורמים משמעותיים להדבקה ואשפוז עקב קורונה

1.3 מיליון ישראלים המהווים 14% מאוכלוסיית המדינה נדבקו בקורונה מאז פרוץ המגפה ועד סוף החודש שעבר, בהם קרוב ל-8,000 מתים כתוצאה מסיבוכים רפואיים הקשורים ישירות לנגיף הקטלני. ממחקר חדש של מרכז טאוב שערך פרופ' אלכס וינרב עולה כי שיעורי הבדיקות הגבוהים ביותר נמצאו ביישובים יהודיים לא חרדיים, בעוד שיעורי ההדבקה הגבוהים ביותר נמצאו ביישובים החרדיים, ושיעורי האשפוז הגבוהים ביותר נמצאו ביישובים דרוזיים וערביים שאינם בדואים.

השיעור המצטבר של ביצוע בדיקות הקורונה מאז תחילת המגפה הגיע בחודש שעבר לכ-2.7 בדיקות לאדם, אך ניכרים הבדלים בין המגזרים ואף בתוכם: שיעור הבדיקות ביישובים הבדואיים היה הנמוך ביותר - 115 אלף בדיקות בממוצע למאה אלף איש, והשיעור הגבוה ביותר נמצא במגזר היהודי הלא-חרדי: 324 אלף בדיקות למאה אלף איש.

שיעור הבדיקות במגזר החרדי עמד סביב הממוצע הארצי. ביישובים ערביים ודרוזיים שיעורי הבדיקות הממוצעים היו נמוכים יחסית -210 אלף ו-217 אלף למאה אלף איש, בהתאמה.יש לציין כי בתוך המגזר הדרוזי שיעור הבדיקות ביישובי הגליל היה גבוה ב-60% מאשר ביישובי הגולן.

תמונה שונה במקצת עולה בנוגע לנדבקים מאומתים: אחוז הנדבקים המצטבר הנמוך ביותר נמצא במגזר הבדואי (כ-8.4%) והגבוה ביותר - במגזר החרדי (31%), בעוד הממוצע הארצי עמד על 13.7%. היישובים החרדיים רכסים וביתר עילית - הובילו בראש טבלת הנדבקים עם אחוז מאומתים של כ-40% וכ-38%, בהתאמה. לאחר שקלול נתוני עוני, צפיפות אוכלוסייה, אחוז תושבים מבוגרים (+65) ומאפיינים נוספים, אחוז הנדבקים נשאר פי 2.4 גבוה יותר ביישובים חרדיים לעומת יישובים יהודים לא-חרדיים.

במחקר נמצא גם מתאם גבוה בין רמות ההדבקה לאחוז החרדים באוכלוסייה, גם ביישובים היהודיים שאינם חרדיים. בעשרת היישובים ששיעור ההדבקה בהם היה הגבוה ביותר, 45.6% מהתלמידים לומדים בבתי ספר יסודיים חרדיים (השתייכות למוסד לימודי שימשה אינדיקטור לרמת הדתיות ולהיקף האוכלוסייה החרדית ביישוב). למעשה, כנגד כל אחוז נוסף של ילדים שלמדו במערכת החינוך החרדית ביישובים לא חרדיים היו מעל 130 מקרים נוספים של חולי קורונה מאומתים לכל 100,000 תושבים.

במגזר הערבי התמונה שונה: לחמשת היישובים הערביים בהם יש יותר מ-17% הדבקה, אין מאפיין משותף: לא מבחינת מיקום, לא מבחינת דת ולא מבחינת רמה חברתית-כלכלית - כמו גם לשני היישובים עם רמות ההדבקה הנמוכות ביותר (פחות מ-8%). שיעור הנדבקים המאומתים ביישובים הבדואים עומד על כ-40% פחות משיעור הנדבקים המאומתים ביישובים הערביים והדרוזים, אולם הבדל הזה נעלם אחרי פיקוח על שיעור הבדיקות.

מרכז טאוב ביקש לבחון את גורמי הסיכון העיקריים להתקדמות המחלה עד כדי אשפוז, ומצא כי נתוני הגיל בשילוב רקע של מחלות לב, סוכרת והשמנת יתר, הם גורמי הסיכון הרלוונטיים. רכיבים אלה מסבירים את עיקר השונות בדפוסי האשפוז המצטבר בין מגזרים: בעוד ששיעורי ההדבקה הגבוהים ביותר היו ביישובים חרדיים, המאוכלסים לרוב בצעירים, שיעור אשפוז גבוה נמצא דווקא ביישובים ערביים.

14 מתוך 20 "שיאני האשפוז" עקב קורונה הם יישובים ערביים: בראש הרשימה עומד אבו גוש עם 1.2% מאושפזים מתוך כלל האוכלוסייה. הסיכון לאשפוז בחברה החרדית נמוך על פי רוב, שכן רק מעטים ממנה מעל גיל 65. בני ברק, שבה יש שיעור גבוה יחסית של תושבים מעל גיל 65 (מעל 8%), היא יוצאת דופן בין היישובים החרדיים: שיעור המאושפזים בה היה מהגבוהים בארץ - 0.9%.

שיעורי האשפוז הגבוהים מהצפוי במגזר הבדואי (ביחס לשיעור הנדבקים המאומתים) משקפים שכיחות גבוהה של מחלות רקע, לצד שיעור בדיקות נמוך שמסתיר את מקרי ההדבקה יותר מכל אוכלוסייה אחרת בארץ.

"הדפוס הכללי של בדיקות הקורונה, מקרי ההדבקה והאשפוזים מצביע על כך שהאוכלוסייה החרדית חוותה את מגפת הקורונה אחרת משאר האוכלוסייה", מסביר החוקר פרופ' אלכס וינרב. "שיעור ההדבקה המצטבר הגבוה ביותר נמצא ביישובים החרדיים - פי 2.5 משיעורו בקהילות לא חרדיות, והבא אחריו נמצא ביישובים לא חרדיים שבחלקם שיעור גבוה של חרדים. לעומת זאת, שיעור ההדבקה הנמוך ביותר נמצא במגזר הבדואי, בין השאר בשל שיעור נמוך של בדיקות, וגם שיעור האשפוז במגזר זה קטן יחסית. יישובים ערביים לא בדואיים ויישובים דרוזיים ספגו את הפגיעה הקשה ביותר מבחינת תחלואה, כנראה משום שיש בהם גם שיעור גבוה של מחלות רקע".

במחקר של מרכז טאוב נעשה ניתוח הכולל מאפיינים יישוביים דוגמת אשכול חברתי-כלכלי, אי-שוויון בהכנסות, גודל האוכלוסייה, צפיפות האוכלוסייה, אחוז המבוגרים בני יותר מ-65, וכן הגדרה של "עיירת פיתוח". ביישובים מהמעמד החברתי-כלכלי הנמוך ביותר נמדדו הרמות הנמוכות ביותר של בדיקות לנפש והרמות הגבוהות ביותר של נדבקים מאומתים ושל אשפוז. לצפיפות האוכלוסייה לא נמצאה השפעה רבה.

לאחוז בני יותר מ-65 הייתה השפעה על רמות הבדיקות, ההדבקה והאשפוזים: ביישובים עם אחוז גבוה של בני 65 ומעלה נצפו רמות הדבקה ואשפוז נמוכות - עובדה המעידה על הצלחת המאמצים להוריד את רמות ההדבקה בקרבם. רמות נמוכות של בדיקות ושל אשפוזים נמצאו גם ביישובים עם אחוז מבוגרים קטן, במקומות עם אוכלוסיית צעירים גדולה, שגם אם נדבקו - סביר שחוו תסמיני תחלואה קלה, אם בכלל היו סימפטומטיים.

"הנתונים מראים שביישובים העניים ביותר היה שיעור הבדיקות הנמוך ביותר, ואילו ביישובים העשירים ביותר וביישובים עם יותר בני 65 ומעלה היו שיעורי ההדבקה והאשפוז הנמוכים ביותר", הסביר פרופ' וינרב והוסיף כי "השונות בין המגזרים משמעותית גם היא - הסיכון להדבקה ביישובים חרדיים גבוה פי 2.5 מזה שביישובים יהודיים לא חרדיים. גם לאחר פיקוח על מעמד חברתי-כלכלי וצפיפות האוכלוסייה הסיכון נשאר גבוה פי 2.4".

גורמים כמו עוני, צפיפות האוכלוסייה ומבנה הגילים של האוכלוסייה מסבירים כ-30% מן ההדבקה בקרב חרדים. את כל השאר - ניתן ככל הנראה להסביר בגורמים התנהגותיים. לראייה, במגזר הערבי שיעורי האשפוז הגבוהים אכן תאמו את שכיחות מחלות הרקע באוכלוסייה זו.