באפריל האחרון, באחת מפגישות המשא ומתן הקואליציוני בין ראש הממשלה נפתלי בנט וקודמו, בנימין נתניהו, כשהאחרון עוד החזיק בתואר וניסה למנוע את הקמת ממשלת השינוי, הוא הזהיר את בנט שאם יחבור לגוש המרכז-שמאל הוא יעשה לו את המוות מהאופוזיציה, והם - לא יתנו לו למשול. "אם אתה חושב שהם יתנו לך להיות ראש ממשלה, אתה טועה", נתניהו אמר. "יש לך רק 6 מנדטים. אתה תהיה יו"ר דירקטוריון, ולא מנהיג". בשבוע הבא ימלאו 4 חודשים להקמת הממשלה ונבואתו של נתניהו, כך נראה, די מתגשמת.
להלן מדגם מייצג של אירועים מהשבוע האחרון: ראשי הקואליציה שבו מחופשת החגים מלאי מרץ. פעלתנות, ועשייה - רק שהיא לא בהכרח על דעתו של ראש הממשלה. ביום ראשון בערב, שר הבריאות ניצן הורוביץ עזב את ישיבת קבינט הקורונה הראשונה מזה חודש כדי לנסוע עם חברי סיעת מרצ לפגוש את אבו מאזן, במוקטעה ברמאללה. כמו שר הביטחון בני גנץ, שקבע את התקדים הראשון לפני כחודשיים, גם הפעם הביקור היה על אפו וחמתו של בנט; רק שבעוד גנץ שמר על פרופיל תקשורתי יחסית נמוך, במרצ עשו מהאירוע חגיגה, שכללה תמונות, תדרוכים, והדלפות של ציטוטים עסיסיים מתוך החדר, כמו הזמנה מהראיס לשרה איילת שקד להגיע למוקטעה בעצמה. ("לא יקרה", היא הגיבה בציוץ נמהר מיד אחרי פרסום ההזמנה, למען הסר ספק).
עוד בוואלה!
כמה שעות קודם לכן, שר המשפטים גדעון סער הודיע בריאיון ברדיו שהחליט להיענות לדרישת שר הביטחון ולקדם הקמת ועדת חקירה ממלכתית לעניין פרשת הצוללות. זו הייתה הסנונית הראשונה לבליץ שסער פתח בו אחרי החגים, שכולל גם את החוק להגבלת כהונת ראש הממשלה שהופץ השבוע, ואת החוק שימנע מנאשם בפלילים לכהן בראשות הממשלה, שיופץ בשבוע הבא. סער קיבל בזמנו ממזכיר הממשלה, שלום שלמה, אור ירוק להתקדם עם המהלכים האנטי-ביביסטיים, אבל הם לא מסבים נחת בלשכת רה"מ, במיוחד לא האחרון שבהם. לאורך כל שנותיהם בגוש הימין, בנט ושקד התנגדו נחרצות להטלת איסור כהונה על נאשם בפלילים, וגם עכשיו, הם לא מעוניינים בו. לפי ההסכמים הקואליציוניים, כל שינוי בחוק יסוד מחייב את הסכמת כלל השותפים הקואליציוניים, אבל סער מקדם את החוק בנחישות בכל זאת.
גם בתוך ביתו שלו שבו מהחופש עם עוז ועזוז. כקונטרה לקדחת הביקורים ברמאללה, שרת הפנים איילת שקד, שבילתה את רוב השבוע בביקור באמירויות, התראיינה שם והבהירה שהממשלה הזו לא תקדם את פתרון שתי המדינות ולא תקים מדינה פלסטינית. מאבו דאבי, היא חידשה את מאמציה להעביר את חוק האזרחות, שחולל את המשבר הראשון בקואליציה פחות מחודש אחרי הקמתה, בתקווה שהפעם תצליח לגייס תמיכה באופוזיציה. המחיר צפוי להיות שוב משבר פנימי נוסף עם מרצ ורע"ם, שזועמות על שקד שלא עומדת בסיכומים הקודמים לאישור בקשות מעמד של אלפי משפחות. לקינוח, שרת הפנים הודיעה שהיא מקדמת הקמה של 10 יישובים יהודיים חדשים בנגב, בעוד רע"ם מוחה על העיכוב באישור 3 יישובים בדוויים חדשים מאז הקמת הממשלה.
המהלכים של שקד והביקורים אצל אבו מאזן מציפים ומחריפים את המתחים בין ימין ושמאל בממשלת בנט-לפיד, שעולים על גדותיהם גם כך בקרבות ציוצים יומיומיים בין חברי מרצ, העבודה וימינה. ההערכה הרווחת, בקואליציה ובאופוזיציה כאחד, לפיה תקציב המדינה יעבור בקריאה שנייה ושלישית בחודש הבא, נוסכת בכולם תחושת נוחות וביטחון להתקוטט ולחזר אחר הבוחרים בביקורים, תוכניות ומאבקי קרדיט. אבל התקציב עוד לא עבר, ומריבים קטנים צומחים לפעמים משברים גדולים, בטח בקואליציה מורכבת שדורשת כל הזמן פשרות מתמידות. ולכל הפחות, זו עדות להתחלת התרופפות המשמעת ולאווירת איש הישר בעיניו יעשה.
תסמין נוסף מנבואת נתניהו, שחזר על עצמו במספר מופעים השבוע, הוא שכשראש הממשלה אומר משהו, שרים וגורמים עלומים ממהרים לסתור ולהביך אותו פומבית. כך למשל, בסוף ישיבת ועדת שרים על אלימות ופשיעה בחברה הערבית ביום ראשון, לשכת בנט פרסמה הודעה עם סיכום ההחלטות שהתקבלו בישיבה; בין השאר, היא בישרה שצהל ושב"כ ייקחו חלק באיסוף נשק לא חוקי. לא חלפה חצי שעה, ונפוצו תדרוכים שמשרד הביטחון לא עודכן והנושא כלל לא עלה לדיון. הגדיל לעשות השר עמר בר לב, שבבוקר לאחר מכן צייץ בשמו שלא דובר בשום צורה על הצורך במעורבות צה"ל במאבק.
באותו ערב, אחרי שבישר בנאום בכנסת על המבצע ההירואי של המוסד לאיתור מידע על רון ארד, בנט זכה לכתף צוננת נוספת. עד המהדורות ב-20:00, גורמים ביטחוניים אנונימיים דאגו לעדכן את הכתבים שהמבצע בעצם הוגדר "כושל", ולהעביר ביקורת על השימוש הפוליטי שבנט עשה במידע הביטחוני. בלשכת בנט מייחסים את התדרוכים השליליים לסביבת גנץ, שלא עודכן או נשאל מראש על הכוונה לחשוף את המבצע, אצל גנץ מכחישים, והמתיחות בין הלשכות גואה.
יומיים אחר כך, כמו בשידור חוזר: בערך עשר דקות אחרי שבנט הודיע שהנחה לבטל את הבידודים בבתי הספר, משרד הבריאות שם ברקס חורק והודיע ש"הנושא נבחן", כאילו שראש הממשלה עובד אצלו, ולא ההיפך. ושר הבריאות הורוביץ לא עצר אותם או אמר דבר. חלק מהתקריות הללו נובעות כמובן מטעויות שלו עצמו, וחבריו לממשלה, שלא מצטיינים בקולגיאליות, פשוט רצים לספר לחבר'ה.
בנט ניסה לקרוא את השותפים שלו לסדר פעמיים השבוע. "לא צריך לאפסן אידיאולוגיה אבל כן לרסן את ההתנהגות", אמר במליאה ביום שני. למחרת, בישיבת הממשלה, ביקש מהשרים להרים טלפון למזכיר הממשלה לפני שהם הולכים לתקשורת ומעבירים ביקורת על מהלך כזה או אחר. שותפו, יאיר לפיד, בהופעה יחסית נדירה כראש הממשלה החליפי, ניצל את ישיבת הסיעה השבועית כדי לנזוף בחברי הקואליציה על אווירת סוף הקורס "ולהתאפק עוד כמה שבועות" עד אחרי העברת התקציב, שייצר יציבות לפחות לשנתיים ומרחב ביטחון לריבים הקטנים. לפי הסקרים שפורסמו השבוע, כמעט לכל השותפים יש אינטרס מובהק בהמשך קיום הממשלה, השאלה אם הם גם ישתפו פעולה עם המאמץ של בנט להפריך את נבואת נתניהו, ועם 6 מנדטים להפוך למנהיג.