שר המשפטים גדעון סער פרסם היום (שלישי) את תזכיר החוק בעניין הגבלת הכהונה של ראש ממשלה לשמונה שנים. אם יעבור החוק, הוא לא יחול רטרואקטיבית, כלומר גם אם יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו יחזור בעתיד לתפקיד ראש הממשלה, תהיה לו אפשרות לכהן בתפקיד שמונה שנים.
"המחויבות להגבלת כהונה היא חלק ממצע תקווה חדשה ונכללה גם בקווי היסוד של הממשלה", כתב סער, "שלטון ממושך מדי מביא עימו ריכוז כוח וסכנת השחתה ולכן נכון לכלול בחוק היסוד את עקרון הגבלת הכהונה".
בקואליציה צפויים לקדם את הצעת החוק, רק לאחר אישור התקציב בכנסת, בשיאו של חודש נובמבר. זאת, בשל הרצון להתמקד עד אז באישור התקציב בקריאה שניה ושלישית.
עוד בוואלה!
לפי ההצעה, חבר כנסת שכיהן בתפקיד ראש הממשלה שמונה שנים, בין ברציפות ובין שלא ברציפות, לא יהיה כשיר עוד לכהן בתפקיד. ביום שבו תסתיים תקופת שמונה השנים יראו את הממשלה כאילו התפטרה מתפקידה, ובהתאם להוראות חוק היסוד, הדבר יוביל לפתיחה בהליכים להקמת ממשלה חדשה.
במניין התקופות לא תבוא בחשבון התקופה שבה כיהן חבר הכנסת באופן זמני ומוגבל בזמן כממלא מקום ראש הממשלה בשל נבצרותו הזמנית של זה, לשון ההצעה. בנוסח החוק נקבע כי כהונה בתפקיד ראש הממשלה החלופי בממשלת חילופים אינה בגדר כהונה כראש הממשלה לענין הגבלת כהונה.
שר החוץ ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד בירך את סער ואת הממשלה על המהלך. "זה חוק חשוב שישמור על שלטון נקי משחיתות ויאפשר מנהל תקין ודמוקרטיה פעילה ובריאה. מפלגת יש עתיד מיוזמי החוק בשנים האחרונות מברכת את הבאתו להצבעה בממשלה ובכנסת", מסר לפיד.
גם ח"כ גבי לסקי ממרצ הביעה את תמיכתה בתזכיר, אולם הצביעה על חסרון בו, באומרה כי "הפגם בחקיקה נעוץ בסעיף התחולה, שהפך את החוק לחוק פרסונלי, כי האדם היחיד בישראל שהחוק לא חל עליו הוא בינימין נתניהו".
ח"כ ד"ר שלמה קרעי (ליכוד) תקף החוק ואמר כי מדובר במהלך אנטי דמוקרטי. "בשיטה הפרלמנטרית שלנו, חוק להגבלת כהונה של ראש ממשלה הוא אנטי דמוקרטי. אני מתנגד להגבלת כהונה של נבחרי הציבור, בניגוד לפקידי ציבור ובפרט במערכת המשפט - שיש להגביל את כהונתם. כשלא מצליחים להחליף שלטון, וגם אי אפשר להחליף את העם, מנסים לסרס את רצון העם בשיטות אחרות", מסר קרעי.