חקירת אסון מירון: "עוזר השר דרעי דרש לקיים בבהילות דיון: 'נתניהו לחוץ על זה'"

ועדת נאור לחקר אסון הר מירון ממשיכה לשמוע עדים היום, והבוקר העידה בפניה רפ"ק לירז אמנו, עוזרת מפקד מחוז הצפון, שתיארה את ההכנות לקראת ההילולה בשנת 2021. באסון האזרחי הכבד ביותר בתולדות המדינה, שהתרחש בחגיגות הילולת הרשב"י בליל ל"ג בעומר, בלילה שבין 29-30 באפריל, נספו 45 גברים וילדים ונפצעו יותר ממאה בני אדם. זאת, עקב מעיכה וחנק שנגרמו בשל צפיפות קשה באחד המעברים במתחם.

ראש הוועדה, נשיאת בית המשפט העליון בדימוס מרים נאור, שאלה את אמנו האם מישהו מהנוכחים בדיונים המקדימים לקראת האירוע אמר שמסוכן להכניס מספר אנשים גדול, ואמנו השיבה כי "היו אמירות שצריך להבין מה הנתון הבסיסי, אומדן טוב יותר ולא תחושות. לא הבנתי איך כולם גלגלו את האחריות אלינו כמבוגר האחראי. שבועיים לפני המתנו להחלטת ממשלה למה להיערך. נכון שעבודת המטה הייתה למירון פתוח (כלומר: ללא הגבלת קהל - י.פ), אבל עדיין חיכו להחלטה. מפקד המחוז ביקש להיערך. כל המשרדים הגיעו לשאול אבל התשובות לא היו אצלנו במחוז הצפוני".

אמנו סיפרה כיצד קיבלה אז שיחת טלפון בהולה, מישראל אוזן, עוזר שר הפנים אריה דרעי, שאמר לה שצריך לקיים דיון היערכות באחד הימים עד השעה 14:00, ותיארה את הלחצים שהופעלו סביבה. "אמרתי לו שזה לא עובד ככה. הוא ביקש דיון לקדם מתווה לקיים את האירוע. הוא עדכן שיום קודם קיימו דיון אצל השר לביטחון פנים יחד עם נציגי המקומות הקדושים. אמר לי שהשר אמיר אוחנה ידבר עם המשטרה לקיים דיון - אז תקיימו דיון. עדכנתי את מפקד המחוז, היינו בירושלים, טכנית לא יכולנו. הוא אמר שהוא לא עובד אצלם והוא יחכה להוראה של המפכ"ל. העוזר המשיך ללחוץ ואמר שראש הממשלה לחוץ על זה. רצתי בבהלה למפקד המחוז ואמרתי לו שראש הממשלה על זה ושלא יהיו לו בעיות. הוא אמר שהוא לא עובד אצל ראש הממשלה. למחרת נדרשתי לזמן את כל הגורמים הרלוונטיים. התכלית הייתה להיות המבוגר האחראי".

אמנו תיארה את כמות הפניות של אנשים פרטיים לקבל אישור לעלות עם הרכב להר מירון, כשהגישה במהלך ההילולה היא בתחבורה ציבורית בלבד. "כשהגעתי ללשכה אמרו לי: חכי תראי מה יקרה כשיבוא מירון. חשבתי מה כבר יכול לקרות? מה שלא הבנתי ולא נערכתי זה לכמות הפניות שכל אדם שנשם את אוויר מזגני הכנסת מרגיש זכות לעלות עם הרכב למעלה ההר מירון. כל מני פניות שכמנהלת לשכה אני מבינה שאירוע מירון יש לו קשב אחר, יש פה עניין של אוכלוסייה שמנסה בכל דרך לפנות. מפקד המחוז שלנו הוא אמיץ כי הוא נצמד לתוכנית ולא היה לו אכפת מי פנה ואיך. זה לא נעים להגיד לא לאנשים שמצפים שתגמיש בשבילם את הכללים. מדובר בכל מיני אזרחים, ח"כים לשעבר וכאלה. יש גם פניות בעל פה אבל פחות".

חברי הועדה שאלו את אמנו לגבי ההדלקה המרכזית של חסידות בויאן: "בעדות במשטרה אמרת שבהדלקה של בויאן היו יותר אנשים מהצפוי והתקבלה החלטה לעצור ולפנות את הקהל". לכך השיבה אמנו: "אני נכחתי בהדלקה לצד המפקד ושמעתי את ההנחיה שהועברה בקשר. סוגיית הצפיפות עלתה בכל הדיונים. זה תמיד היה על השולחן".

רמי שמש, מהנדס בטיחות, העיד אתמול בפני ועדת נאור, והתריע על היעדר פתחי מילוט וליקויי בטיחות. "הגעתי למתחם בשנת 2012, זומנתי על ידי המרכז. לא הצלחנו להגיע לתוכניות ולאישורים. הגענו לאיזו תוכנית מדידה של המשטרה. לא הכרתי את האירוע וביקשתי להשתתף, להתרשם איך זה עובד. תפוסת קהל נקבעת לפי השטח ולפי מספר יציאות מילוט. אחרי שהייתי שם הוצאתי חוות דעת שחייבים להגדיל את מספר היציאות", סיפר.

"הייתי בשוק מהאירוע הזה כשהגעתי ב-2012. יצאתי פעם ראשונה מהאירוע מבועת: לא נתקלתי בדבר כזה ואני עושה הרבה אירועים גדולים. היכולת לקבל החלטה באירוע כזה ושההחלטה תקבל תוקף בשטח, היא אפס. אין מפיק לאירוע, אין דמות שאיתה אפשר לדבר ועכשיו עושים ככה או אחרת. התחושה הייתה שהאירוע מתנהל מעצמו, למרות שיש מערכות קשר, ויש משטרה ומאבטחים אבל ראייה מערכתית כוללת לא ממש", הוא הוסיף.

שמש הדגיש כי "ישראל דרעי (הממונה על מחוז הצפון במרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים - י.פ) היה מצוין וקשוב. הדבר הכי אקוטי היה שאין מספיק יציאות חירום מהאתר. עד כמה שאני זוכר היו יציאות לכ-7,000 אנשים. ב-2015 היו שם כ-150 אלף איש בו זמנית. אנחנו מסתמכים על תמונות מרחפן עם תוכנה. בתוך המתחם מתחת לקרקע אין שום אמצעי בטיחות ברמה של שלטי יציאה, תאורת חירום, פתחי מילוט, כלום". הוא התריע על סכנות הבטיחות באירועי דת המוניים בכותל ובהר הבית, אשר פטורים מחוק רישוי עסקים, ומתקנות הבטיחות הנגזרות ממנו. "בכותל המערבי למשל, יש אירועים בהשתתפות של 30 אלף איש, יש שם רק שלוש יציאות".